'ארץ.עיר.חי.צומח.דומם' - תערוכת ציורים

הזמנה לתערוכה 

אוכלוסיית הדור השלישי  בישראל צפויה להכפיל את עצמה בעשרים השנים הבאות. אתגר דמוגרפי דרמטי זה מייצר דרישה להתמודדות לאומית משמעותית והקמת שירותים קהילתיים ומוסדיים ייעודיים.

במקביל מסתמנת התעצמות המחקר הנוגע להזדקנות ולזקנה.

איכות חיים, בריאות פיזית ונפשית, אירועי חיים טראומתיים, הנם רק חלק מנושאי מחקרים אלה בפקולטות למדעי החברה והפקולטות לרפואה.

תופעה חדשה הנובעת מהארכת משך החיים של המין האנושי הנה הופעתו של זמן חופשי למכביר בקרב פלח מתרחב זה של האוכלוסייה, והיכולת לעשות בו שימוש אפקטיבי. 

האגף לשרותי רווחה חברה וקהילה  בעיריית גבעתיים מקיים פעילות מגוונת המוקדשת לבני הדור השלישי. 

מועדון הגמלאים "אלון" בהנהלתה של דליה הראל הנו מרכז הפונה לזמן הפנוי של ציבור מסוג זה וזולתו. 

שם התערוכה: 'ארץ.עיר.חי.צומח.דומם' מהדהד אל הילדות והמקום המאושר של החופש והמשחק של פעם.

  

המשורר 'אלי משעלי' העוסק בגעגועים לעבר, כותב בשירו 'ילדות שנייה:

# "...עַכְשָׁו זוֹ יַלְדוּת שְׁנִיָּה- \\ הָעֵינַיִם מִתְמַלְּאוֹת בְּאוֹר,\\ וּבִדְמָעוֹת גִּיל נִשְׁטָפוֹת.\\ לִחְיוֹת אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת\\, וּלְהָאֳפִיר בְּאֹשֶׁר וְתִקְווֹת.\\"

בספרו 'אובדן הילדות' מנה 'ניל פוסטמן' את הסיבות להעלמות מושג 'הילדות' בתקופת ימי-הביניים: העלמות החינוך והלימודים בבית הספר, אי ידיעת הקריאה והכתיבה, והעלמות הבושה כשילדים נחשפו לתכנים כגון: מין, מלחמות, וכיו"ב. 

מראשיתה של העת החדשה ועד לתקופתנו, הילדות מתוארת בעיקר כניסיון חיים חברתי ולא רק כשלב של צמיחה ביולוגית. 'אבדן הילדות' נקשר להחלשות מוסדות החינוך, המשפחה וערכיה. ההורים איבדו את האינסטינקטים בנוגע לגידול ילדיהם.  תקשורת ההמונים התחזקה (בייחוד הטלוויזיה כמבטלת מחסומים.) בד בבד נעלמים בגדי הילדים ומשחקי-ילדים. 

האם הזקנה גם היא ניסיון חיים חברתי ולא רק שלב של צמיחה ביולוגית? 

האם אבדה?

כיום לאוכלוסיית הגיל השלישי יש זכויות לקיום עצמאי. הם בעלי אמצעים: מטיילים בעולם, מעודכנים באמצעי המדיה, לומדים, שומעים הרצאות, משתתפים בחוגים, מתעמלים שרים, מנגנים ורוקדים. 

הם מתאמצים בהקניית מראה צעיר לעצמם. כך גם יאמצו דפוסי התנהגות ועיסוקים תואמי אוכלוסיה המוגדרת כצעירה מאד.

לצד 'ההורה-הנעדר' מחמת שעות עבודה ממושכות הנדרשות להתפרנסות המשפחה נוצרת ברית של אהבה ונתינה בין סבים וסבתות לנכדיהם. 

האם כך מתפתח מודל הזקן הפוסט מודרניסטי בה הילדות והילדות השנייה הולכים יחדיו לאיבוד במרחב?

