יום ראשון, 27 בינואר 2013

'משפחה לא בוחרים' - תערוכת ציור ופיסול קבוצתית - לקראת יום המשפחה

 בקניון עזריאלי בגבעתיים, 

האמנים המציגים הינם אמנים חברי איגוד הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת-גן : אזאצ'י סמדר, ארגלזי רונן,  בן פורת בק גילה,  גוטמן שרי אלה,    גולדפרב אסתר,  גל-פאר מירה,  הרפז עדי,  גנות קובי,  לובנוב נירה,  נוי ויקי,  פרידמן יוסף,  רוזנטל חיה,  רוס שולה,  רוסינסקי רבקה,   שטיין שושנה,  שרון אורה.

משפחה לא בוחרים לטוב או לרע. הצצה אל משפחה אחרת מזו שלנו עוזרת לנו כפרטים להבין יותר על מבנה המשפחה הגרעינית והשפעותיה, ומה אנו היינו רוצים לשנות במשפחה שלנו. הקהל הצוחק ברקע סדרת הטלוויזיה הקומית "משפחה לא בוחרים", הגרסה העברית לסאטירה החברתית: "כולם אוהבים את ריימונד" מייצג את תגובת הקהל הישראלי למצבים ספוראדיים של שמונה דמויות סטריאוטיפיות, בני משפחת בר-און.

  אסתר גולדפרב - משפחה

אמנים מציירים ומפסלים לקראת יום המשפחה סיטואציות שונות של היחידה בסיסית בחברה. בגרעינה מצויים שני מבוגרים או יותר, שחיים תחת קורת גג אחת ביחד. הם משתפים פעולה בטיפול, חינוך וגידול ילדיהם הביולוגיים או המאומצים.

האמנים מטפלים במערכת יחסים ייחודית זו בין אנשים הקשורים זה לזה באופנים עמוקים ועזים שהינם מקור לאהבה, לנחמה ולתמיכה. אך גם לכאבים, תסכולים, אכזבות וכעסים.

הרפז מסמנת נקודות קריטיות כחופה והריון.


גנות משחזר סצנה מתחילת התהוותה של התרבות ששרדה במבנה שבטי-משפחתי ברחבי היבשת האפריקאית.

לובנוב עוסקת בהומור בגלובליות ובשינוי התרבותי, ומצלמת במכחוליה משפחה שכזו.

פרידמן מסביר בסגנון קוביסטי את שבירת התא המשפחתי הטיפוסי.

גולדפרב מציירת רגשות עזים.

אצל שטיין יש חיפוש בתחום המסתורין.

האקוורלים של רוסינסקי מתייחסים לעופות המוזרים במשפחה, וכל דמות עוטה מראה ציפורי גרוטסקי. המשפחה הפטריארכאלית ללא נראות אישה.

יחס של אמון אהבה, חברות והתבוננות בצעיר דרך המבט הבוגר באקוורלים העדינים של רוזנטל.

 נוי מחליפה משקפיים כאלגוריה להישרדות במארג המשפחתי, 

בן פורת בק מקדשת את דמיות המשפחה בפסליה.

יצירות האמנות בתערוכה זו מצטיינות בפלורליזם סגנוני, צבעוני וקומפוזיציוני אשר מאפשרים תובנות בריבוד הסבוך של המבנה המולקולארי וקשריו ב"משפחה".

אוצרת דבורה בוצ'מן.                    
                

יום ראשון, 13 בינואר 2013

'ל ר א ו ת' - תערוכת צלמים כבדי ראיה ועיוורים בנושא הקיימות בחסות ליונס



גלריית ספריית בית אלון - גבעתיים


סיסמת הארגון ההתנדבותי הגדול ביותר בעולם המונה 1,300,000  חברים ב45,000 מועדונים בלמעלה מ200 מדינות והיחיד שיש לו נציגות באו"ם, היא: "לשירות אנו" (We Serve).  

במסגרת סיוע הארגון במניעת עיוורון, עזרה לליקויי ראיה במתמקדות בחינוך, איכות הסביבה ובמתן שרותי בריאות, יזמה דורית ניצני, יו"ר ועדת צילום "ליונס" ישראל, תחרות של צלמים כבדי ראיה ועיוורים. בתערוכה זו מוצגים הצילומים שהגיעו לגמר הארצי.

השפעתו של אבי ה"דקונסטרוקציה", הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה על האמנות הפוסט-מודרנית הינה מכריעה. הוא פירק את הטקסט לגורמים, תהה מה קורה בעת בה המחשבה פוסקת לפעול, והואשם בערפול ובפירוק השפה עד כדי הרס וריקנות. 

גילה אזרחי

בספרות, באמנות  ובארכיטקטורה הפוסט-מודרנית הפרט מוצג כ"אחר", ישות חסרת אוריינטציה וקרבן של הקפיטליזם הדורסני, זה האחראי ליצירת חברה ריקנית, רדודה, בנאלית ומיואשת בעלת זווית ראיה צרה. החשוב והשולי בה מקבלים מקום זהה. העולם התפורר ונתפס כקרעים וללא קשר קוהרנטי בין חלקיו. 

