תערוכת לחם ושושנים 11, מכירת יצירות אמנות עבור פרויקט 'נשים ועבודה' בגלריה קלישר בתל אביב

תערוכת לחם ושושנים 11, מכירת יצירות אמנות עבור פרויקט 'נשים ועבודה' גאה להתארח בגלריה קלישר בתל אביב

שעות פתיחה: יום חמישי 29.12.16 20:00-23:00| יום שישי 30.12.16, 09:00 – 15:00 |יום שבת 31.12.16, 10:00-22:00

הגלריה של סדנאות האמנים בתל אביב, רחוב קלישר 5, תל אביב

תערוכה שנתית של מכירת יצירות אמנות שהכנסותיהן מוקדשות לפרוייקט נשים ועבודה. 

 מאות אמנים ואמניות, יהודים וערבים, ביניהם אמנים צעירים וכן רבים מהשורה הראשונה של עולם האמנות בישראל, תרמו במשך השנים לתערוכה, ובכך סייעו בשילוב אלפי נשים ערביות חסרות השכלה בעבודה. 

אמנים רבים פועלים להצלחתה של התערוכה. בתערוכה האחרונה של "לחם ושושנים" גויסו כ-85 אלף דולר ממכירת יצירות האמנות.

אודות הפרויקט:

ארגון העובדים מען ועמותת סינדיאנת הגליל מקדמים את מעמד הנשים הערביות, ופועלים יום-יום לשלבן בעבודה בשכר הוגן. 

בהעדר תשתיות בסיסיות נשאר שיעור הנשים הערביות העובדות הרחק מאחורי הנשים היהודיות.


 התחריט שנתקבל ממני למכירה בפרוייקט חשוב זה:

"חנוכיות מתכת" - תצוגה מאוסף חניתה הלוי (הררי-בירנברג)

אוצרת: דבורה בוצ'מן

פתיחת התערוכה והדלקת נרות חנוכה ביום א' 25 בדצמבר 2016 בשעה 19.00 בערב 

בגלריית ספריית בית אלון רחוב אילת 8 בגבעתיים.

בתכנית:

הדלקת נרות חנוכה, שיח עם חניתה הלוי, הרצאה 'על אמנות בחנוכיות': נירה לב ארי ועוד הפתעות. 

לכבוד חג החנוכה מתכבדת גלריית ספריית בית אלון בגבעתיים להציג תערוכת חנוכיות מיוחדת ובה כשלושים חנוכיות מתכת מאוסף שהתפתח וכולל מעל 130 חנוכיות, מנורות ופמוטים המובנים מפורצלן וקרמיקה, מעץ, מזכוכית וכן ממתכות שונות בשלל צבעים. הפריטים נאספו ונאספים בידי חניתה הלוי במהלך 45 שנים והינם מגוונים ובעלי ערך היסטורי ובעלי משמעות רגשית רבה.

התערוכה מאופיינת באחידותו של החומר המתכתי מהן מעוצבות החנוכיות שנבחרו לתצוגה זו במרחב הציבורי ובאפן הצבתן בחלל הגלריה. כל פריט מהווה מאין מופע של תו מוסיקלי וביחד מצטרפים זה לזה. כך המבט בשורות עליהן מוצבות החנוכיות יוצר ניגון המצטיין בתנודות עדינות כמלודיה.

האיסוף החל בעת שרכשה אביזרים שונים עבור חנות כל-בו לחפצי חן ונוי ברחוב כצנלסון בגבעתיים, בה הייתה שותפה עם אשת אחיה עדינה. היא התאהבה בחנוכיות שרכשה למכירה והחליטה להשאירן אצלה. במשך הזמן המשיכה לרכוש, ולפתח את ממדי האיסוף. פריטים נרכשו בעת שנסעה בעולם, אחרים נתקבלו כמתנות בהזדמנויות חגיגיות או כתרומות לאוסף המתפתח.

באופן זה צברה פריטים יחידאיות ואוריגינליים שעוצבו בידי מעצבי חנוכיות.