האמנית נילי קשאני מדריכת החוג לציור פורסת את ציורי תלמידיה בתערוכה שנתית המסכמת את הישגיהם. לצד ציורים ורישומים אלה מציגה האמנית מספר יצירות בביצועה.

'ארץ.עיר.חי.צומח.דומם'  הינו שם משחק-ילדים המונה את נושאי יצירותיהם של תלמידי החוג השקדנים. מסגרת זו מאפשרת למשתתפיה לחרוג ממטלות היום יום הרגילות, ולשקוע בעשייה שיש בה רצינות וצורך בריכוז, אך גם  חדווה ויצירה. כאן יפליגו באניות הדמיון ויממשו חלומות נשכחים. נופים וצמחים אקזוטיים מרצדים לצד  יצירות עדינות של טבע דומם, בעלי חיים ובני אנוש. 

על משתתפים בתערוכה וציוריהם:

אראלה הרטוב מציירת בקביעות במשך שבע השנים האחרונות. הציורים בתערוכה זו מתארים : צדף, נוף וגל. הם מצטיינים בצבעוניותם, בעבודה על הפרטים הקטנים ובאופטימיות המשתקפת מהם.

ורדה איגל  חסרת ניסיון קודם באמנות. היא מציגה את עבודותיה הראשונות בתערוכה.

מרי כהן רכשה את ניסיונה האמנותי במועדון אלון. עבודותיה רוויות המבע והצבע נעשו בהשראת מגוון צילומי נוף מרחבי העולם אשר הרשימו אותה הן בצבעיהם והן בקומפוזיציה בה הונצחו.

שולמית כהן  מציירת כארבע שנים בלתי רצופות ומשתתפת בחוג הציור במועדון בשנתיים האחרונות. היא מציירת בעיקר פורטרטים ודמויות אקזוטיות מארצות שונות. עבודותיה נעימות לעין המתבונן ומאיירות חוויות של נוסטלגיה ויחסים אישיים בין בני אדם.

יעקב משיח החל לצייר במסגרת החוג לפני זמן מה.

נעמי נבו  מציירת כשמונה שנים נופים ופרחים.

רגינה צימליכמן  החלה לצייר לפני שלוש עשרה שנה. היא למדה אצל ריקי רוזנטל. בחוג הציור בבית אלון למדה אצל מורים שונים. רגינה שואבת את נושאי ציוריה מצילומי שבועונים. כאן מוצאת את מושאי עבודותיה אשר גרמו לה להנציחם ביצירותיה. אפן עבודתה אינטואיטיבי מהיר וישיר. לציורים מראה של פשטות ונטייה לנאיביות.

יצחק סבן ביצע בעבר עבודות ריקוע בנחושת. עתה במסגרת החוג, הוא נותן ביטוי לאהבתו לטבע. בציורי הנוף מבחינים בעבודה על אור וצל, ובגוונים  העשירים של מכחולו החופשי.

רות ראובני  מצטיינת בציורי נופים עדינים. היא צובעת את צמרות העצים בצבעי שלכת רווים וחמים, ובנוף שליד שפת הים ניתן לחוש ברוח קלילה המצננת את החום באווירה של אידיליה. רות גם עוסקת ברישום אקספרימנטאלי. (בפורטרט של דמות אוריינטלית עם תרבוש.)  

 

עדנה רצ'קובסקי מציירת שלוש שנים לסירוגין. הא מציגה בתערוכה ציור אוורירי של בתי כפר ביער בצבעוניות עליזה ומשמחת לב, וכן נוף מופשט במריחות מכחול חופשיות בצבעוניות מינימליות של כחלחלים, חומים ונגיעות ירקרקות בקומפוזיציה מאוזנת ורגועה.

שולמית שמיע  מציירת נופים מובנים ומשלבת מקורות מים בהם משתקפים מבנים הסמוכים למים, סירות ובעלי חיים. מריחות המכחול אכספרסיביות וצבעוניות רוויה.

