קומיקס.דוט.קום - תערוכת עבודות דיגיטליות - נימרוד שיף

נימרוד שיף (גבעתיים 1978) מצייר מגיל שש במסגרות שונות, ובוגר מגמת עיצוב בתיכון חדש. כיום הוא סטודנט בבית הספר לאמנות 'קמרה אובסקורה' במגמת אנימציה וכתיבה. את סיפוריו הקצרים ניתן לקרוא בבלוג: http://stoer4friday.blogspot.co.il/

בתערוכה קומיקס.דוט.קום מציג האמן עבודות קומיקס דיגיטליות המאופיינות בעיצובן המינימליסטי ובחוש הומור. כל עבודה מורכבת מציור ומכיתוב המשמש כשורת מחץ, ומשלים את מלאכת היצירה. 

הקומיקס - 'האמנות התשיעית' הינה סוגת אמנות גרפית בינלאומית בה אירועים ודמויות מצחיקות מצוירים בנפרד או ברצף ברצועות ארוכות או קצרות ומאפשרות התבוננות של קריאה. הן מייצרות סיפור המלווה בטקסטים המהווים שורת המחץ (Punch line.)

סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, ופעולה, הנם בין הנושאים בעלילות הקומיקס הרבות והמגוונות. הקומיקס מתפרסם במדיה הכתובה, וגיבורי ז'אנר זה ממשיכים וזוכים לעיבוד קולנועי וטלוויזיוני.

ניתן  לשייך לסוגה זו מקורות היסטוריים נרחבים החל מציורי מערות קדמוניים, ציור מצרי קדום, דמויות שצוירו באירופה בימי הביניים ודומיהם ברחבי העולם העתיק. מבחר הציורים המיוחסים לסוגה מתארים עלילות וסיפורים, ומבליטים בהפרזה פרטים מסוימים.

בעת החדשה יופיעו ויצוטטו כקריקטורות וכגיבורי קומיקס במטרה להצחיק, להפחיד, לגרות, לעורר ביקורת וכולי. כיום הפך המונח למסמן כל סוגי התכנים הנכללים במדיה זו. 

נימרוד נמנה עם שורת אמנים מכובדת המכירה את הקומיקס אשר משמש כתחום התוכן ליצירתם. הוא יוצר מאגר המספר סיפורי דמויות שונות בזמן אמיתי. הן נתפסות באקראי בעת שנכנסות לפריים ההתבוננות. כך יאופיינו ברישומים סיטואציות בעת נסיעה, עמידה בתור, בהמתנה וכולי. הוא נעזר בדמויותיו המצוירות ואמירותיהן לאייר את מחשבותיו ודעותיו. באמצעותן באות לידי ביטויי גם אפיזודות שונות מחייו.

דרקוני המזרח הרחוק הנם יצורים דמיוניים ומפחידים. הם מורכבים מחיבור איברים של בעלי חיים שונים. מפלצותיו של נימרוד מהוות פיתוח מתוחכם המצרף מספר דמויות אנוש לאחת. האם הוא רומז בציורים על כוחה ההרסני של הקבוצה והשפעתה על הפרטים המשתייכים אליה? או על האימה שמפלצת זו מטילה על מי שאינו תורם את נפשו ואיבריו ונבלע בה? 

עתה יצמצם האמן את הדמות האנושית לכדי 'ראש איש' המורכב מראש, ידיים ורגליים כבציורי ילדים, שאינם מודעים להימצאות יתר חלקי גופם. דמות מינימליסטית זו בדומה לאיור של 'ג'ק-התולעת', המשמשת כפיתיון לתפיסת דגים נועד להתאימן לככב בסרט אנימציה. 

מוצאו של 'הברווז הישראלי' שיצר 'דודו גבע' היה בלולים הצפופים והרועשים בהם רוכזו עופות וברווזים. איוריו שסיפרו את סיפור החברה הישראלית הצטיינו בהומור שחור. נימרוד ממשיך לטפל בדמות הברווז בבלוג האישי:  http://drawnwindow.blogspot.co.il/2013/11/this-time-i-would-like-to-share-with.html. אחת לשבוע תגחנה בתורן ולסירוגין הדמות שאיתן מנהל נימרוד את שיח היצירה. גם הברווז יופיע במגוון. אולם עתה ינבע הדיסקורס וינוהל מעולמו הפנימי של נימרוד. 

