עמנואל קובלנוב תערוכת הציורים "בין התבגרות לאמנות" אוצרת: דבורה בוצ'מן

Invitation 

האמן הצעיר עמנואל קובלנוב לומד אמנות בהנחייתה של האמנית נילי קשאני. הוא מציג בתערוכת יחיד ראשונה בבית שז''ר בגבעתיים. התערוכה כוללת מכלול עבודות שבוחנות סוגיות תהליך ההתבגרות בשפה אישית. עבודותיו מבקשות ליצור גשר בין העולם המידי לאוניברסלי ו"פוזל" לעבר העשייה החפוזה והאופנתית. מצבי רוח דינמיים המשתנים בעת זו, מנוסחים בעבודותיו ללא תחימה לאובייקטים ספציפיים ונוצרים בהבניית אינטראקציות פרטיות בצבעוניות עזה ותזזיתית, על גבי קנבסים בגדלים שונים.

עבודתו השכבתית מצטיינת בהתבוננות פנימית וחיצונית בקומפוננטים מדומיינים ואחרים הטיפוסיים לסביבתו על המטענים האישיים החברתיים והתרבותיים שהוא נושא והמשפיעים על יצירתו. עבודותיו ניתנות להבנה ולפרשנות במסגרת הבנת הרקע התרבותי אותן הן מייצגות ובתוכן הן צומחות ומתעדות את זהותו.

על האמן ועל משפחתו ניתן ללמוד מעבודת מחקר שערך האמן.

 

מקור שם המשפחה "קובלנוב" הינו מהכפר הרוסי "קובלנובו". בסיומה של מלחמת העולם השנייה ניסה סבא רבא אליעזר ז''ל ומשפחתו להימלט עם דרכונים מזויפים לפולין כתחנת ביניים בדרך לישראל, אולם הם נתפסו הופרדו ונאסרו. הסב "נתן קרפיל" היה סטודנט צעיר לרפואה ונשלח לסיביר לעבודה במחנות הפחם וכן כרופא. הוא זכה ליחס משפיל מעמיתיו הגויים אך יחסם איליו השתנה לאחר שגילה אומץ והודה בכך שהייתה לו מצה בחג הפסח וכן לא מסר את שם האדם שמסר לו את המצה. כאסיר פוליטי השתחרר הסב "כאסיר ציון".  הוא הגיע ללנינגרד בה נישא ושם נולד אביו של עמנואל. המשפחה שמרה על צביונה היהודי ועלתה לישראל בשנת 1972.

אמו של עמנואל נולדה בזאקרפטיה  אוקראינה בעיר אוז'גורד. לשם חזר אביה -הסב משה צבי לאחר ששוחרר על ידי הצבא האמריקאי והאנגלי ממחנה ההשמדה אושוויץ. שם ניצל ממות תוך כדי גילוי גבורה. משה התגייס ושרת בצבא הרוסי בסיביר. לאחר שסיים פגש את הסבתא והם נישאו. 

ההורים נפגשו לראשונה בישראל בעת שהאב, קצין ומהנדס הגיע לירושלים, ועמנואל הוא בנם הצעיר, אחיהם של מרים ואליעזר.

שמו הפרטי מנציח את מניה, דודתה של אמו. בשם תנכי זה: "עמנואל" ביקשו הוריו שהאל יהיה לצדו תמיד.

מלבד הציור, עמנואל בן ה14, תלמיד בכיתה ט' בתיכון ממלכתי דתי, נוהג לשחק במשחקי כדור. הוא אוהב לקרוא, לשחק במשחקי מחשב ולהאזין למוסיקה.  נושאי ציוריו מגוונים כגון נופים, טבע דומם, דמויות שונות ורישומיהם.

האמן הצעיר מושפע מפזמונים ישנים כגון של להקות "הביטלס" ו"אבא" אותם הוא מרבה לשמוע בעת שמצייר. הם מזכירים לו תקופות אחרות שהיו, ומשכינים בו שלווה. עיסוקם במרדנות בממשל ובמהפכנות שמזוהה עם היותו מתבגר. אולם לפני שנות האלפיים, לדעת עמנואל, המוזיקה הייתה הרמונית והכל היה תמים יותר ונאיבי.