נילי קשאני - מדריכת החוג החלה בלימוד ציור אצל האמנית שרה ניסים ב1997. היא המשיכה בכיתתו של ראובן תשרי בבית האמנים באלחריזי בתל אביב ב2004, וכן בבית האומנים מוזיאון תל אביב בשנים 2005-2012. למדה פיסול וציור אצל הפסל והצייר צביקה לחמן. ב 2011 השתלמה באיטליה, אומבריה, בבית הספר הבינלאומי Montecastello. ב2013 השתלמה אצל יאן ראוכוורגר.

נושאי הציור שלה התגבשו בעקבות אירועי הטרור בעולם כאסון נפילת מגדלי התאומים. היא הושפעה מאמנים כגון פיקסו, סזאן ומאטיס. עבודותיה עזות מבע ורוויות בצבע. הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות. זכתה בפרסים ובציונים לשבח.

חברה באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל ובאיגוד האמנים גבעתיים רמת-גן.

פתיחה חגיגית: ביום ב' 14.7.2014 בשעה 19:30

בטלפון נייד נא לסרוק ברקוד לקטלוג

       http://goo.gl/OLUYGW     לינק לקטלוג התערוכה     http://goo.gl/OLUYGW 

יו טוב לפתיחת התערוכה

דבורה בוצ'מן - אוצרת

(בהמתנה להרשאת ציטוט מהמשורר)
#  http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=66841#.U7jBCpR_uSp

רסטורציה - תערוכת עבודות אמנות בשימור - דבורה בוצ'מן

 תערוכה אשר דנה בעבודות אמנות שניזוקו בצורות שונות ומציגה את  תהליך שיפוצן כשכל יצירה מצויה במצב שונה בשלב הרפאות.

Nicolas Poussin : Martyrdom of St. Erasmus

הקדמה:
גיבור ספריו הבדיוניים של הסופר Daniel Silva הוא סוכן מוסד ורסטורטור של יצירות אמנות. בספר "Moscow Rules" (עמ' 92-92) 'אלסיו וינאלי' שוכן בחווילת הרוזן גספארי באומבריה שבאיטליה. בד בבד עם התענגותו בירח הדבש בוילה, מבצע הגיבור עבודת שחזור מסתורית עבור האב הקדוש. ציור ענק של Nicolas Poussin : Martyrdom of St. Erasmus , שכידון מפלח את בטנו, מוזמן על ידי הוותיקן בשנת 8291 והינו מושא הרסטורציה.

ציוד השחזור מגיע במשאיות וכולל שולחן מעבדה גדול ולבן, מיקרוסקופ גדול בעל זרוע מתכווננת, שתי מנורות בעלות יכולת הארה עזה, תיבת כימיקלים, שני כני ציור גדולים מעץ אלון, זכוכית מגדלת מוזרה, חבילות צמר גפן, כלי נגרות, זיזי עץ, מכחולים, דבק מקצועי, כמה תריסרי מכלים של צבע.

במהלך השבוע הראשון נבחן מרקם הציור במיקרוסקופ. מצולמת סדרת צילומים מפורטים. מבוצע חיזוק מבני של הקנבס
והמסגרת. היצירה מונחת על שני כנים. קיסמי ניקוי מיוצרים מצמר גפן וזיז עץ הנטבלים בחומר ממיס. בסיבוב עדין על גבי הציור מסיר כל קיסם לכלוך ולכה מצהיבה בשטח של שני סמ"ר. הוא הופך למלוכלך, מושלך ומוחלף באחר.

בסיום תהליך ההסרה המייגע לא נגרם נזק של קילוף צבע נוסף לציור. עתה כוסה הקנבס בציפוי לקה מבודדת והחל שלב החידוש של קטעי הציור שאבדו עם הזמן. בנוסף לחיקוי סגנונו של Poussin במדויק, מוסיף הרסטורטור גם רשת עדינה של סדקים, והחדש מתמזג בישן ללא דופי.