שיא נוסף בהתייחסות ללקות ראיה, מצוי בספרו של ז'וּזֶה סאראמאגוּ   "על העיוורון" המובע כמטפורה לאבדן השכל הישר בחברה האנושית בעולם שהתעוור, מקום בו אין כוח שימנע את החזק להשליט את רצונו. 

ארגוני העיוורים מחו בצדק כנגד האנלוגיה שנעשתה לאבדן חוש הראייה. 

הרואה נוטה לדמות  את עולמו של העיוור כקטוע ובלתי ניתן לאיחוי; האומנם?

       ליאורה גולדמן

תערוכת צילום זו מורכבת מצילומים המצריכים התמקדות, זיהוי וכן קבלת החלטה לגבי המסר, כיוון שעל הצילום להיות מעניין ואיכותי. 

צילום אמנותי ומעניין של מי שנבצר ממנו לראות יהיה מבוים לחלוטין ומורכב לאין ערוך ואיכותו תעיד על התמצאות וידע צילומי נרחב. בנוסף למחשבה ולתכנון, ידרוש הפריים גם הכרת האובייקט המצולם באמצעות מגע. בדיקות כגון זוויות תאורה וכן שהפריים לא עמוס מידי, האובייקטים המצולמים ממוקמים במקום הרצוי וקונטרסט צבעי האובייקט מצוי כנגד הרקע. 

באירוע מסוג זה משלבים את השונה ובעל המוגבלויות ומקרבים אותו בהדגשת יכולתו להתמודד עם משימות כשווה ליתר האוכלוסייה, אם לא למעלה מזה.

לירית שפיר שמש

חסות - נציב ליונס ישראל - עו"ד דני הורוביץ
                                         
ייזום  וארגון - דורית ניצני - יו"ר ועדת הצילומים

       
ביצוע - בן עמי עמיאל - יו'ר איגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן 

אוצרות - דבורה בוצ'מן 

תודות - יהודית רייף וצוות הספריה
          - צביקה בוצ'מן 
            
     
# "ליונס" (Liberty, Intelligence, Our Nation Safety)


יום שלישי, 1 בינואר 2013

פסטיבל בקהילה "דיוקן 2013"

מיקומי תערוכות :

1-31 בינואר, מוזיאון יד-לבנים ר"ג.
1 בינואר עד פברואר, ספריה המרכזית ר"ג.
2 בינואר עד 20 פברואר, בית-ראשונים
2 בינואר עד 20 פברואר, יד-לבנים גבעתיים.
9 בינואר עד 26 בפברואר, גלריה 5 קניון עזריאלי גבעתיים.
11-28 בינואר, אשכול פיס תל-אביב.

שמות האמנים המציגים:

אדיר איציק, אופנהיים מלכה, איבגי קרינה, איינמר ענבר, אירני אריה,אלנבוגן נאוה, ארגלזי רונן, בהט עדה, בן-עמי עמיאל, בנקל ליאורה, ברזילי חנה,ברנדויין יפה, גולדפרב אסתר, גורשטיין ניק, גורן תקוה, טיר ישראל, ישראלי יורם, לוי ליפסון איילה, ליברמן נורית , לידרמן נורה רקל, לובנוב נירה, מילר יצחק, סנובסקי רינה, עזיז צביה, פרידמן יוסף, קשאני נילי, רוזנטל חיה, רוזנזפט ויטלי, רוסינסקי רבקה, רזניק בכר רינה, רונן עירית, שניידר אילנה, בקנשטיין צפורה, דגני גרי.

ערב פתיחה חגיגי :
ביום א' 13 בינואר 2013 בשעה 18:30, בקומפלקס בית-ראשונים ובבית-יד-לבנים, רח' גורדון 24, גבעתיים.

בתוכנית:
ברכות:
ראש העיר גבעתיים 'ראובן בן שחר'
סגנית ראש העיר 'ויוי וולפסון'
יו'ר איגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן: 'בן-עמי עמיאל'.

קטעי נגינה בפסנתר: 
האמנית 'בתיה חלף'.

 הנחיית הערב: האוצרת 'דבורה בוצ'מן'.

 כיבוד באדיבות האמנים המשתתפים.

 חלוקת תעודות השתתפות.

על הפסטיבל:

מקור המילה דיוקן מיוונית, והינו ויזואליה של דמות - על מנת להנציחה. הפורטרט אינו חף ומשמש להאדרת השליט. האימפריה הרומית הותירה פסלי מנהיגים ואישים מרכזיים ופניהם הוטבע על מטבעותיה. שינוים תרבותיים ודתיים דחקו את ז'אנר הדיוקנאות, אך מסוף ימי הביניים צויירו דיוקנאות ריאליסטיים באירופה. לאונרדו דה וינצ'י יצר את ה"מונה ליזה". רמברנדט ואן ריין הנחיל דיוקנאות עצמיים. 

במקביל להתפתחות טכנולוגיית הצילום התפתחה סוגת הדיוקן המצולם. הביטוי האמנותי יצק בה משמעויות חדשות. אך מאידך, נגישות הצילום המעתיק, הובילה כנראה לאנונימיות המאפיינת את אין ספור הדיוקנאות המאכלסות את חללי התצוגה הפרטיים הוציבוריים.