הללו הניצבים בביתה לצד פריטים עתיקים שמצטיינים בעושר צורותיהם, בגודלם, בעיצובם ובסגנונם השונה. ביניהן נמצאות חנוכיות שיוצרו באופן תעשייתי והן מצויות בבתי ישראל בארץ ובעולם.



חנוכיותיה של חניתה מצטיינים במראה המסביר לצופה כי הן שמשו בעתן כחלק ריטואלי ואמיתי בטכסי חג החנוכה. ניתן להבחין בשאריות עדינות של חלב הצמוד אליהן ומשווה להן אוטנטיות קנונית.

עד עצם היום הזה נוהגת הלוי לארח במעונה בחג החנוכה את המשפחה המורחבת בלוויית חברים כדי לחגוג ולהציג את אוסף החנוכיות העשיר. לאחר שבעלה יענקל'ה נפטר בחנוכה 1998, התפתח המנהג ההתכנסות ועריכת טכס זיכרון המואר באור גדול. זה מגיח מהדלקת הנרות בחנוכיות הרבות הפזורות ברחבי ביתה, מקום המשמש במידה רבה כמוזיאון לזכר בן הזוג, האב והסב.

ההשראה לעריכת תערוכות ולהצגת האוסף הוצף מהמבקרים בהתכנסויות השונות. היא קבלה את הצעתם  להצגת הפריטים. התצוגות נערכו במסגרות שונות ולוו בפעילויות חינוכיות בערים, בקיבוצים, במושבים ואף בבית יד לבנים בגבעתיים ובנחשולים, במוזיאון "המזגגה" בו מצויה תצוגת ממצאים ארכיאולוגיים תת ימיים מתקופות שונות.

חג החנוכה נועד להזכיר את ניצחון החשמונאים על חילות אנטיוכוס אפיפנס בשנת 164 לפני הספירה ואת נס פך השמן בבית-המקדש.

מנהג הדלקת הנרות בחג החנוכה ועיצוב צורת החנוכייה החל בימי הביניים בקהילות היהודיות בישראל ובגולה. הן ייצרו את הקשר בין בית-המקדש ובין מנורת בית המקדש. החנוכייה שימשה את בעליה לקיום מצוות הדלקת נרות בחנוכה. החנוכיות הוצבו בבתי המאמינים, בבתי כנסת ואף במקומות ציבוריים. שפע העיצובים ובחירת הסמלים המעטרים את החנוכיות נובע ממהותן ככלי לקיום מצווה. הן נעשו בהתאם למקום והתקופה ומעידות על אורח חייהם של קהילות ישראל בארץ ובתפוצות.

אלמנטים עיצוביים האופייניים לחנוכיות הינם: חזית ארון-הקודש המוקף באריות וסמלי לאום ושלטון שונים. ברכת הדלקת הנר ומילות הפזמון " הנרות הללו ", דמויות אדם, מבנים, אורנמנטיקה, בעלי חיים וציפורים, עצים, פרחים ועוד...

מבחר החנוכיות המצוי בידי חניתה הינו עשיר וברשותה אף חנוכיות שאינן נמצאות בתצוגת אוסף מוזיאון ישראל המפורסם, המכיל כאלף חנוכיות.

מקור הפריטים מארצות שונות כגון: אוסטריה, איטליה, גרמניה, הולנד, צרפת, ספרד, רוסיה, פולין, ארה''ב ועוד. בביקורה במרוקו - בחנות לפריטי יודאיקה, רכשה חניתה עדי של מנורה/חנוכייה הענוד תמיד על צווארה.