בדרך זו יתפתח הברווז ויהפוך לגיבור על. הוא יפרוץ וייצא למסע הרפתקאות בעולם אל מרחבי הכפר הגלובלי הקיים והמדומיין. הוא יגיע למערות מסתורין נידחות, אל היבשת המיתולוגית אטלנטיס ואף לפלנטות רחוקות. אולם ארצות-הברית וגיבוריה המצוירים כבאגס-באני, דונלד-דאק וזולתם  יכבשו אותו בקסמיהם. בהתאם לכך ישתנה גם אופיין של אמירותיו. הן נובעות מנבכי מחשבותיו של יצור כלאיים המחבר את האנושי ואת הברווזי. הוא מייצר הצהרות אשר משמעותן לעתים סתומה אך מעוררת לחשיבה. 

A Scene from another planet

האמן ממשיך ומאפיין את דמות 'ברווז הנינג'ה' ומשרטט את מתווה צעדיה גם בתקדימון הקיים 'ביו-טיוב'.

נימרוד מתייחס לדמויות המורכבת מגוף אנושי וראש חייתי. הוא נסמך על סיפורי המיתולוגיה ההינדית בה יתגלו האלים על פני האדמה בצורה זו לצורך פעילותם הנעלה והקדושה. נמרוד משבש את תכונות הדמות. היא הופכת לישות ארצית ומשמשת כשופר המקריין מהדורות חדשות הקשורות למלחמות ולהרס. מתיחת הדמות לכוון זה הינה סטירית וטורדנית.

מאז ומתמיד אהב נימרוד את הכלבלב 'סנופי', כלבו של צ'רלי בראון, פרי מכחוליו של מאייר הקומיקס צ'ארלס מונרו שולץ. 'גופי' הינו גיבור כלבלבי  נוסף המצוי בבסיס החקר של האמן. הוא נוצר בסרטי האנימציה של אולפני 'דיסני'. 

וולט דיסני המיתולוגי יצר סרטי אנימציה וטבע מודלים להערצה ולחיקוי בתחום. בד בבד סלל דרך לאמנים חדשים  שהרחיבו את המרחב ויצרו דמויות חדשות ומרעננות. הן מספרות סיפורים המרתקים ילדים ומבוגרים. 

באמצעותם גם ציורי הכלבלב החלו לנוע ולהיתפס כחיים. דמותו של 'גופי' המיתי עוברת שינוי. הפתי הכפרי, המגושם וצפוי, הופך לאמריקאי ממוצע תושב הפרוורים ואב חד-הורי. 

כלבלבו של האמן נכנס למשוואת החקר ומשמש כמודל לקומיקס. הבעות פניו של הייצור המוכר, האהוב והנאמן יהפכו למושאי רישומים של פורטרטים, ולקריקטורות שובבות. 

Everyone needs a dog like this

תהליך יצירת הקומיקס והקשיים בעשייתו משמשים אף הם כמושא ליצירותיו של האמן. על כך ניתן ללמוד מהכתוביות המלוות את הסצנות המצוירות.

הקומיקס של נימרוד מעורר עניין רב בקרב אוהדיו הרבים המצפים בקוצר רוח לאיור הבא.

אוצרת התערוכה - דבורה בוצ'מן

פתיחת התערוכה: יום ב'  1.5.2014  בשעה  19:30

בגלריית ספריית בית-אלון, אילת 8, גבעתיים

18.4.2014 עד 30.5.2014  
---
סרטון קצר מפתיחת התערוכה: 

קישור לטקסט נאום פתיחה בבלוג "תרבותי" מאת 'רימונה שיף':  עיתונאית ועורכת לשונית.

http://rimonashiff.blogspot.co.il/2014/05/blog-post_16.html?m=1

'צמתים' - תערוכת ציורים - יצחק מילר

 גלריית הספרייה המרכזית רמת-גן

פתיחה יום ב' 19 בנובמבר 2012  

נעילה יום א' 6 בינואר 2013  

 

אודות התערוכה

בתערוכה נבחנות פרשות דרכים מתוך זיכרונות וחוויות אוטוביוגרפיות מנסיעות ומטיולים בארץ ובעולם. דרכים מצטלבות המשלבות נופי טבע ועיר ממבט ציפור. הביצוע מצטיין בצבעונית רוויה בשימוש האמן בצבעי אקריליק, דפוס ופסטל על גיליונות דופלקס או בדים.

