יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

"העוצמה שביופי" תערוכה קבוצתית, מוזיאון לאמנות יהודית בבית יד לבנים - רמת גן

פתיחת התערוכה במעמד ראש העיר, מר יצחק זינגר.

מדברי אוצרת התערוכה בשמת ניראון: "התערוכה נועדת להוביל לדיון ציבורי באשר לאופן ולתפיסת היופי הנשי, תוך התייחסות למידתיות, לאסתטיקה, לקודים התרבותיים,  אשר הם מקפלים בתוכם. 

התערוכה מבקשת לעורר עניין עד כדי שינוי תפיסתי, על מודל היופי, הרדיפה אחריו, וההשפעות הפסיכולוגיות שביניהם.

ברטון מתייחס ליופי האישה "אין יופי בעולם אלא באמצעות האישה" ומוסיף..."היופי הפורצלני יהיה ארוטי, מצועף, נפיץ-קבוע, קסום-נסיבתי, או לא יהיה כלל [...] אך בכל זאת היופי הוא יותר מאשר יופי. [...] הוא האמת והנצח, המוחלטות". האישה היא חוה והבתולה הקדושה גם יחד..."  


        Dvora Bochman - Celestial Beauty 149X100  


    אמניות מציגות: 

    אהובה בבאי, אולגה ירושלמי, אורית קרת , אילנה טמאן, אילנה לניאדו, אנג'ל כליף, אריאלה לייזר, בשמת ניראון, גילה מיירס, גילי צידון, גילת גור אריה גרינברג, גליה שטכר, דבורה בוצ'מן, דורית קרסו,
    דינה זילברברג, דינה פליישר, דנה סטרלינג, חנה אילן יונס, טליה תמיר, יהודית ויינסברג,
    יונה בן אהרון, יעל מרגולין, יעל רביב, לאה בשן, לאורה ורבן, אנה לזובסקי, לביאה מנוס, לי ג'ורג'י,
    מיכל ויטלס, מיכל פורר, מירי גור, מרגלית מולנר, נאוה לי טל, נטאלי גרוסמן, נילי קשאני, נירית קרת,
    נירית שרון, נעמי ליסי, פרציקוביץ, סוזן שוסטרמן – רודמן, סוניה כהן, עדן מילר, עדנה זמיר,
    עליזה גוטמן, עפרה איינמר, ציפורה קופרברג , ציפי לוסטיג, קסניה נזרוב, קסניה רוזין , רונית פלד,
    רונית שלם, רחל לונדון כץ, שוש בטלהיים, שירז וולמן. 


    התערוכה תיפתח לציבור  בבית יד לבנים, רח' מעלה הבנים 24 רמת-גן


     2015 14/10-30/10.

    'בדרך לז'יקלה' - תערוכת ציורים של האמנית 'אלדמע עופר'

    בגלריית ספרית בית-אלון, רח' אילת 8 גבעתיים.
    פתיחה חגיגית ביום ג' 27 באוקטובר 2015 בשעה 19:00
    משך התערוכה: 17.10.2015 - 27.11.2015 
    אוצרת דבורה בוצ'מן 

    בשנת 1991 טבע ג'ק דוגאן (Jack Duganne) את המונח : ג'יקלה (Giclée). כך הגדיר את תהליך הדפסי האמנות הדיגיטליים שנעשו באמצעות מדפסות להזרקת דיו, בטכניקה המלווה בהתזה ובריסוס. 

    ההדפסה ברזולוציה גבוהה ובפורמט גדול בדפוס התעשייתי הומצאה בשנות ה 80, וכיום התפתחה להדפסה תלת ממדית.

    בעבר עשה עולם האמנות שימוש בטכניקת הג'יקלה המדמה את יצירת המקור בצבעוניות, באיכות ובתחושת החומריות והטקסטורה - ליצירה, ולהפצת שפע רפרודוקציות להרכשה.