על חניתה:

- נולדה בתקופת חומה ומגדל בשנת 1938 בשכונת ברנר לפין בתל אביב, למשפחה שעלתה לישראל בשנת 1920 מוולין, אוקראינה לאחר הפרעות ביהודים - בעת העלייה השלישית.
- נקראה על שם הקיבוץ חניתה שהוקם בגליל בשבוע בו נולדה.
- נישאה ליעקב הלוי, צבר מנוה צדק, ממקימי קיבוץ חוקוק. 
- לאחר 32 שנה חוזרת חניתה לגור גבעתיים.
- בוגרת בית הספר לעיתונות, קורס תקשורת המונים של האוניברסיטה הפתוחה, קורסים לתסריטאות, ספרות עולמית, יהודית ועוד.
- גזברית וחברת הנהלת באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, חברה באקדמיה לקולנוע וטלוויזיה ובאגודת הסופרים.
- ידועה בכתיבתה ובעריכה בעיתונים "צומת השרון", "מעריב", "עולם האישה", "עולם האופנה", "אינדקס השרון", "שרון שלי" ועוד.
- מחברת תסריטים וספרים למבוגרים, לילדים וכן ספרי שירה. חלקם תורגמו לאנגלית ולערבית, הולחנו וסרט קצר הופק מהשיר 'כאשר אהיה גדולה'.
- כתסריטאית הוענקו לחניתה הלוי ולבנה הקולנוען מענקי קרן הקולנוע הישראל ופרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל מנצ'סטר.  
- הוציאה לאור ספרי עיון, שנתונים ואנתולוגיות. 
- הייתה: יו"ר איגוד נשים יוצרות - אנ"י.
            אחראית על מרפאות באגף השיקום של משרד הביטחון.
            מורה לפקידות בבית הספר התיכון "פיטמן" ואחרים.
            עובדת שיקום בבית ספר לחינוך מיוחד "אחיקם".

3.1.17 - 25.12.26 בשעות פעילות הספרייה.

invitation

חיים רוטר מארח את חניתה:

כתבות במקומון גבעתיים פלוס לכבוד חג החנוכה 

אל הגליון:http://givatayimplus.co.il/wp-content/uploads/2016/12/Issue-19.pdf

תערוכת ציורים: "המפה והטריטוריה של רוקסנה" - רוקסנה מרקוביץ

אוצרת: דבורה בוצ'מן

הפתיחה החגיגית ביום א' 11 בדצמבר 2016 בשעה 19:00
בגלריית ספריית בית-אלון, אילת 8 גבעתיים

תכנית אמנותית: אולה בינדר - זמרת
שמוליק רון ונטע זינגר - דואו פסנתרנים

9.12.16 עד 27.1.17

שם התערוכה מתייחס לשמה של יצירה ספרותית מתעתעת של מישל וולבק העוסקת במנגנונים הנסתרים המוליכים להצלחתו של אמן צרפתי פיקטיבי בתחום האמנות הפלסטית. הוא מבצע סדרת תצלומים מעובדים באפן דיגיטלי של מפות מישלן והופך למיליונר.

שם הספר מהדהד ציטוט מהטקסט של ז'אן בודריאר "סימולקרה וסימולציה", הנוגע כשלעצמו לסיפור קצר חורחה לואיס בורחס "על הדיוק במדע". מפה שצוירה עבור הקיסר בגודל של 1:1 הייתה כה מדויקת ומפורטת עד כדי זהות מושלמת לממלכה שהיא ייצגה וכיסתה אותה כליל. זו מהדהדת את אין סוף הצילומים המוצמדים למפת העולם הדיגיטלית בגוגל עד לכיסויו מושלם...

רוקסנה מרקוביץ הינה אמנית ייחודית העוסקת בפרופסיה באפן אינטנסיבי היא עוסקת בפיקסול וכן ממפה סצנות רבות מסביבתה הקרובה בציורים - מדיה אליה התחברה.

כמות העבודות העצומה הצבורה בסטודיו האמנית היא זו שאתחלה את הרעיון למתן שם התערוכה. לכך נוספו תולדות חייה של האמנית והאופן בו נמסרו לי וגרמו להרהור בספרו המבריק של וולבק.

רוקסנה נולדה בבוקרשט, רומניה בשנת 1960 ועלתה לישראל בשנת 1974. לאחר שנה נסעה לאפריקה וחייתה בניגריה במשך חמש שנים. היא חזרה לישראל בשנת 1979 ולמדה ספרות ובלשנות אנגלית, אוניברסיטה "בר-אילן" עד שנת 1981.