Silva עושה דה-מיסטיפיקציה לתהליך השחזור האמנותי בתיאור המפורט לעיל.

השימור לסוגיו מתוכנן ומתבצע בימינו על ידי אנשי מקצוע של המורשת העולמית מקבלים החלטות לתהליכי שימור בשלושה מישורים: בינלאומי, לאומי ומקומי.

UNESCO - אונסקו, מכון גטי לשימור, AIC - מכון אמריקאי לשימור, CCI - מכון קנדי שימור, CoOl - משאבים למומחי שימור בסטנפורד, ICOM - המועצה הבינלאומית של מוזיאונים, IIC - המכון הבינלאומי לשימור עבודות
היסטוריות ואמנותיות, ICCROM - המרכז בינלאומי לחקר השימור והשחזור של נכסי תרבות, ICOMOS - המועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים, הינם בין הגופים והמוסדות בהם מתרחשת ומנוסחת עשיית השימור ותובנותיה.

מוזיאונים, מומחי שחזור, מכללות ואוניברסיטאות העוסקות בשימור לסוגיו מעלים לרשת האינטרנט מחקרים, טקסטים, צילומים וסרטונים דידקטיים המתארים ומסבירים את שחזור עבודות אמנות שניזוקו. כך גם מתחזקות התובנות לגבי האחריות שימור המורשת.

אנשי השימור עוסקים במניעת השחתת יצירות האמנות הנגרמות מתאורה וטמפרטורה בלתי נאותות ומפגעי מזיקים. הם ידאגו לתנאי תצוגה ואיפסון בהתאם לשיקולים אלה על מנת לשמרם למען הדורות הבאים. כאשר מבוצעת התערבויות שיקום שכוללות ההסרה של חלקים מקוריים של אובייקט שלא לצורך או ללא תיעוד מספק, הן עלולות לגרום לאובדן של אותנטיות האובייקט, ובכך להפחית את שלמותו או משמעותו ההיסטורית והפיזית.

טיפולים והתערבויות דורשים מומחיות וידע מעמיק של המבנה והכימיה של החומרים המרכיבים את האובייקט והאופן בו חומרים אלה עלולים לפגוע ביצירות אמנות במשך הזמן.

לכן משמרים נוטים להתמחות בשיטות שימור מתקנות שלהם בתחומים מסוימים, כגון מתכות, אובייקטים בטכניקה מעורבים, רהיטים, קרמיקה, נייר, צילומים, ספרים, ציורים או בדים.

על התערוכה 

לתערוכה זו המוקדשת לרסטורציה בידי האמן המבצע, קדמו ביקורים במעבדת השימור במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט. נוהלו שיחות עם משחזרים מומחים ועם אמנים שעסקו ועוסקים בשחזור. נערכה התחקות אחר אספנים השולחים לשיפוץ עבודות ישנות שרכשו. ונערך מחקר יסודי בנושא במרחב הדיגיטלי המכיל מידע רב בנושאים הקשורים.

גורמים אלה הציפו את הרצון להציג בפני הקהילה את המקומות החבויים והמוכחשים שמיוחסים לעתים לחוסר מיומנות וידע של האמן.

''כאמנית המטיפה להצגת יצירות אמנות במרחב הציבורי בשל האמונה שהן  תשרתנה צורך תרבותי של שוחרי האמנות, מוצגות עבודותיי גם בחללי הקהילה שאינם נכללים בקטגוריית 'הקובייה הלבנה' שהנם הגלריה והמוזיאון". לצורך התצוגה מוצאים "מהמחסנים" הציורים שאופסנו ונשמרו בקפידה.

קרה שבין העבודות שהוחזרו מתצוגה נמצאו פגמים או שברים.

כשהמדובר באספן שהשאיל עבודות למוזיאון – הנזק הכספי ועגמת הנפש גורמים לחששות ולדרישה לעריכת חוזים המקשים על הגלריות להציג את אוסף עבודות האמנות בעתיד.