    סתו - אלדמע עופר 

    אולם הציירת אלדמע עופר פסעה צעד  נוסף קדימה. היא משתמשת ביכולת המחשוב על מנת להמשיך ולפתח את עבודותיה המקוריות. לראשונה הן בוצעו על קנבס בטכנולוגיות מעורבות. בשלב הבא עובדו, טופלו, והפכו ליצירות אמנות דיגיטלית. ועתה בהדפסתן קבלו שוב ביטוי פיזי מחוץ למסך המחשב. בדרך זו מאפשרת האמנית סיטואציות ואוטנטיות מתחדשת שנובעת מיצירותיה החד פעמיות ובשליטה על תהליך הייצור וההדפסה. 

    אלדמע עופר (.M.A חינוך מיוחד), נולדה בקורדובה (ארגנטינה) ועלתה לישראל בשנת 1962. המשפחה התגוררה בירושלים. מקום בו רכשה ידע והכשרה בציור עם האמנית רוסה פומרנץ ז"ל,  ובפוטושופ  עם מרים פלטונוב. 

    האמנית החלה את דרכה באמנות בסטודיו בצור הדסה בנחשול של יצירתיות מתפרצת ומקבלת השראה מחייה בדרום אמריקה. אמירתה האקספרסיבית באה לידי ביטוי במוטיבים רבגוניים ובפנטזיות גדושות מבע, תנועה וחום. 

    בתהליך העבודה היא מתמודדת מתלבטת ומחפשת באמצעות צבע וצורה על בדי קנבס. היא משתמשת בחומרים שונים כגבס, צבעי שמן ואקריליק, פחם וטוש, ובהצמדת אלמנטים נוספים המייצרים מקשה קוהרנטית. 

    הציור 'תהלוכה' מוצג בתערוכה הן במהדורת המקור והן בביצוע דיגיטלי, וכך גם ציור 'הרקדן'. הם בוחנים את הטכניקה ואת המעבר ממדיית הציור למדיה מודפסת ומשמעותו. 

    תחום הריקוד אליו פנתה האמנית כדרך נוספת  של ביטויי, מוצא דרכו אל הקנבס בדמות 'הרקדן' הנשען על ידיו בתנוחה של מי שמודע לגופו גם בעת המנוחה. 

    'התהלוכה' מסמנת חוגגים ושמחתם במקום שאינו מובחן ולכן תואם אין סוף תרחישים. המסומנים הינם קבוצה אנושית הצועדת ביחד ובביטחון ונושאת דגלים בידיה. 


    יצירות אלה מאפשרות שימוש בטכנולוגיית השעתוק להרחבת ההתייחסות לבעיות הפרט והחברה, היחיד והציבורי וליחסים שביניהם באופנים שונים המרחיבים את נקודות המבט המתהוות והמשתנות. 

    בציורים כגון 'אינטימיות', 'משפחה' ו'אימהות' מתגלות סיטואציות הנושקות לאפיזודות מתוך עולמה הפרטי של האמנית אך גם מצויות ביצירות ספרות המתייחסות בדרך של אלגוריה או אגדה בקיום ובנתיביו. 

    סיטואציה של זוג המצוי בעולם שהכניסה אליו אפשרית רק לאוהבים באמת מגדירה את ה'אינטימיות'. עדשים הפזורות על הקנבס נמשלות לתהליך הטבעי של זריעה ונביטת המשפחה. נוכחות הקומפוננטים הזעירים המודבקים ומוטמעים ביצירה מנסחים את התמימות באגדות הילדים כגון: 'הנסיכה והעדשה'. העדשים תופענה גם בעבודות נוספות. הן תדמינה את פירות 'היער' הנתפס במכחוליה של אלדמע עופר בשעת בין ערביים. אור וורוד, אופטימי ומתעתע חודר את צמרות העצים. 