1986 - בוגרת מכון לאמנות הציור והפיסול ע"ש אבני.

1988 ואילך חברה באגודת הציירים והפסלים.

לא מכבר הציגה תערוכת יחיד בשם "שינויים באטמוספירה "בגלריה "מגדלור" ביפו העתיקה. האוצרת יעל גולדמן מציינת בקטלוג התערוכה שרוקסנה אהבה אמנות מגיל צעיר מאוד והתחילה לעסוק בציור באופן רציני יותר מגיל 15, במהלך חייה באפריקה.

תערוכות יחיד נוספות נערכו בשנת 1998 באגודת הציירים ת"א, בשנת 1997 במנהל החינוך והתרבות חולון, בשנת 1994 ב"יד לבנים" ת"א. בשנת 1990 בגלריה "שולמית" ת"א, וכן במוזיאון רמת-גן בשנת 1986.

התערוכות קבוצתיות בהן השתתפה היו בשנים 1994-1995 בשטוקהולם, שוודיה (שתי תערוכות). 1992-1994 ב"עקד" ת"א, (שמחה וצער, מרץ, 1993). באגודת הציירים ת"א בשנת 1993, בטורונטו קנדה 1990. באגודת הציירים ת"א 1986-1988. במוזיאון ת"א 1986, ב1982-1985 מכון "אבני". 1978 – ניגריה.

ציוריה הרבים מצטיינים בגודלם ובצבעוניותם העזה במיוחד. הם מבוצעים בסגנון המאזכר וממפה מכלול זרמים מעולם הציור של תחילת המאה העשרים כגון הפוביזם המצטיין בהשתחררות מהעיצוב הנטורליסטי, פשטות בעיצוב הצורות, הדמויות והנוף וגורס שימוש בצבעים עזים במשיחות מכחול אינטנסיביות. האקספרסיוניזם המציב את היוצר ואת ראייתו הפנימית בלב היצירה. הקוביזם מפרק את האובייקט למקטעים ומציגו מנקודות מבט שונות בו-זמנית. הפוטוריזם מחליף את שלוות הקוביזם האנליטי ברעש ובתנועה קינטית כדי לאפשר ביטויי אסתטיקה חדשה של החיים המודרניים. הדה סטיל שניסה לצמצם כל אובייקט עד לצורה ולצבע טהור על מנת ליצור הרמוניה מופשטת וטהורה. הקונסטרוקטיביזם השואב מהתעשייה והתיעוש צורות גאומטריות וכולי.

רוקסנה מגיעה לאפריקה בה התגלו תרבויות ואמנות אשר כבר הקסימו ציירים כגון אנרי מאטיס מנהיגה של תנועת הפוביזם ואת פיקאסו שנמשך לאמנות האפריקנית. הוא צייר בסגנון הקוביסטי שהמציא - את העלמות מאביניון שהפכו לסמל המודרניזם, כהמשך ברור לסזאן והשפעת אמנות אפריקאית. כך ניתן גם לאזכר את אָמָדֶאוֹ קלמנטה מוֹדִיליאני בעל הסגנון הייחודי שביצירותיו בולטת גם השפעת אמנות שבטי אפריקה.

באפן המהלך קסם על האמנים, נשבית גם רוקסנה במרחבי היבשת השחורה ומקסמיה. כך נפתח אשנב למצרף סגנונות שמחלחלים לקנבסים ובהם היא תטפל מעתה ואילך. 

מתהלך בשלג - רוקסנה מרקוביץ 50X70

הנופים בציוריה משתנים בהתאם לעונות השנה. ים, הרים, שדות, עצים, פרחים ובעלי חיים - מאכלסים את עבודותיה. סביבת הכרך הסואנת, בני אנוש שנקלעו לסצנות המצוירות הונצחו בקווי רישום מינימליסטיים, ועוד...

בספרו של וולבק מתקבל הגיבור על ידי אביו בחוסר הערכה, אולם מקורביה של רוקסנה מקבלים אותה באהבה ומאמינים בה, בדרכה ובהצלחתה.