דמותו של ) John Lennon 1940 1980)  צוירה באופן פסיכודלי על ידי עמנואל בעקבות השראה מהקשבה לשיר 'Imagine' ומצטרפת בכבוד לגלריית ציורי הפורטרטים של האמן הדגול שהיה זמר-יוצר, סופר, ופעיל שלום אנגלי. Lennon זכה לתהילת עולם כמייסד של להקת הביטלס - הרכב הרוק המצליח והמשפיע במאה העשרים.

Imagine there's no heaven
It's easy if you try
No hell below us
Above us only sky
Imagine there's no Heaven.

 Imagine there's no Countries.

 Imagine all the People Living for Today...The people
Living for today... Aha-ah...

 John Lennon psychedelic by LilyLondon9

הציור: "מלאך שנות השבעים" הינה יצירה אקספרסיבית של אישה המתבוננת מעבר לדמות זעירה הניצבת על כתפה. מבטה טרוד וממוקד על אובייקט כל שהוא המצוי מחוץ לקומפוזיציה. הציור מבוסס על האזנה לשיר:

'Edge of Seventeen'

במהלך העבודה, כשציירתי את העגיל הימני, מכחולי יצר דמות של מלאך. מכאן נובע החיבור של שם השיר למלאך.

ציור דיוקנו של Andy Warhol, אחד מחלוצי תנועת "הפופ ארט" האמריקאית אשר עסק בקשר בין האמנות לתרבות הפופולרית, בוצעה על ידי עמנואל באופן אקספרסיבי כיוון שאמנותו הרשימה את האמן הצעיר בטשטשה את הגבול בין מוצרי תעשייה לאמנות. האמן  VOKA  יליד 1965, שחי ועובד באוסטריה בPuchberg am Schneeberg, בצע את הפורטרט של Warhol ומפורסמים נוספים. הוא טבע את המונח "ריאליזם ספונטני" העולה מתוך הדינמיקה של הרגע, לכידת המציאות המידית, ובצוע ציוריו בזמן קצר ובדינמיקה אדירה. 

 https://www.youtube.com/watch?v=kMAifRBpDb0

סידרה של ראשים מארכים הינה תוצאה של השפעה מהתבוננות בציורים ובסרטים קצרים של האמן Michael Lang, שם הוא מסביר ומדגים כיצד עבודותיו מבוצעות.  סדרת היצירות: Urban Expressions (2011)  מתכתבת עם הראשים בתערוכה. העיניים הגדולות הינן חלון לנשמה והשפתיים המודגשות הן סמל ליופי ולחושניות.

בעבודות אלה כל דמות מתחברת לזולתה בתוך חלל עירוני מצופף, ולמרות הדגשת מבטן הנעוץ, הצורה והעזות הצבעונית המאפיינת אותן, הדמויות עמומות מבע , מאיימות  ועצובות. 

https://www.youtube.com/watch?v=kc4UCV0rs0w

פורטרט נוסף המבוצע באפן חופשי בצבעוניות בסיסית ועזה, צויר בתחילה ולא השביע רצון כשהוא בוסס על ציורי David Bowie Pop Art. הוא היה מוזיקאי, זמר, שחקן ומפיק מוזיקלי אנגלי והקריירה המוזיקלית שלו השתרעה על פני כחמישה עשורים, חלוץ בסגנונות מוזיקליים רבים ובשילוב מרכיבים חזותיים פורצי דרך בהופעותיו.

David Bowie נתפס על ידי עמנואל באופן מוסיקלי המתנגן וכובש את הלב.

           

הציור של החורשה שאכזבה בסדרת ציורי הנוף יוצא דופן מיתר היצירות. מקורו של הציור בטיול השנתי הכיתתי בשנה החולפת. אולם הנוף מדומיין. "עבר זמן עד שהחלטתי לצייר והציור פותח בתהליך של חוסר הצלחה והשראה המתבטא בשמים של ציור נוף זה".