    דמותה של אישה בהריון, היושבת בשלוה על הקרקע כאימא אדמה, ומבטה פונה לעבר העתיד - עוסקת בתיאורו של התא המשפחתי הנוצר והמתרחב. השימוש בפלטת צבעים מצומצמת ובטכניקה רישומית מעצימה את הפשטות הרגעית באפיזודה שנתפסה ביצירה והונצחה לתמיד. 

    'המשפחה' מיוצגת בשלוש דמויות על קו הזמן: אם אב ובת אשר שינו את מקומם בקומפוזיציה במשך השנים. בתחילה ניצבה הבת במרכז וההורים עסקו בגידולה. עתה, לאחר היפרדותה מבני המשפחה האהובים ניצבת האם במרכז. אך חוויות האימהות נותרת לעד.

    'חלון' הנפש שהיה סגור נפתח  בדמות אישה הניצבת בחלון. היא מביטה אל רחוב שטוף אור ומציפה רגשות עזים בצבעוניות עזה ומסנוורת שאינה מבחינה בפרטים הקטנים. 

    היצירה 'כעס' מוצאת דרכה אל הבד מתוך דחף ספונטני וישיר הפוגש את המופשט בדרך ביצועו. ה'סערה' אף היא מדגימה ומשקפת קוטביות רגשית שאת גילוייה ניתן להשליך על תופעות טבע. בדרך דומה מייצג ה'סתיו' את הרגש המלנכולי והבלתי יציב מתוך ארבעת עונות השנה. 



    עץ גן העדן - אלדמע עופר 

    בציורים המתארים טבע וטבעי מצויים: 'יער', 'עץ גן עדן', ו'ציפורים' מקבלת המציאות והקונקרטיות נגיעה של אקספרסיביות, מסתורין, סימבוליזם, ומעין המשך של הרוח הפוביסטית המושפעת מאמנויות של תרבויות מרוחקות. הסוגה מתאפיינת בהבעה אישית וסובייקטיבית של המציאות הפנימית של האמן באמצעות הצבע, בפשטות הצורות והנופים, בשימוש רב בתיאור האור, בשימוש בצבעים עזים ולעתים בצבעים טהורים  ובמשיחות מכחול נמרצות.

    'סוף והתחלה' הינה יצירה שיש בה יסוד אונומטופאי המאתחל את עצמו במעין תנועה סיבובית נפשית ואולי מגדירה באופן זה את רוח היצירה. זו נחתמת בעת סיומה של עבודת האמנות. אך שוב נולדת וממציאה את עצמה שוב ושוב.  

    הוורסטיליות המובעת במכלול היצירות מאופשרת לביצוע באמצעות המדיה הדיגיטלית. נושא הנבחר לפיתוח ולהמשך ממוחשב מקבל פרשנות צבעונית חדשה שוב ושוב. בדרך זו מייצג השלם את חלקיו, אך גם החלקים הינם בלתי תלויים. והם קיימים ועומדים בפני עצמם. 

    עבודותיה של אלדמע עופר הוצגו בקביעות בין השנים 2008 - 2010 בגלריה צור הדסה.

    אלדמע ארגנה תחרות ארצית של ארגון ה"ליונס".


    באלבום עבודותיה דיגיטליות הססגוניות ניתן  לדפדף באתר:

     http://www.picabook.co.il/ShowGalleryItem.asp?itemid=102&search=&Gstart=1216
    -
    סרט מפתיחת התערוכה באדיבות יואל גל-ים:
        
    OpenYoel Gal-Yam has shared the following video  
    para aldema.movie.mpg


    יום חמישי, 8 באוקטובר 2015

    "נשים יוצרות מציאות" - תערוכה קבוצתית - תאטרון יהלום רמת גן

    פתיחת התערוכה ביום ג' ה-13/10 בשעה 16:3, בתאטרון יהלום ברמת-גן
    במסגרת:
    פתיחת שנת הפעילות לקידום מעמד האישה ברמת-גן, 
    והכנס השנתי: "נשים .יוצרות. מציאות". 

