‏הצגת רשומות עם תוויות ציורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

'צמתים' - תערוכת ציורים - יצחק מילר


 גלריית הספרייה המרכזית רמת-גן
פתיחה יום ב' 19 בנובמבר 2012  
נעילה יום א' 6 בינואר 2013  
 

אודות התערוכה

בתערוכה נבחנות פרשות דרכים מתוך זיכרונות וחוויות אוטוביוגרפיות מנסיעות ומטיולים בארץ ובעולם. דרכים מצטלבות המשלבות נופי טבע ועיר ממבט ציפור. הביצוע מצטיין בצבעונית רוויה בשימוש האמן בצבעי אקריליק, דפוס ופסטל על גיליונות דופלקס או בדים.

בעבודות מתגלות לצופה שכבות רבודות, המונחת זו על גבי זו, ומשולבות בשיטתיות כשקו מתאר רישומי מוסיף מקצב ותנועה. התערוכה 'דרכים' הוצגה בגרסא שונה ובאוצרות אודי רוזנויין במשכן לאמנויות הבמה תל אביב.


יצחק מילר
 קורות


מילר, יליד סלובקיה 1945 עולה לארץ ב 1949. הוא מסיים לימודי קולנוע במכון לצילום והסרטה בירושלים בשיתוף בצלאל, לימודי ציור מגוונים, קלישר תל אביב. ונוטל חלק בסדנאות ציור בבית הלוחם תל אביב. בין מוריו ניתן לציין את האמנים: אסתר פרץ ארד שהשפיעה על דרכו האמנותית, ברוך אלרון, יוספה פרנקל, דוד כפתורי, דבורה מורג ברכה גיא ועוד.

תערוכת היחיד הראשונה של האמן מוצגת בדצמבר 1989 בגלריית מופת ברמת גן באוצרות ברוך אלרון. הוא מראה בה ציורי פסטל. הצייר ממשיך ומציג בבית הלוחם תל אביב שש תערוכות ובהן רישומי מודל ופורטרט, ציורי אקריליק בטכניקה משולבת, באוצרות אסתר פרץ ארד, ובעזרת ברכה גיא המלווה את אוצרות עבודתו עד שנת 2012. הצייר משתתף גם בתערוכות קבוצתיות רבות.

לפרנסתו עובד בתחום האופטיקה והצילום ברפא"ל, משרד הביטחון. 
הוא מנהל משרד הפקות ושווק מופעי מוסיקה וכן מנהל תזמורת קאמרית קלאסית.


יצחק מילר

חבר אגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת גן, ובאיגוד האמנים הפלסטיים בישראל.


אוצרת דבורה בוצ'מן. 

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

"רשמי מסע" - גבי צור צ'יטיאט - ציורים - בית הלוחם תל אביב

אוצרת : דבורה בוצ'מן.

פתיחה:  09.02.12 - נעילה: 29.02.12.

גבי צור צ'יטיאט הינה אמנית רב תחומית המתארת בתערוכתה החדשה את רשמי מסעותיה אשר הטביעו בה מכלול של רגשות ותחושות.

המסע למקומות רחוקים או קרובים מוכרים או זרים במרכזים הומי אדם, במרחבי הטבע או הנפש, צובע את מכחוליה של האמנית בצבעים של עוצמה ונוכחות אקספרסיבית בעבודותיה המופשטות. אך יחד עם זאת היא אינה מעמיסה באינפורמציה יתרה את בדיה שנותרים אווריריים.

גבי צור 

בהתבוננות בעבודותיה המתארות נופים מופשטים מעולמה הפנימי, קשה שלא להיזכר במושג "המשוטט" ודמותו הנמצאת בתעייה מתמדת ברחובות העיר ובסמטאותיה, בחציית הסף שבין פנימי לחיצוני, הוא משתאה ויוצר את מה שהעין רושמת, את המבוכה, ההמולה ונחשול הדממה שבתוכו.


המשורר הצרפתי שארל בודלר היה אולי הראשון שהגדיר את דמות המשוטט שתשוקתו ומלאכתו - להתמזג עם ההמון, לתור אחר סמטה בלב העיר. המשוטט מסיע מבט למקום שאבניה נגמרות ומעליהן מתוחה חלקת רקיע, כאותן עבודות בהן צצות דמויות צבעוניות בתערוכתה של גבי.