נשים בתנוחות ובהבעה המצטטת רומנטיקה מצטיירות כ"פאם-פאטאל". המושג נטבע באמצע המאה ה-19 כמוטיב האישה שמפתה את הגבר ומביאה לאובדנו. הן מופיעות גם במיתולוגיות השונות וביצירות הספרות והאמנות לאורך ההיסטוריה של התרבות האנושית. הן מבוצעות בציורים כגון: "מבט של סוד", "Edge of seventeen", "מבט", "מחכה שיגיע".

הציור "מחכה שיגיע" נצטייר בהאזנה לקולה הייחודי של הזמרת  המצליחה  Stevie Nicksוהסגנון הקאנטרי-מיסטי המסתורי שלה. Nicks הושפעה בשיריה ובהופעתה מהסגנון הגותי.

"מחכה שיגיע" - 70X70

פן נוסף של האמן מתגלה ברישומי קלסתרים בשחור לבן המנציחות דמויות מפורסמות וכן של המוכרים לו בחיי הים יום. הרישומים מבוצעים לאחר שהשלים את העבודה על ציוריו, והם הופכים לגרסאות מצמצמות ומזוקקות של זולתן הצבעוניות.

-

הפתיחה החגיגית של תערוכת ציורים של הצייר עמנואל קובלנוב, תלמידה של הציירת נילי קשאני.
ביום א' 4 בפברואר 2018 בשעה 19:30  בגלריית "עדי" במרכז קהילתי שז"ר יבניאלי 30


תודות: נילי קשאני, עיריית גבעתיים, הנהלת בית שז''ר וצוות העובדים 

Latest Newsletter of 2017 _ by Krisztina Mácsay - Hungarian National Gallery - Docents' program

Newsletter - 17th of December 2017

Dear Docents and DITs,

I am sending you the last newsletter of this year.

I would like to thank you for your work, time and energy you put into the Docent Programme and your patience towards the museum and towards me! 

I can’t name everyone, but I specially appreciate the help of:

the guides 

the DITs 

the mentors 

the administrators 

the social event organisers 

the lunch hosts 

the calendar editor 

the lecturers 

so EVERYBODY !!!

It might be strange but I like the statistics, so please read my summary about this year.

Until 30th of November (the museum was open 287 days) we (YOU!) had 241 guided tours! On those tours participated 2180 visitors. These tours were held by 30 excellent docents. This is not a competition, I just mention the first three most active members: Diana (20), Pálma (19) and Kati Julow (16). Congratulation! 😊

This autumn and the next spring won’t be a typical scholar year, but I think it was and it will be interesting. We had a few very nice programmes outside of the National Gallery, and guided tours in every temporary exhibition of the museum. There were Docent Lunches and in the spring season art- and Bible lectures as well. 

In January we will continue an English guided tour in the Within Frames exhibition with Fatima – you will have the details about the exact date from Giovanna later. There will be a Lunch – hosted by Saskia – on Tuesday, 23rd of January. Sheena will write you about it soon.

Nothing else remained: I wish you and your family a merry Christmas and a very happy New Year! 

Best wishes,

Krisztina

The Docents  

Anderson Franc, Dumsaityte Diana, Radka Benko, Bhasin Sheena, Biro Eva, Bochman Dvora, Bodnar L, Decsebyi Katalin, Domoszlai Erzsebet, Georgi Buhin, Grisellgelenyi, Gém Éva, Grime Saskia, Zsofia Hellinger, Chwee Guestno, Huszár Sarolta, katalin julow, Zita Kalmandy, Katona Lucia, Rita Kelemen, Kerenyi Kata, Palma Kertesz, Kovacs Peter, Dave and Janet Kronbach, Lazzeretti Ombretta, Major Peterne, Mandato-Leahy Govanna, Meggyesi Eva, Mozley Ellen, Eva Nador, Nagy Sandor (Debrecen), Simon Eva, Szanto Agnes, Toszegi Andrea, Deori Torok Jafari Clara, Vago Veronika, Zathureczky Gyorgyi, Stevens Jane, judit esküdt, Sheena Dhuria Bhasin, Tünde Tuscher, Adam Botta, Anna Major...

during a visit - on the roof of aplied art museum

tJudit Esküdt

תערוכת מטקות באודסה - אוצרת - יפה מאיר

תערוכת המטקות ממשיכה לנדוד בברית המועצות ועתה מוצגת באודסה.