    אוצרת התערוכה בשמת ניראון

     במעמד ראש העיר, מר יצחק זינגר:



        Dvora Bochman - untitled  26X26



























    התערוכה תיפתח לציבור  בתאטרון יהלום, היצירה 3 (בית ש.א.פ) רמת-גן:  6/10/2015 -/2015 14/10



    בתכנית הכנס: 

    פאנל נשים מובילות דעה בהנחיית ענת גורן ובהשתתפות:
    פרופ' מרים פאוסט - רקטור אונ' בר אילןף
    פרופ' רחל אליאור - ראש החוג למחשבת ישראל באונ' העברית.
    השחקנית והזמרת דאנה איבגי.
    ד"ר רחאב עבד אל חלים - מרצה במכללת אורנים ומנכ"ל מכון היהלום לקבלת החריג.

    גב' חנה צור - מנצחת המקהלה הקאמרית רמת גן.
    מופע אמנותי: 'עקיצה טבעית' של אנסמבל 'ציפורלה'.



    יום שבת, 3 באוקטובר 2015

    INTERNATIONAL MAIL ART, EGYPT 15th October 2015



    אמנות דואר (mail art) היא אמנות הנשלחת בדואר ומצטיינת בעבודות בקנה מידה קטן. היא כוללת כל דבר שניתן לשים במעטפה, ועושה שימוש להפצתן על ידי שירות הדואר. תמציתה של אמנות דואר הנה בהחלפה וביצירת רשת וקשר ללא גבולות בין האמנים.


    האמן האמריקאי ריי ג'ונסון שלח מעטפות מצוירות לחבריו בשנים 1946-48, והיה הראשון שהשתמש בדואר ליצירתו האמנותית, כיוון שהתנגד לתליית עבודותיו במוזיאונים.
    בשל הרצון לתקשר, התפתחה אמנות הדואר בקבוצת הפלוקסוס אשר דגלה בהתנסות אמנותית ובאקטיביזם פוליטי.כך  יצרו ג'ורג' מקיונאס ורוברט וואטס מכונות ביול וגיליונות בולים והפיצו אותם ביפן, בגרמניה ובמזרח אירופה.

    ב1985 נוסד את הפרויקט "תא מוח", בו אמנים מכל העולם שלחו לריוסוקֶה כהן יצירות בדואר. כל 10 ימים הוא יצר קולאז' מהעבודות שהצטברו אצלו, ושלח העתק לאמנים שהשתתפו.

    כהן טבע את המונח "no-ism", המבהיר שבאמנות דואר כל סגנון עבודה אפשרי.

    אנה בננה הוציאה לאור עלון בשם "vile". לדעתה תהליך התקשורת וההחלפה הוא חשוב, ללא קשר לאסתטיקה ולמיומנויות האמנותיות של השולח.

    הונוריה קבעה שהאינטרנט הפך את יצירת רשתות הקשר בין האמנים והיוצרים לקלה, ואפשרה תפוצה גדולה, אך מעתה רעיון ה"רשת", בה כל האמנים היו שווים השתנה בגלל אמנים שהתפרסמו ויצירותיהם נסחרות היטב.

    2015  Dvora Bochman - INTERNATIONAL MAIL ART, EGYPT 

    בבסיסה של הפעילות בתערוכת אמנות הדואר הבינלאומית "INTERNATIONAL MAIL ART – EGYPT",  הנערכת באלכסנדריה, מצרים ב15 אוקטובר 2015, לקבוצת EAN בשיתוף  קבוצת האמנים והסופרים "Atelier of Alexandria" ניתן חופש מלא לכל האמנים להגיש עבודות ללא כותרים.

    בדרך זו מיוצגים בתערוכה חילופי רעיונות, ותחושת השתייכות לקהילה גלובלית המסוגלת לשמור על שיתוף פעולה בדרכי שלום ללא להבדלי שפה, דת ואידאולוגיה.


    אנשי הקשר : 



    Artist : Reem Hassan: hassan.reem@gmail.com
    Artist: Moataz El Safty: mmmoataz@hotmail.com