בעבודות מתגלות לצופה שכבות רבודות, המונחת זו על גבי זו, ומשולבות בשיטתיות כשקו מתאר רישומי מוסיף מקצב ותנועה. התערוכה 'דרכים' הוצגה בגרסא שונה ובאוצרות אודי רוזנויין במשכן לאמנויות הבמה תל אביב.

יצחק מילר

 קורות

מילר, יליד סלובקיה 1945 עולה לארץ ב 1949. הוא מסיים לימודי קולנוע במכון לצילום והסרטה בירושלים בשיתוף בצלאל, לימודי ציור מגוונים, קלישר תל אביב. ונוטל חלק בסדנאות ציור בבית הלוחם תל אביב. בין מוריו ניתן לציין את האמנים: אסתר פרץ ארד שהשפיעה על דרכו האמנותית, ברוך אלרון, יוספה פרנקל, דוד כפתורי, דבורה מורג ברכה גיא ועוד.

תערוכת היחיד הראשונה של האמן מוצגת בדצמבר 1989 בגלריית מופת ברמת גן באוצרות ברוך אלרון. הוא מראה בה ציורי פסטל. הצייר ממשיך ומציג בבית הלוחם תל אביב שש תערוכות ובהן רישומי מודל ופורטרט, ציורי אקריליק בטכניקה משולבת, באוצרות אסתר פרץ ארד, ובעזרת ברכה גיא המלווה את אוצרות עבודתו עד שנת 2012. הצייר משתתף גם בתערוכות קבוצתיות רבות.

לפרנסתו עובד בתחום האופטיקה והצילום ברפא"ל, משרד הביטחון. 

הוא מנהל משרד הפקות ושווק מופעי מוסיקה וכן מנהל תזמורת קאמרית קלאסית.

יצחק מילר

חבר אגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת גן, ובאיגוד האמנים הפלסטיים בישראל.

אוצרת דבורה בוצ'מן. 

"רשמי מסע" - גבי צור צ'יטיאט - ציורים - בית הלוחם תל אביב

אוצרת : דבורה בוצ'מן.

פתיחה:  09.02.12 - נעילה: 29.02.12.

גבי צור צ'יטיאט הינה אמנית רב תחומית המתארת בתערוכתה החדשה את רשמי מסעותיה אשר הטביעו בה מכלול של רגשות ותחושות.

המסע למקומות רחוקים או קרובים מוכרים או זרים במרכזים הומי אדם, במרחבי הטבע או הנפש, צובע את מכחוליה של האמנית בצבעים של עוצמה ונוכחות אקספרסיבית בעבודותיה המופשטות. אך יחד עם זאת היא אינה מעמיסה באינפורמציה יתרה את בדיה שנותרים אווריריים.

גבי צור 

בהתבוננות בעבודותיה המתארות נופים מופשטים מעולמה הפנימי, קשה שלא להיזכר במושג "המשוטט" ודמותו הנמצאת בתעייה מתמדת ברחובות העיר ובסמטאותיה, בחציית הסף שבין פנימי לחיצוני, הוא משתאה ויוצר את מה שהעין רושמת, את המבוכה, ההמולה ונחשול הדממה שבתוכו.

המשורר הצרפתי שארל בודלר היה אולי הראשון שהגדיר את דמות המשוטט שתשוקתו ומלאכתו - להתמזג עם ההמון, לתור אחר סמטה בלב העיר. המשוטט מסיע מבט למקום שאבניה נגמרות ומעליהן מתוחה חלקת רקיע, כאותן עבודות בהן צצות דמויות צבעוניות בתערוכתה של גבי.

גבי צור 

הפילוסוף ומבקר הספרות, וולטר בנימין הזדהה ואף הרחיב את אופי השיטוט והתעייה בעיר בדומה לזו של התועה ביער הדומם כשהרחוב ושמו דובר אליו כצומח רוחש. המשוטט מחפש "את התמונות, בכל מקום שבו הן שוכנות." איטאלו קאלווינו כתב: "לפעמים די לי במראה חטוף הנגלה לפתע במרכזו של נוף בלתי שייך, די לי בהבלחת אורות בערפל, בשיחה בין שני עוברי- אורח הנפגשים בתוך תנועה סואנת, וכבר אוכל לחשוב שבצאתי משם, ארכיב חלק-חלק את העיר המושלמת, העשויה רסיסים מעורבים עם כל היתר, מאותות שאדם משלח ואינו יודע מי אוסף אותם."