גבי צור 
הפילוסוף ומבקר הספרות, וולטר בנימין הזדהה ואף הרחיב את אופי השיטוט והתעייה בעיר בדומה לזו של התועה ביער הדומם כשהרחוב ושמו דובר אליו כצומח רוחש. המשוטט מחפש "את התמונות, בכל מקום שבו הן שוכנות." איטאלו קאלווינו כתב: "לפעמים די לי במראה חטוף הנגלה לפתע במרכזו של נוף בלתי שייך, די לי בהבלחת אורות בערפל, בשיחה בין שני עוברי- אורח הנפגשים בתוך תנועה סואנת, וכבר אוכל לחשוב שבצאתי משם, ארכיב חלק-חלק את העיר המושלמת, העשויה רסיסים מעורבים עם כל היתר, מאותות שאדם משלח ואינו יודע מי אוסף אותם."


גבי צור 
גבי מבצעת את מקסם השיטוט בעבודותיה במשחק של היש והאין. האין הינו החלק שנגרע ומתבטא בלובנו העז, אך ביש מצויה פריזמה של צבעוניות בשלה, פרי התנסותה של האמנית בתחומיה השונים של שדות האמנות והאומנות בהם עסקה כבוגרת ביה"ס אורט לעיצוב טכסטיל ואופנה, לימודי אמנות בביה"ס הגבוה לאמנויות יפות בפריז במהלך שליחות בפריס, השתתפות בסדנאות אומן, עיסוק של שנים רבות בעיצוב בדי טכסטיל, ועיצבו אופנה ייחודית במשי ל"משכית" וגלריות שונות בארץ, בארה"ב ובפריז.

החל משנת 2000 , שנה בה עברה והסבה  עבודתה לציור על קנבס בטכניקת אקריליק ושילוב מרקמים מהטבע,  היא יוצרת במשיכות מכחול אינטנסיביות את עבודותיה האקספרסיביות הדרמטית המספרות את סיפורה.


גבי צור 
חברה באגודת  "אמנים יוצרים בישראל"  של הגב' רות דיין.
חברה באיגוד הציירים והפסלים גבעתיים-רמת גן.





יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

"כסאות מוסיקלים" תערוכת פיסול וציור.


 אוצרת: דבורה בוצ'מן 

משתתפים: 


איציק אדיר, דבורה בוצ'מן, שרי-אלה גוטמן, דוד בן-חיים, צפורה בקנשטיין, מוטי דבי, אמנון דובדבני, פנינה זליבנסקי, שרה חגי, נירה לובנוב, יעל מאירוביץ, מיכאל מסינגר, בן-עמי עמיאל, נילי קשאני, רבקה רוסינסקי.


על התערוכה:

"ספת השפתיים" הסוריאליסטית של דאלי מדגימה חפץ שהופקע מדימויו של איבר אנושי, ונעשה מוצג אמנותי בר שימוש. עולם העיצוב איליו ניתן לסווג את האובייקט 'כיסא', התרחב כשנוספו לתחומו אובייקטים שמידת השימוש בהם מוטלת בספק. כלומר מתקיימת טרנספורמציה מערך של שימושיות ופרקטיות אל הערך האסטטי.



מתחילת המאה ה20 הוצגו מוצרים תעשייתיים בגלריות ובמוזיאונים כיצירות אמנות (one off). החלוץ בהפיכתם של מוצרים תעשייתיים ליצירות אמנות המוצגות ככאלה היה מרסל דושאן ביצירות הרדי-מייד. הראשונה בהן היא צירופם של "גלגל אופניים על גבי שרפרף". אמנות זו הצטיינה בביקורת חברתית ופוליטית ובמידה רבה גם ביקורת כנגד הממסד האמנותי. היא מצאה ביטוי בניצול פסולת וחמרים ממוחזרים לייצור פריטים לשימושי היום יום ככיסאות.

אמני עמותת הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת-גן אותגרו ליצירת ספקטרום מצויר ומפוסל של כסאות בסגנונם האישי. בסיום התהליך הוצבו היצרות במרחב הגלריה. עין הצופה חוזה בשיח אומנותי שמנהלים הכיסאות זה עם זה בחומר, צבע, קומפוזיציה ובסגנון.


הצבת הכיסאות בתערוכה יוצרת מרחב ארכיטקטוני מדומיין המשוחח עם מאפייני התרבות החזותית אשר נוצרו כתוצאה של אינטראקציה בין אמנות עיצוב ואדריכלות. הם  התהוו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות באזורי המפגש ומשקפים את תהליכי התגבשותה של התרבות החזותית בעולם המערבי במאה העשרים

14*10*DUVDEVANI AMNON 15


גלריית בית ראשונים - רחוב גורדון 24 גבעתים,

קטלוג הופק