על מנת  לנסות ולהסיר את האנונימיות, נאספו נרטיבים הקשורים בדיוקנאות בד בבד עם איסוף יצירות הפסטיבל.

סדרת הדיוקנאות של יצחק מילר מתארת דמויות בסצנות שונות מתוך האופרה הקומית מפאריס של מחצית המאה ה18. "המשרתת הגבירה" מערימה על אדונה ומביאה אותו לידי כך שיבקש את ידה. האופרה ערערה על הסדר המעמדי הקיים בבחנה משמעויות חברתית. ג'ובאני באטיסטה פרגולזי, נגן כינור ועוגב שנפטר בן 26 בלבד, הלחין  אופרה זו שגרמה  ל"מלחמת הבּוּפוֹניִם" - ויכוח סוער בין חסידי האסכולות האופרה הצרפתית והאופרה האיטלקית.

מילר התייחס בעבודותיו לאופרה שבוצעה על ידי 'המקהלה הקאמרית כפר סבא'. בימוי דניאל ארליך (במאי, כותב, שחקן, מוסיקאי, מעצב וצייר.) ניצוח אהרון חרל"פ (פסנתרן, מתמטיקאי ומנצח.) סרפינה (המשרתת) הדס פארן –סופרן. אוברטו (האדון) נתנאל זלבסקי- בריטון. ווספונה (משרת אילם) נטע לכיש.
מילר מספר: "הדיוקנאות אותן אני מצייר...בדרך המקובלת השמרנית...עוסקים בזמרי אופרה תוך כדי הופעתם על הבמה...הם אנשים אשר צולמו. הבעת הפנים היא חד פעמית ואמיתית...תגובה לחוויות היום יום. אותם רגעים מוקפאים, שלא תמיד מחמיאים לדמות."

 יצחק מילר:  'המשרתת הגבירה', (פרגולזי)


ברזילי חנה כינתה את עבודתה: 'אני בדמות אבי' בשל הדמיון שביניהם. מלבד המראה החיצוני קיימים גם קווי אופי זהים המאפיינים את השניים. 

ברזילי  ניסתה להדגיש בדמות הנמצאת ברקע את הפנימי והנסתר. האב שהיה פרטיזן אמיץ שכל משפחתו נספתה בשואה, סבל קשיים, דיכויי וצער. אולם הוא נותר איתן חזק ונמרץ, ולא איבד את כבודו העצמי.  

הבת מזדהה עם דמותו של האב, משמרת ומקדשת את זכרו. אך אינה שוכחת גם את המחיר שייצר אופיים: חשדנות ונטיה להסתתר ולהתכנסות.

תודות לפעילים בהפקת הפסטיבל:
דוד בן-חיים, אריאלה נחשוני, דבי מוטי, ויקי נוי.

תודה מיוחדת לרונית שפירא מנהלת בית ראשונים ולכל צוות העובדים וליו'ר בן-עמי עמיאל.


 The Society of Painters and Sculptors of Givataim and Ramat Gan will be putting a Portrait Festival on show.


The word "portrait" originates from the Greek, dyoδύο.  The portrait genre was never innocent of a desire to glorify and perpetuate the importance of famous people. Our artists have held a dialogue with the narrative of the object of their creation.

Our gala opening was on Sunday, the 13th of January, 2013, at 18:30, at 24 Gordon Street, Givataim.

The artist Batya Halaf played the piano for us and certificates were distributed to the participating artists.

The following is the list of artists who take part in the festival:

Adir, Izik; Aenmar, Amber; Algazly,Ronen; Aziz, Tzvia; Bahat, Ada; Barzilai, Hannah; Benkel,Leora; Bekenstein, Tzippora; Ben-Ami, Amiel:  Dgani, Gary; Ellenbogen, Nava; Friedman, Joseph; Goldfarb, Esther; Goren, Tikva; Gorstein, Nick; Irani, Arye; Israeli, Yoram; Ivgi, Karina; Kashani, Nili; Kleiner Brandwein, Yafa; Leideman, Nora Raquel; Lieberman, Nurith; Levy Lipson, Ayala; Lobanov, Nira; Miller, Isaac; Oppenheim, Malka; Reznik Behar, Rina; Ronen, Irit; Rosenthal, Haya; Rosenzaft, Vitali; Rosinsky, Rebecca; Schneider, Irit; Snovski, Rina; Tir, Israel.

The festival will be held at the following places:
2013 January 1-31,  Beit Yad Lebanim, Ramat Gan,
2013 January 1- February 12, Central Library "Hibat Zion", Ramat Gan, 
2013 January 2-February 20, Beit Rishonim,  Givataim,
2013 January 2-February 20, Beit Yad Lebanim, Givataim,
2013 January 9 - February 26, Gallery 5, Azrielli Mall, Givataim,
2013 January 11-28,  Eshkol Payis, Ironi A, Tel Aviv,
Curators: Dvora Bochman and Rebecca Rosinsky

Thanks to : David Ben Haim, Ariella Nachshoni, Debbie Moti and Vicky Noi.