Invitation 

הזמנה 

המטקות

 צילומים מחלל התערוכה:

היצירה שלי גם היא מופיעה בצילום זה
10- מטקות מעיסת נייר - דבורה 

תודות לכל הטורחים במלאכה ולאמנים הנרגשים שאינם פוסקים להודות לאוצרת באפליקציית ה WhatsApp

From: Gavin Rabinowitz  

 a link to the article I wrote about your exhibition in Odessa. 

 BGhttps://www.timesofisrael.com/tel-aviv-beach-craze-makes-the-jump-from-paddle-ball-to-fine-art/

תערוכת יחיד של אראלה הר טוב "מכחול המשאלות" אוצרת דבורה בוצ'מן

Invitation

              פתיחה חגיגית של התערוכה "מכחול המשאלות"
-
האמנית אראלה הר טוב המציגה תערוכת יחיד ראשונה בהמלצת מורתה לאמנות נילי קשאני, תחגוג את יום הולדתה ה87 בחודש ינואר 2018. היא מתגוררת בגבעתיים משנת 1955 ומנהלת אורח חיים המלא בנתינה וזכתה באותות כבוד ובפרסים בשל כך.

הר טוב החלה את דרכה האמנותית עוד כילדה בקיבוץ גבת, השוכן במרכזו של 'עמק יזרעאל' בסמוך לנהלל. שם הצטיינה ברישומי הפחם שביצעה. הילדה צדה את עיניה של ציירת מהקיבוץ, והיא טיפחה אותה. אראלה נשלחה לתל אביב ללמוד בתיכון מקצועי ב'בית החלוצות' והוכשרה לעסוק בהוראת תפירה סלונית. מאז היא עוסקת בתחומים שונים של אומנות: בפיסול בבד, בציור על משי, במגזרות נייר, ברקמה על מפות, בשזירת חרוזים, סריגה אמנותית, פיסול בעיסות נייר ועוד. היא הקדישה תשומת לב מרובה לעבודות היד השונות שבצעה במשך השנים, והן מעוררות פליאה. יצירותיה מצטיינות בגיוונן, בדיוקן, בפרטיהן הזעירים, בצבעוניותן המעודנת, ובקומפוזיציות המעניינות.

אראלה הר טוב 

אראלה מצטיינת בסיפור חיים מעניין ואפילו מופלא. ההורים שעלו ארצה עם חבריהם מפינסק בשנת 1924, היו בין מקימי קיבוץ גבת לזכר קדושי פינסק שנספו בשואה. האב יצחק נבו הצטיין בתחום הטכני, התכנוני והאמנותי - התפרסם בשל המצאותיו וסליקים שתכנן מצויים במקומות שונים בארץ. בכפר גלעדי ובמכון איילון מצויים סליקים לנשק בלתי חוקי מעת המנדט הבריטי בא''י, אשר פתחיהם הוסוו בעזרת מכונות כביסה ואפייה הנעות באמצעות פטנט שהמציא. כאיש ארגון ההגנה נרדף האב על ידי השלטונות ונאסר למספר שבועות ב"שבת השחורה'' בעיקר בשל דמיונו לדוד בן גוריון. יחד עם יתר ילדי הקיבוץ והאימהות נאלצה הילדה לחרוש ולזרוע בשדות על מנת למלא את מקומו ומקום יתר הגברים שנכלאו.

בגיל שנה חלתה אראלה ושמיעתה נפגעה. בגיל ארבע שמע רופא המשפחה שהילדה מזמזמת נעימות. הוא הסיק שהיא חזרה לשמוע ואכן החלה לשמוע באופן חלקי. עתה החלה גם לדבר. בשל שמיעתה הלקויה לא גיוסה לצה''ל, למרות שרצתה משום שבאותה תקופה לא היו מכשירי שמיעה. אראלה לא ויתרה על שרות המולדת, והתנדבה לעזור במשקים.