כתוצאה מתצוגה ממושכת במקומות בלתי מתאימים, עלול להיגרם נזק לעבודות אמנות. פגיעת קרני השמש, הפרשי טמפרטורות קיצוניים או לחות נכללים בין אויבי השימור. גרירה ורשלנות בעת העברת עבודות אמנות, נפילה בעת תליית תערוכה או הסרתה. מזיקים כחרקים, מכרסמים, עובש וכולי.

המוצגים בתערוכה זו מדגימים יצירות שחזרו מתצוגות בארץ ובחול ונפגמו.

המדיום: צבעי שמן על לבידים או על קנבס.

במספר עבודות הוסרה המסגרת המקורית, והעבודות חוזקו באמצעות מסגרת נסתרת. בעבודות אלה נעשה שילוב של המסגרת ביצירה בעת ביצוע רסטורציה.

ציורים נוספים שמוצגים מצויים בשלבים שונים של העבודה: בשלב של הסרת צבע רופף וציפויי ישן, הוספת חיזוק, והשלמת הציור.

פורטרט שנפגע

תמונת פורטרט של פני ילדה שטרם הוחל הטיפול בה מוצגת ליד הדפסה דיגיטאלית מוגדלת על גבי קנבס אשר שימשה לניסיונות ראשוניים של שחזור  צבעוניות המקור. ניתן להבחין בשוני שבין האזור המטופל לבין צבעוניות ההדפסה.

כדורים אדומים - במצב אורגינאלי 

כדורים אדומים - בתהליך הרפאות 

התבוננות באתר "You tube" בסרט העוסק ברסטורציה סיפק השראה לתיקון עבודה הכוללת פרספקטיבה של מצרף כדורים אדומים. בסרט ניתן לראות עבודה המשחזרת איחויי בלתי מוצלח של חלקי הציור במהלך רסטורציה מהמאה הקודמת, בה נחתכו והוקצעו כל צידי הפנלים עליהם צוירה העבודה והודבקו מחדש. מהלך זה יצר חוסרים אשר שוחזרו. אך עתה הוחזר הציור למצב אותנטי.

תהליך הרסטוראציה של ציור הכדורים האדומים כרוכה בטיפול באזורים בהם הצבע נפרד מלוח הלביד עליו צוירה העבודה לפני 30 שנה.

בדרך להתייעצות עם רסטורטור נשברה העבודה ונחצתה לשני חלקים. הללו נשמרו בקרן זווית במשך מספר שנים.

בימים אלה, לאחר הדבקת שני חלקי העבודה חוזק הלביד באמצעות מסגרת תומכת שהוצמדה לחלקו האחורי של הציור. צבע רופף ולקה שהצהיבה הוסרו. פני השטח מולאו ושוטחו אך המלאכה הצפויה מרובה.

ציור של 'מקונדה' צבעונית ודמיונית מוצב ליד הגדלה דיגיטלית.  בעוד בציור המקורי מבוצעת עבודת השיפוץ, בהגדלה נערך שינוי בצבעוניות על מנת להשוותה לצבעוניות המקור. צבעי הפלטה שהגיעו  לאחר ערבוב לגוון "הנכון" ישמשו להשלמת החסר בעבודת המקורית.

'מקונדה' - במצבה המקורי

שלוש עבודות ימיות צוירו בעקבות פנייה לאיגוד הציירים והפסלים של גבעתיים – רמת גן בשנת 2011 בעבור מכירה פומבית ותערוכה בכפר הנוער הימי "מבואות-ים, מכמורת". במקום נערכו חגיגות לרגל 60 שנות פעילות. כידוע בכפר הנוער נלמדים מקצועות השטת סירות ומקצועות ימיים אחרים.