גבי צור 

גבי מבצעת את מקסם השיטוט בעבודותיה במשחק של היש והאין. האין הינו החלק שנגרע ומתבטא בלובנו העז, אך ביש מצויה פריזמה של צבעוניות בשלה, פרי התנסותה של האמנית בתחומיה השונים של שדות האמנות והאומנות בהם עסקה כבוגרת ביה"ס אורט לעיצוב טכסטיל ואופנה, לימודי אמנות בביה"ס הגבוה לאמנויות יפות בפריז במהלך שליחות בפריס, השתתפות בסדנאות אומן, עיסוק של שנים רבות בעיצוב בדי טכסטיל, ועיצבו אופנה ייחודית במשי ל"משכית" וגלריות שונות בארץ, בארה"ב ובפריז.

החל משנת 2000 , שנה בה עברה והסבה  עבודתה לציור על קנבס בטכניקת אקריליק ושילוב מרקמים מהטבע,  היא יוצרת במשיכות מכחול אינטנסיביות את עבודותיה האקספרסיביות הדרמטית המספרות את סיפורה.

גבי צור 

חברה באגודת  "אמנים יוצרים בישראל"  של הגב' רות דיין.
חברה באיגוד הציירים והפסלים גבעתיים-רמת גן.

 

'טבע דומם' - תערוכה קבוצתית

1- 8 ינואר 2012 בקניון עזריאלי בגבעתיים בקומת הכניסה.

אוצרת : דבורה בוצ'מן 


 תערוכה  זו הינה הזמנה למסע של התבוננות ממבחר עבודותיהם של אמני "איגוד הציירים והפסלים של גבעתיים –רמת-גן"   
   
שפת האמנות בימינו מרחיבה ומאפשרת לאמנים ליצור יצירות בהן יטביעו את חותמם האישי ויחלצו משמעויות בהתאם לרוח הזמן.
                                                                  
באמנות, "טבע דומם" הינו ז'אנר  שמתרכז בפרזנטציה של עצמים דוממים כגון: כלי בית, ואביזרים דקורטיביים מחיי היום יום, פרחים, פירות, פריטי מזון אחרים,  וכדומה.

המבט במושאי "טבע דומם" שהופיעו  בפסיפסים הלניסטיים ורומיים יבהיר שהם שימשו כאובייקטים המאיירים את הנושא העיקרי הטבוע בעבודות אלה.  הז'אנר התפתח לנושא בפני עצמו בציור ההולנדי, הפלמי והספרדי באירופה במאה השש-עשרה. אמנות זו הפכה לנחלת  המעמד הבינוני אשר התעשר בעקבות השגשוג והשינוי התקופתי. קירות הבית עוטרו בעבודות אמנות אשר סמלו שפע והצלחה, וכללו פריטים טכנולוגיים חדישים של אז, כלי נגינה, מפות ואטלסים שתיארו את עולם ההצלחה של מזמיני הציורים.  לעיתים הדיוק בביצוע הפריטים היה קפדני ומטעה כאמיתי וכונה טרומפליי.

לאחר הופעת הצילום שב הנושא  להעסיק את העולם האמנותי במאה העשרים בסוגת הקוביזם. עתה יפרק האמן את האובייקט לגורמים ויציגם מנקודות מבט שונות באופן סימולטני.

עתה נחזה ב'טבע דומם' בזרמי האמנות השונים. הסימבוליזם והסוריאליזם יחבר עצמים לחלום ולסמל.
האקספרסיוניזם יטביע בז'אנר כוח ועוצמה צבעונית.

בשל הרדוקציה שהאמן ייצר בקומפוזיציה באמצעות צבע ומרקם
באבסטרקט, האמנות המופשטת, וגילוייה בארצנו  -  ינסה הצופה למצוא רמז לפריטים אשר שמם צויין בשם היצירה.

גרי דגני 

"כסאות מוסיקלים" תערוכת פיסול וציור.

