פעילותה
האמנותית של האמנית ריבי הדרי מפיקה תוצרי הבעה אישים שמטרתם לבטא
את עולמה, רגשותיה ואישיותה.
ניתן להגדיר את עבודותיה כחלק מז'אנר ה'רדי-מייד', והן נוצרות מאובייקטים יומיומיים המנותקים מהקונטקסט המקורי שלהם. באופן זה היא ממשיכה את דרכם של האמנים הדאדאסטים כמרסל דושאן, מאן ריי, מרסל ינקו , ואחרים.
הדרי נהגה לחבר פיסות נייר שגזרה מירחונים צבעונים ויצרה עולמות מופלאים בסדרת קולאז’ים ססגוניים. עתה היא הופכת את השטוח לתלת ממדי, ובוראת בובות אשר גופן עשוי מעיסת נייר.
בתערוכה זו מוצגים בכפיפה אחת הקולאז'ים והאסמבלז'ים ויוצרים הפקה משותפת של תיאטרון בובות ותפאורותיו.
ריבי הדרי יוצרת ישויות באמצעות שילוב בלתי אפשרי של פיסות בדים ססגוניים, חלקי תכשיטים, חרוזים וחפצים קטנים שליקטה. כך היא יוצקת לדמויות המבוצעות את השתקפות רבדי נשמתה.
האסתטיקה של רבות מעבודותיה מהדהדת את זו של שמחת קרנבלים וצבעוניותם.
כל בובה שנוצרה עברה תהליך של הדבקה, איפור ושימוש בשלל אביזרים המוצמדים למושא היצירה. הללו מייצגים שורת דמויות רבגונית ונושאות שמות של גיבורי תרבות שנטבעו בזיכרון הקולקטיבי מעולמה הרוחני העשיר. הן מגיחות מההיסטוריה, מהספרות וספרות הילדים, מהפולקלור, המוסיקה, הקולנוע, התנ"ך ומהדמיון.
האמנית עושה שימוש בחומר מצוי ונמוך כעיסות נייר. היא מעצבת אותו מחדש כגוף. הוא מוסתר, והשימוש בו כמכניזם תומך העוטה אביזרים המזוהים כמאפייני עושר.
הצגת תוצריה בגלריה מחדשת את משמעותם ומעלה אותם לדרגה של אמנות.
פגשתי את האמנית בחלל בו היא חיה ויוצרת. הבובות מוצבות זו לצד זו ולרגע נדמה כי הן חיות וטרודות בעשייה כל שהיא אשר נועדה להן על ידי יוצרתן, ניכר כי ריבי הדרי אוהבת לשהות ביניהן ולהיות עדה לתגובות שיצירותיה והצבתן בחלל מעוררות.
היא מייצגת את אסופת הדמויות ומסבירה את חשיבותן ואת מקומן המרכזי בחייה.
מדוע הוא מתעקשת להתעסק ברצינות בתכנים “ילדותיים" לכאורה?
האם הם הנובעים מזיכרונות ילדות תמימים או מחוויות רומנטיות שנצרבו במשך השנים ועתה מצאו ביטוי?
ריבי הדרי נולדה בקיבוץ שער הגולן ומתגוררת בגבעתיים זה כשלושים שנה. היא למדה 'חינוך גופני' בסמינר הקיבוצים, והייתה תלמידתם של רינה שיינפלד, ירדנה כהן , נועה אשכול ואחרים. היא המשיכה ללמוד 'חינוך מיוחד' בסמינר לוינסקי, עבדה והדריכה במסגרות שונות.
היצירתיות בה הצטיינה עבודתה מצאה ביטויי בבחירתה לחיות את חייה כאמנית והיא ממשיכה להשתלם וללמוד, על מנת להעמיק את ידיעותיה ולשפר את הטכניקה שלה.
אוצרת: דבורה בוצ'מן.
ניתן להגדיר את עבודותיה כחלק מז'אנר ה'רדי-מייד', והן נוצרות מאובייקטים יומיומיים המנותקים מהקונטקסט המקורי שלהם. באופן זה היא ממשיכה את דרכם של האמנים הדאדאסטים כמרסל דושאן, מאן ריי, מרסל ינקו , ואחרים.
הדרי נהגה לחבר פיסות נייר שגזרה מירחונים צבעונים ויצרה עולמות מופלאים בסדרת קולאז’ים ססגוניים. עתה היא הופכת את השטוח לתלת ממדי, ובוראת בובות אשר גופן עשוי מעיסת נייר.
בתערוכה זו מוצגים בכפיפה אחת הקולאז'ים והאסמבלז'ים ויוצרים הפקה משותפת של תיאטרון בובות ותפאורותיו.
ריבי הדרי מסדרת הקולאז'ים |
האסתטיקה של רבות מעבודותיה מהדהדת את זו של שמחת קרנבלים וצבעוניותם.
כל בובה שנוצרה עברה תהליך של הדבקה, איפור ושימוש בשלל אביזרים המוצמדים למושא היצירה. הללו מייצגים שורת דמויות רבגונית ונושאות שמות של גיבורי תרבות שנטבעו בזיכרון הקולקטיבי מעולמה הרוחני העשיר. הן מגיחות מההיסטוריה, מהספרות וספרות הילדים, מהפולקלור, המוסיקה, הקולנוע, התנ"ך ומהדמיון.
האמנית עושה שימוש בחומר מצוי ונמוך כעיסות נייר. היא מעצבת אותו מחדש כגוף. הוא מוסתר, והשימוש בו כמכניזם תומך העוטה אביזרים המזוהים כמאפייני עושר.
הצגת תוצריה בגלריה מחדשת את משמעותם ומעלה אותם לדרגה של אמנות.
פגשתי את האמנית בחלל בו היא חיה ויוצרת. הבובות מוצבות זו לצד זו ולרגע נדמה כי הן חיות וטרודות בעשייה כל שהיא אשר נועדה להן על ידי יוצרתן, ניכר כי ריבי הדרי אוהבת לשהות ביניהן ולהיות עדה לתגובות שיצירותיה והצבתן בחלל מעוררות.
היא מייצגת את אסופת הדמויות ומסבירה את חשיבותן ואת מקומן המרכזי בחייה.
ריבי הדרי - מסדרת הבובות |
מדוע הוא מתעקשת להתעסק ברצינות בתכנים “ילדותיים" לכאורה?
האם הם הנובעים מזיכרונות ילדות תמימים או מחוויות רומנטיות שנצרבו במשך השנים ועתה מצאו ביטוי?
ריבי הדרי נולדה בקיבוץ שער הגולן ומתגוררת בגבעתיים זה כשלושים שנה. היא למדה 'חינוך גופני' בסמינר הקיבוצים, והייתה תלמידתם של רינה שיינפלד, ירדנה כהן , נועה אשכול ואחרים. היא המשיכה ללמוד 'חינוך מיוחד' בסמינר לוינסקי, עבדה והדריכה במסגרות שונות.
היצירתיות בה הצטיינה עבודתה מצאה ביטויי בבחירתה לחיות את חייה כאמנית והיא ממשיכה להשתלם וללמוד, על מנת להעמיק את ידיעותיה ולשפר את הטכניקה שלה.
הזמנה לתערוכה "תיאטרון בובות" |
אוצרת: דבורה בוצ'מן.