אחד הציורים שב הרוס מהתצוגה הממושכת במוסד . היצירה צוירה על לביד בצבעי שמן. פני השטח הציור גורדו ועתה מצויה התמונה בשחזור. בתערוכה הנוכחית מוצגים שלושת הציורים הימיים לצד ברושור התערוכה הנזכרת.

עבודות אחרות שנפגעו הוצגו כשנה בקומה השנייה לאורך שני פרוזדורים רחבים בפיס עירוני א' תל-אביב. הסתבר שהמקום בלתי הולם לתצוגת ציורי שמן עדינים, ולוקה בחסרונות כגון: חשיפה לקרני השמש, לחות גבוהה
ותנועה רבה של בני נוער הנוטים לפזיזות.

התערוכה מאפשרת מבט ברגע שהוקפא באפן זמני בעת תהליך אשר יסתיים כשציורים יוחזרו למראם המקורי.

בשל העובדות הבאות נשאלת השאלה: האם תהליך העבודה והפרוצדורות הננקטות כאן שונות מרסטורציה רגילה? 
- היד המציירת היא גם היד המשפצת. לכן לא מתקיים תנאי חיקויי ולימוד עבודת האמן אשר עבודתו היא מושא השיקום.
- שפופרות הצבע בשימוש ברסטורציה שימשו בעבודת המקור.
- מכחולים זהים משמשים לעבודת הרפאות.
- שכבות חדשות הנוספות לציור לא הופרדו מהישנות והן מוספות ישירות באזורים בהם הצבע נגרע או חסר להשלמתו האופטימלית.
- השיקול לעריכת הרפאות נמדד על פי מידת חשיבות העבודות ליוצר, ולא בשל מידת חשיבותן למורשת התרבות.

מצב זה פותח לדיון  את ההתייחסות לפעולת הרסטורציה המתוארת בתערוכה.

ניתן לציין  מספר שאלות העולות לדיון:

האם פעילות זו הנה פעולת שחזור או המשכתה של עבודת האמנות?
האם ציורים חדשים נוצרו בתהליך או ניתן להתייחס אליהם כאל הישויות המקוריות?
איך להתייחס לקו הזמן שעבר בין העת בה נפגעה היצירה לעת השיקום?

המיצב "יום אתמול", יצירה בסגנון ה"רדי-מייד" מורכבת ממסגרות שהוערמו זו על גבי זו ומתוחמות במרחב התצוגה. במסגרות היו נתונים הציורים טרם הופרדו מהציורים לצורך הרסטורציה. 

ניתן להתייחס למסגרת אלה כאל אובייקטים המקיפים את הציור כגבול המפריד את הציור מסביבתו ומבדלו. אולם בתצורתן משוקעות שיני הזמן. בדומה ללבוש אפנתי אינן מתקיימות בזכות עצמן. הן מתיישנות, אובד עליהן הכלח ונס ליחן.

מאידך, הפרדתו של הציור מלבוש מגביל זה במהלך קריאה חדשה, או בעת רפאותו, מאפשרת השתחררות ולידה מחדש בדומה לפניקס - עוף החול.

מה יעלה בגורל המסגרות? האם הן מועצמות כשהן מאוחדות, האם משמעות חדשה נוצקת בהן עתה? או תעבורנה לשרת אדונים חדשים, או שמא תפקידן תם והושלם, וסופן הגיע ?

הביקור בגלריה המצויה בספרייה, מגלה כי  העבודות המוצגות בחלל הציבורי האינטימי נחשפות שוב למפגעים.אך בגולת הכותרת מצוי המיצב: "יום אתמול" שהפך למדורת השבט המודרנית, סביבו מתגודדים בוגרים וטף שמתחלפים במשך שעות הפעילות הרבות במקום.
   

המיצב: יום אתמול 

המיצב כ"מדורת השבט"

ולסיום סרט קצר על המדע בשירות הרסטורציה:

 Science Benefits Art Preservation

הסרטון ממוזיאון  Huston - לאמנות יפה על אימות פרטי ציור של ואן גוך באמצעות מעבדת הרסטורציה.