 אוצרת: דבורה בוצ'מן 

משתתפים: 

איציק אדיר, דבורה בוצ'מן, שרי-אלה גוטמן, דוד בן-חיים, צפורה בקנשטיין, מוטי דבי, אמנון דובדבני, פנינה זליבנסקי, שרה חגי, נירה לובנוב, יעל מאירוביץ, מיכאל מסינגר, בן-עמי עמיאל, נילי קשאני, רבקה רוסינסקי.

על התערוכה:

"ספת השפתיים" הסוריאליסטית של דאלי מדגימה חפץ שהופקע מדימויו של איבר אנושי, ונעשה מוצג אמנותי בר שימוש. עולם העיצוב איליו ניתן לסווג את האובייקט 'כיסא', התרחב כשנוספו לתחומו אובייקטים שמידת השימוש בהם מוטלת בספק. כלומר מתקיימת טרנספורמציה מערך של שימושיות ופרקטיות אל הערך האסטטי.

מתחילת המאה ה20 הוצגו מוצרים תעשייתיים בגלריות ובמוזיאונים כיצירות אמנות (one off). החלוץ בהפיכתם של מוצרים תעשייתיים ליצירות אמנות המוצגות ככאלה היה מרסל דושאן ביצירות הרדי-מייד. הראשונה בהן היא צירופם של "גלגל אופניים על גבי שרפרף". אמנות זו הצטיינה בביקורת חברתית ופוליטית ובמידה רבה גם ביקורת כנגד הממסד האמנותי. היא מצאה ביטוי בניצול פסולת וחמרים ממוחזרים לייצור פריטים לשימושי היום יום ככיסאות.

אמני עמותת הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת-גן אותגרו ליצירת ספקטרום מצויר ומפוסל של כסאות בסגנונם האישי. בסיום התהליך הוצבו היצרות במרחב הגלריה. עין הצופה חוזה בשיח אומנותי שמנהלים הכיסאות זה עם זה בחומר, צבע, קומפוזיציה ובסגנון.

הצבת הכיסאות בתערוכה יוצרת מרחב ארכיטקטוני מדומיין המשוחח עם מאפייני התרבות החזותית אשר נוצרו כתוצאה של אינטראקציה בין אמנות עיצוב ואדריכלות. הם  התהוו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות באזורי המפגש ומשקפים את תהליכי התגבשותה של התרבות החזותית בעולם המערבי במאה העשרים

14*10*DUVDEVANI AMNON 15

גלריית בית ראשונים - רחוב גורדון 24 גבעתים,

קטלוג הופק

"אל האור" תערוכת ציורי שמן - חנה פלוט

'משל המערה' של אפלטון עולה  לתודעת המתבונן בשנים-עשר עבודותיה של פלוט.  אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס אשר ניסה לגאול את בני האדם מבערותם. אולם הם העדיפו להשאר בחשכה ולהמשיך ולראות בעזרת חושיהם רק העתק של האמיתי. זה שנוצר מתוצאה מהקרנת צללים שמיוצרים על ידי אור מדורה הבוערת מאחורי חומה.

פלוט עוסקות בציוריה באור המצוי מחוץ למערה החשוכה אך גם באורה של המדורה המשמשת כתחליף לאור האמיתי. עין הצופה תתקרב אל מקור האור החזק, עוצמתו וצבעיו הלוהטים. שהותו הפילוסוף בחשוכה שבסופה יבחן באור. מתוארת שוב ושוב באפנים שונים על גווניו השונים. 

תהליך זה גם משחרר את סגנונה הריאליסטי בעל הסממנים הסמליים  של פלוט לעבר הקוביזם המנסח תנועה ואור המצויי בכל כתם של צבע על הקנבס המאורגן בתבניות צורניות.

חנה פלוט 

פלוט שלמדה אמנות במכון לאמנות חזותית בפתח תקוה, אצל אייל ששון, רבקה רוזנטל וד"ר אנטון בידרמן, עוסקת בחיפוש של התוכן החבוי מאחורי החומר הגלוי. האור המלאכותי משנה את מציאות. החלל החשוך בתוך המרחב  מבדיל בין הנראה לנסתר ולנעלם.

אוצרת: דבורה בוצ'מן 

גלריית תפוח פיס אור יהודה, מאי 2011.