כאשר שהתה בראש-הנקרה הכירה את אליעזר שהגיע מגבעתיים לביקור. הם נישאו לאחר שנתיים ועברו להתגורר בקיבוץ יפעת (שנפרד מגבת). שם גם חגגו את טכס נישואיהם – הראשון שנערך במקום, וכן את לידת הבת הבכורה ענת שהייתה גם הילדה הראשונה שנולדה בקיבוץ יפעת. הבת העניקה לאראלה שני נכדים ושני נינים.

המשפחה עקרה לשכונת בורוכוב בגבעתיים. שם נולד הבן יוסי העוסק כיום ברפואה. הוא העניק לאראלה שלוש נכדות ושני נינים. בעת בניית מעונם הנוכחי התגוררה המשפחה בהרצליה. שם נולדו שני בניהם: עופר בעל החאן "בארותיים", ומוטי בן הזקונים המתגורר בשדה יצחק. הוא עוסק בשיפוץ ובצילום. כל אחד מבנים אלה העניק לאראלה שני נכדים.

בעקבות פרנסתו של בן זוגה שהתה אראלה תקופה קצרה בדרום אפריקה.

אראלה הר טוב

אל הציור הגיעה בשנת 2004 במועדון 'אלון' בגבעתיים. עבודותיה המאותחלות באפן ספונטני מקבלות נראות אידילית, רגועה ונינוחה ומקרינות שמחת חיים. אראלה האוהבת את הטבע ואת הטבעי נעזרת במכחוליה ויוצרת קורפוס של נופים שונים, צמחיה, בעלי חיים - ובעיקר בעלי כנף המצטיינים בסגנון נטורליסטי על גבול הנאיבי. האובייקטים מוצבים בקדמת הציור או משוקעים במקום מרכזי בסביבתם הטבעית ומרביתם מצוירים בזוגות. הקומפוזיציות כנות, ישירות ופשוטות. העבודות מבוצעות באופן מדויק ונקי, ובצבעוניות הקשורה לזו המצויה בטבע: כחולים, צהבהבים, ירקרקים וכדומה.

אראלה מציינת את הדרכתה של נילי קשאני מורתה לאמנות אשר מכוונת אותה להתמודד עם נושאים שונים אשר אותם היא תבצע על הקנבס בעזרת צבעי אקריליק. נילי ממשיכה ומאתגרת את האמנית להמשיך ולהתפתח ולבצע את משאלות לבבה.

  אוצרת: דבורה בוצ'מן

בגלריית "עדי" במרכז קהילתי שז"ר, יבניאלי 30 גבעתיים

שעות פתיחה א'-ה' 07:00-22:00

סיום התערוכה 31.01.18

דליה הראל מנהלת מועדון אלון נותנת לאראלה זר פרחים בשם המועדון לכבוד זכייתה באות אשת השנה של "ליונס גבעתיים"

תודות מיוחדות להנהלות ולצוותות "בית שז''ר" ובית אלון בגבעתיים 

תערוכה קבוצתית "מטקות הכי ישראלי" בקייב - רוסיה 2017 - באוצרות יפה מאיר

יפה מאיר, אוצרת ומפיקת תערוכות "מטקות הכי ישראלי" מציגה את התערוכה בהרכבה הנוכחי ב:

 "M17- Conteporary Art Center" 

102 - 104 Gorkogo (Antonovycha) Street, Kiev, Ukraine

 ספטמבר 2017 

הפתיחה: 10.9.2117 

אתר המוזיאון :   https://m17.kiev.ua/

הזמנה לתערוכה

פרטים נוספים על שגרירות ישראל:
כתובת: S LESI UKRAINKI 34 252195 KIEV
שעות פתיחה ימים ב-ה: 08.00-10.00
אימייל info@kiev.mfa.gov.il
אתר http://kiev.mfa.gov.il

היצירות שמוצגות בתערוכה 

בין שבעים וחמשת המשתתפים בתערוכה ניתן למנות גם את אירגון נכי צה'ל.

העבודות המוצגות מיושמות על גבי מטקות ובהשראתן, בטכניקות ובנושאים שונים.

Dvora Bocman - matkot 2017  

לפרטים נוספים: 

 התערוכות ברוסיה נערכות ביזמת משרד ראש הממשלה  - נתיב, העוסק בחינוך וזיקה לישראל של הקהילות היהודיות ברחבי ברית המועצת לשעבר.

על מרכז התרבות הישראלי בקייב (מתוך אתר השגרירות)
במרכז ממוקמת ספרייה בה ניתן לקבל מידע על היבטי החיים בארץ באמצעות שיחות אישיות, כתבי-עת ישראליים, ברושורים, וחוברות. 

תוכניות חינוכיות שונות כגון: לימוד עברית, מסורת, תולדות ישראל, מחשב, אוניברסיטה פתוחה  ועוד מצויים במסגרת זו.

במקום מארגנים פגישות עם נציגי המדע בישראל, האוניברסיטאות והתעשייה עתירת המידע.

תכניות ספורט רבות מצויות במסגרת ענף הספורט.

ניתן לפגוש במקום מוזיקאים, שחקנים, משוררים וסופרים ישראלים ולהאזין להרצאות, קונצרטים, תערוכות וכולי . חגי ישראל והשבת נחגגים במקום. 

בהצלחה לכולנו!!!

'עלם-קרב' - תערוכת יצירות אמנות שהן תולדה של הלם קרב - של האמן דוד בן-חיים, אוצרת דבורה בוצ'מן

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------

על האמן

נולד בישראל ב30 ביוני 1955 באמבולנס מתל-מונד לכפר-סבא.

גדל בתל אביב בשכונת קריית שלום. כילד דיסלקטי שלא אובחן היה תלמיד בעייתי ונשלח בכיתה ה' לפנימייה. כמי שלא הצליח להשתלב במסגרות מקובלות נשלח בגיל שש-עשרה לקיבוץ יחיעם. לכן גם חזר לתל-אביב, שם למד חשמלאות בתיכון מקצועי עד שעזב והחל לעבוד כחשמלאי בגיל שבע-עשרה. גויס לשרת כאפסנאי בצבא, ברח מהקורס, נכלא, שוחרר לאחר זמן קצר והוצב לשרת על משאית בחלוקת ציוד בראש השנה 1973. "פתאום מישהו צעק: "מיגים מיגים" ושני הפגזים הראשונים של מלחמת יום כיפור נורו לעברם בחזית הדרומית כנגד מצריים.

זוועות המלחמה נמחקו מזיכרונו. רק בלילות התעורר מהסיוטים שתקפו אותו, ובימים סבל מהתקפי זעם. ב-4 בנובמבר בשנת  1995, לאחר שראה מתוך הקיוסק שלו ברחוב דיזנגוף אנשים רצים וצועקים שראש הממשלה יצחק רבין נרצח, נזכר דוד בן-חיים בקפיצה לשוחה, בהתפוצצות המשאית, בהצלת חיילים, במראה הפצועים וההרוגים מסביב, בריח הנורא של אבק שריפה ובמוות וכן את התנדבותו לשרת כחייל קרבי בצוות תותחן במשך חצי שנה.

"הלם קרב" הינו תת-סוג של התגובה לאירועים קשים להם נחשפים חיילים בעת מלחמה. תופעה זו מתפתחת להפרעה בעקבות חוויית התרחשות קשה מאוד וקרויה: "הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית.

דוד בן חיים היה עלם צעיר בעת שנפגע מהלם הקרב והזדקן בין לילה. הוא עבד במשך שנים בשיפוצים ובקיוסק שהיה שייך לו וכך פרנס את אשתו וילדיו, אך עתה החל להתנהל באומץ וכאוטודידקט בנתיב חדש. ההתמודדות בבעיה שנגרמה לו בצעירותו באמצעות חיבור שירה ובביצוע של מאות ציורים, משמשת השראה לשם תערוכה זו: "עלם-קרב".

"נכנסתי לקיוסק, לקחתי קרטונים של סיגרים, התחלתי לכתוב עליהם מילים ועוד מילים ועוד מילים. בחיים לא כתבתי מילה אחת ופתאום יצאו לי שירים. כתבתי עד הבוקר בלי הפסקה בדחף בלתי נשלט. למחרת התחלתי גם לצייר. מתחתי בדים גדולים וציירתי כל יום לפחות שני ציורים. הצבעים נתזו ממני באלימות. חשבתי שאני מתפרק, מוציא מתוכי משהו חזק." בתחילת הדרך מצא דוד בן-חיים מדיומים אקראיים כגון לבידים ובצע עליהם את עבודותיו. הוא המשיך לקנבס ומשם הרחיב וליקט בסיסי מיטות שנזנחו ברחובות העיר, גיטרות, צגי מחשב וכולי.  

ציוריו של דוד בן-חיים עזים, ובאמצעותם הוא מוחה על העוולות לסוגיהן. השכלתו האמנותית אינה פורמאלית, אך הוא מעורה בעולם האמנות הישראלי הווירטואלי בו הוא פעיל מאד. במרחב זה מתפרסמות עבודותיו והוא מקבל תגובות של אהדה וליטוף לנפשו השסועה. תערוכתו הראשונה הוצגה בנובמבר 2000 בגלריית עמליה ארבל. הוא ערך תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בבית סוקולוב תל-אביב, במוזיאון יד לבנים ר"ג, בתיאטרון גבעתיים, בגלריית אשכול פיס יפו ובעוד מקומות תצוגה רבים.

הסטודיו הראשון של דוד היה בקיוסק. שם צייר והציג את עבודותיו כבגלריה. המבקרים היו לקוחות שהביעו דעה ואף תרמו לתובנותיו. לעיתים העביר במקום לילות שלמים כשהוא יוצר. כיום מתבצר האמן בסטודיו דירתי המזכיר מעין בונקר. שם הוא חי ויוצר, כשכלבו הנאמן מלווה אותו לכל מקום.

לתערוכה זו לוקטו ציורים בספקטרום רחב והם מצטיינים בעושר צבעוני. חלקם עזי מבע ואחרים עדינים ומרפרפים. יש המבוצעים בגוונים רוויים וכהים ואחרים בצבעוניות בהירה. שמותיהם הפרטיים של הציורים מעידים על מקורות היצירה הנובעת מזיכרונותיו, אהבותיו, הקשר הגורדי והמסובך עם החברה ועם המדינה. דוד בן חיים אינו חדל לעבוד על היצירות. גם לאחר "שריקת הסיום" הוא ממשיך ומוסיף עוד ועוד נגיעות צבע, שכבות ופרטים. כך הוא מעיד על אופיו של ניהול הדיאלוג בינו לבין הקנבס ועל הרצון להגיע למקומות חדשים הן בתוככי נשמתו והן בתובנותיו.

מושאי הציורים קשורים לצמיחה, לפריחה, לנופים, לבעלי-חיים ולדמויות, המשמשים כאלגוריות לסצנות אהבה סנטימנטליות. שלוש ג'ירפות שצצו מהג'ונגל העירוני הינן הרכלניות. 'לב פצוע' מבוצע בצבעוניות ירקרקה, 'בלקון' הינה יצירה אשר שמה קושר את המתבונן לז'אנר הלשוני ולמראות העבר הרומנטי שחלפו, ואינם מוכרים עוד לצעירים כיום. בן-חיים מבצע פורטרטים בסגנון המשלב קוביזם אנליטי אקספרסיבי שמעביר למתבונן מסר מובהק של שמחה רוויה בעצב. נשמתו וליבו מחוברים בעבותות אל הגיטרה - גיבורת המרחב הפרטי אשר משמשת כאובייקט של תזכורת לחוויות ילדותו.

ביקור בסטודיו - בית האמן של  דוד בן-חיים לקראת התערוכה: "עלם-קרב

פתיחה חגיגית: ביום ב' 29 במאי 2017, בשעה 19:15

בגלריית "עדי" במרכז שז"ר, יבניאלי 30, גבעתיים.

אוצרת: דבורה בוצ'מן

omamut-June-15-aa

ראיון עם דוד בן-חיים ברדיו קסם, המכון הטכנולוגי חולון - הרשת החינוכית של קול ישראל.

בתכנית  More from "אמנות זה הקול" עם אבנר אברהם ואורחיו - מראיין אורח דניאל דפור. עם דוד בן-חיים האמן, אורן כדורי המוזיקאי, דר' נורית כהן לבינובסקי ממרכז רבין ואילן שנקר בעלים של סטודיו שנקר