יום רביעי, 10 ביולי 2013

‏נני רובן דרורי ‏"בבל" מיצב וידאו – סקירה

    תערוכת בוגרים 2013 עיצוב/אמנות  – נמל יפו
הפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים

מיצבה של האמנית, שהרוח אדריכלית טבועה בייצוגיה, מספר את סיפוריה של בבל כאלגוריה לחיים בעידן הגלובליזציה בתרבות הדיגיטלית של ימינו.
היא מאפשרת נראות למכלול של בעיות אשר תגרומנה לקריסת המגדל ולהתמוטטותו בניסיון להגדיר ולבנות מחדש זהות אישית.

דרורי מבנה בחלל יצירה כארכיב אור-קולי למסעה בזמן באמצעות פיסות אינפורמטיביות המוקרנות במקביל ובהגדלה בעברית, באנגלית  ובערבית.
היא שוזרת  את המקום התנכי, ההיסטורי, העכשווי והאישי ויוצרת שיח בנושאים הנובעים מהקונקרטי ומדפי הסיפורת המקודשת.  

העלייה מהגלות – בבל,  מייצרת בעיה של הגירה ופליטות ומוצאת ביטוי בדיסאוריינטציה לשונית ותרבותית במרקם החברה בישראלית השסועה פוליטית, חברתית וכלכלית. 

אדוארד סעיד בספרו "אוריינטליזם" הבנה את מונח "האחר" בתפיסת המערב  את המזרח.  בסופו של תהליך זה מגדיר גם המזרח את עצמו על פי תפיסת המערב. כך גם דרורי חושפת את הזרות ואת השוני בין המערבי והמזרחי אשר נקלט כאחר. 

אולם בד בבד מתגלה לעין המתבונן במכלול הייצוגים הנצפים והנשמעים בחלל התצוגה - עושר תרבותי ואסתטיהאמנית עוסקת בקונפליקט בין הלוקלי והאוניברסלי, הישן והמסורתי כנגד החדש  באמצעות שונות לשונית. 

העברית מייצרת את המקומי. האנגלית את הבין-לאומי, והערבית את הדחוי והאחר. שורות של כיתוב בשלושת השפות חולפות על פני האמנית שעיניה עצומות ונצרבת לרגע קל על עור פניה. 

כך הופך העור, שתפקידו להגן על גוף האדם, למסמן של מבוכה וחסר אוריינטציה. נראות זו בלתי ניתנת לערעור ואינה מאפשרת דרך מילוט מהמשמעות המוטבעת בו.

שורות הכיתוב משמשות עדי אך גם אוזקות את דרורי המנסה לחבר את הלשון הערבית המצטיינת בחזותה האורנמנטלית ממוצאה הקדום, את העברית בהווה, ואת האנגלית המסמנת את העתיד ואת ההשתלבות באתוס נכסף. 





חיזוק מילולי למבוכה מוצא ביטוי ווקלי בחלל המיצג. בעת ובעונה אחת מושמעים קטע מוזיקלי ממשמע . וכן מבוצעת הקראת שניים-עשר שעות השעון בשלושת השפות.  

אדם המנצח על תזמורת ומנסה להסדיר את הבלבול, מתגלה כמי שמסביר את הנדרש לשפת חרשים  ומשתמש בידיו ובתנועותיו ככלים מסבירים וכיוצרי קומוניקציה בין השונים, והנתפסים כמוגבלים לבין הציבור ה"נורמטיבי".

צלליות של כיסאות נערמים למגדל המתמוטט מול עיני המתבונן מסמנים את קריסת מגדל בבל. בליל הלשונות בין בוניו יצר חוסר הקומוניקציה והביסה את רצון האדם להתמודד עם האל.



האמנית מקרינה בהגדלה תעודת-מעבר(laissez-passer), אשר הופקה בידי שלטונות עירק טרם העלייה לישראל בשנת 1951. המסמך יצר גם את בעיית הפליטות מבגדד ומשיב את השיח אל הגירוש מגן העדן, מן המקום המוכר והאהוב של העבר.

במסמך זה ניתן להבחין בצילום קבוצתי בשחור לבן של נני כלדה עם אחיה. על פניה הוטבעה חותמת רשמית בערבית.  משמעות הכתוב: “לא תותר השיבה לעירק“. כך מתקיים הקשר לקטע הוידאו המציג את פני האמנית המצולמת בהווה והטקסט תנכי בשלושת השפות מוקרן לחילופין על פניה.




 סרט של נסיעה מהירה בנוף אורבני החולף על גורדי שחקים, ולמראות משתנים של העיר, מחזירות את היוצרת למקום של ההווה, לכאן ולעתה ולפליטים ומהגרים בת”א של היום.


10-27.7.2013 
 סקירת המיצב - דבורה בוצ'מן 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה