התערוכה נדחתה מועד חדש יפורסם. רון גנג - "הנגב במכחול ובצבע" Curator Dvora Bochman

,

תערוכה זו של רון גנג, אמן פורה מאוד, מאפשרת לנו לחזות ביצירותיו בגבעתיים, מחוץ לסטודיו שלו שמצויי בנגב המערבי. גנג  מציג את יצירותיו בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובחו"ל.

בקרתי בסטודיו שלו בקיבוץ אורים והופתעתי לראות את העבודות הרבות שעוסקות בנופי הנגב. הוא יוצק צבעוניות שמעצימה את הנוף ומייצרת אוירה שמחברת רגש ושכל. בעת ובעונה אחת גם נוצרת תחושה שהנוף מפיק צלילים וקצבים שמהדהדים במשיכות מכחוליו.
אהבתי מאד גם את האוטופורטרטים הרבים והמיוחדים בביצועו ואקווה לראותם בתערוכותיו הבאות.

גנג השתתף ב 35 תערוכות יחיד וב53 תערוכות קבוצתיות.

יליד 1950, קנדה, עלה ארצה ב- 1972
בוגר אוניברסיטת טורונטו בפילוסופיה ומזרחנות.
למד אמנות בבית הספר הגבוה לציור קלישר בתל אביב.
חבר אגודת הציירים והפסלים בישראל, סניף ירושלים.

שר ומנגן בלוז בהרכב "BLUESGANG" שמופיע מפעם לפעם במועדונים קטנים בדרום הארץ.

האמן רון גנג הוא צייר נוף היונק את מראות הנגב דרך קבע. 

הוא חי ויוצר בקיבוץ אורים אשר בנגב המערבי.

בתערוכה הנוכחית מוצגים ציורי נופים מהנגב הפראי, ודרמות של השמיים. זאת עבודה מתמשכת של חקר ויזואלי של הטבע האין-סופי הסובב אותנו.

היצירות שנבחרו לתערוכה זו נוצרו בחמשת השנים האחרונות והן:  

באר אורה Beer Ora, 2018נחל צין Nahal Zin, 2015
מראש המפל היבש From Top of Dry Waterfall, Small Crater, 2016,
ירידה למכתש הגדול Descent To The Big Crater, 2015,
וואדי גוב Wadi Gov, 2017,
עין מור Ein Mor, 2015
וואדי גוב Wadi Gov, 2017
דרך חצרים The Way to Hatzerim, 2018
שיטה בנחל רמון Nahal Ramon Acacia, 2016
וואדי אורים June East AM, 2014
סובלנות Tolerance, 2016
מכתש חצרה ושער אשמודאי Hatzera Crater and Ashmadai gate, 2018

מדי שבוע יוצא גנג אל המרחבים הפתוחים המקיפים אותו והמאפשרים לו לצייר בבדידות וללא הפרעות. 

את פעולת הציור מתאר גנג כחוויה כולית, כסוג של מדיטציה המתקיימת תוך קשב ואחדות עם הטבע והנוף. 

הפנורמות המדבריות בציוריו מתארות מישורים חוליים, ערוצי נחל יבשים, צמחיית ישימון ושמיים כחולים.

עץ שיטה בודד על רקע השמיים - הינו סמן של חיים במרחב הפתוח.

ואדי אורים

הקשר של רון גנג לאימפרסיוניסם הוא הרצון שלו לתפוס את הנוף בהשתנותו. הוא מצייר את נופי הנגב והמדבר כאילו היה תייר מוקסם במאה ה-19 מנקודת מבט של היום, זו שממוקמת בתוך החברה הישראלית ומשקיפה על המציאות הבלתי ניתנת להכחשה של דחף לוחמני מתמשך וסרבנות עיקבית לפיוס.

היצירה עבורו היא תהליך רוחני הגורם לו להתאחד עם הנוף והבריאה. 

המדבר בעיניו של רון הוא חידה, הוא שדה מחקר שמזמן לו נבירה לעומק למהות הבריאה. המקומי, הנגבי לא מפסיק לרתק אותו והוא חוזר אליו שוב ושוב.

יובל דניאלי "הזמן מהירוק": "רון לא מפרשן את הנוף, הוא בוחר אותו. הוא כלי שרת למה שהוא רואה, ללא יומרות מעבר לנראה. לא כל אדם מחליט ללכת אל ערוצי הנחל, אל פסגת המכתש, אל נופי הנגב. רון מחפש את המוסיקה של המקום, את קול הרוח הנושם בערוצים ואת השקט המיוחד של המקום המדברי. האמן מביא את הנופים האלה אל האדם, אל הבית. אין אלו ציורי תעמולה מטעם לשכת התיירות, אלו פיסות מציאות שהאמן רוצה לשתף את האחרים בחוויה המפגש שלו עמה. במעשה היצירה האומנותית היא צורב אותם בתודעתו, ובכך מקבע גם את חייו שלו."

כמו בחייו כך גם באמנותו הוא נשאר נאמן לאידיאלים שלו, לטבע ולדרך הציור הראליסטית הייחודית לו.

שיטה בנחל רמון

תערוכות יחיד

1995 -"באב אל וואדי", גלריה ציאורים

1996 -בית האמנים, ירושלים

1997 -גלריה ציאורים

1998 -"פאטה מורגנה", גלריה ציאורים

1999 -"חוטים", גלריה ציאורים

1999 -"העכשיו הנצחי" גלריה ציאורים

2000 -"רומנטיקן ללא תקנה", גלריה ציאורים

2001 - "דז'ה וו" , גלריה ציאורים
          Westdale Gallery-, המילטון קנדה
          -"הגלריה", קיבוץ בארי

2002- "הדרך" גלריה ציאורים

2003-"אדם כעץ השדה" - גלריה באר צבע, באר שבע
          -"נובה" - גלריה ציאורים

2004- "התבוננות" - גלריה ציאורים

2005 - גלריה "ציאורים

         -טורונטו, קנדה - Holy Blossom Temple Art Gallery

2006 - גלריה "ציאורים"

2007 - גלריה שטרן, תל-אביב - "ארץ הצבר

         - הבית הלבן, ניר עוז

2009 - גלריה ציאורים

2010 - גלריה ציאורים

2011 - גלריה ציאורים

2012 - המרבז ע"ש גלסמן (AACI) ירושלים
         - מועדון בר-קוט, באר שבע

2013 -גלריה ציאורים
2014 -גלריה הקיטור - קיבוץ מגן
         -גלריה ציאורים
         -אולם אשכול

2015 -מרכז נווה אשכול
         -גלריה ציאורים

2016 -גלריה ציאורים

2017 -גלריה ליאונרדו – תל-אביב
         -יד טבנקין, רמת אפעל (רמת-גן)
         -אולם אשכול, מועצה אזורית אשכול
2019 -גלריה ציאורים

        –גלריה קיבוץ חצור

תערוכות קבוצתיות

1985   -אולם אשכול

1987   -גלריה קלישר 5 (ת"א)

1990  -מוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית

1991  -אולם אשכול

          -גלריה ציאורים

          -מוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית

1992  -גלריה ציאורים

1993  -מוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית

          -גלריה ציאורים

1994  -בית האמנים, ירושלים

          -"ארט פוקוס" גלריה ציאורים

1996  -גלריה ציאורים

1998  -"הקיבוץ" תל-אביב "תערוכה תמימה"

          -גלריה אנגל, ת"א

Illuminary Gallery-          -טורונטו קנדה

 1999 -גלריה אנגל, ת"א

          -גלריה "ציאורים"

2000  -גלריה "הקיבוץ", ת"א

         -גלריה "ציאורים"

2001 -גלריה "ציאורים"

2002 -גלריה ציאורים

Westdale Gallery         -המילטון, קנדה           

2003  גלריה שטרן, תל-אביב

Gallery Hittite -                 -טורונטו, קנדה

2004 - גלריה שטרן, תל-אביב "

         - גלריה סטרט-ארט, תל-אביב

         - גלריה דנארט, בני ציון

2005 - גלריה "ציאורים"

                          גלריה שטרן, תל-אביב
2006 - גלריה שטרן, תל-אביב
2007 - "ספר המדבר" גלריה הקיבוץ, תל-אביב

הגלריה" קיבוץ בארי"- 2008

גלריה פדרו גרסון, מקסיקו סיטי-         

         -גלריה שטרן, תל-אביב
         -גלריה עירונית, בית עלי, אשקלון

     הבית הלבן - ניר עוז - 2009

        -גלריה שטרן, תל-אביב
        -גלריה עירונית, בית עלי, אשקלון
        -גלריה קיבוץ חצרים
        -בית מקסיקו - קיבוץ גבולות
        -שגרירות מקסיקו, תל-אביב-                   

2010 -גלריה ציאורים       

         -גלריה שטרן, תל-אביב

2011-הגלריב במכללת קיי, באר-שבע

         -הגלריה בביה"ס מנשר לאמנות, תל-אביב

         -גלריה פדרו גרסון, מקסיקו סיטי

         -גלריה שטרן, תל-אביב

2012 -הגלריה, בארי

2014 -גלריה זמל - נמל יפו
2015 -בית יד לבנים, ראשון לציון
2016 -גלריה ציאורים
2017 -יד טבנקין, רמת אפעל
2019 - מוזיאון תל-אביב, ביתן הלנה רובנשטיין

           (בתוך תערוכה של תמר הירשפלד) 

תערוכת איורי ספורט "מעלה בתנועה" - איריס גת Curator - Dvora Bochman

על האמנית:

איריס נולדה בקיבוץ קרית ענבים בשנת 1980.

למדה בתיכון "עמל א'" פתח-תקוה במגמת הגרפיקה והאמנות. סיימה את לימודיה בהצטיינות.

שרתה בצה''ל וסיימה בהצטיינות כגרפיקאית-שרטטת בהוצאה לאור במטכ"ל.

לאחר השירות הצבאי החלה את דרכה כאמנית עצמאית ובמקביל עבדה 4 שנים בטיפול וסיוע לילדים עם שיתוק מוחי.

עבדה 6 שנים כמעצבת גרפית בחברת הפרסום "באומן בר-ריבנאי", ולאחר מכן החלה את דרכה כמאיירת משחקים וסיפורים אינטראקטיביים והתפרסמה גם כמאיירת ספרים עצמאית לספרי ילדים.

כיום, איריס הינה אמנית עצמאית ופועלת בתחום האיור, הגרפיקה והאמנות.

תערוכות יחיד

2016 – פתיחת גלריה ביתית, המשמשת גם כסטודיו של האמנית.
2015 דצמבר - "על כנפי הרוח" בגלריית המבואה בבית עיריית רעננה.

2012 פברואר - ״נופי ארץ-ישראל״ במסעדת ברברוסה ברמת ישי. 
2012 פברואר - ״עצים", בגלרית ICU, חיפה.

תערוכות קבוצתיות

2017 ינואר -״יאנוש קורצ׳אק בעיני האמנים״, בגלריית יד לבנים - ראשל״צ. ​
2014 פברואר - - ״בגן העדן של ילדותי״, ב HIT- המכון הטכנולוגי חולון.
2014 ינואר -הביאנאלה ה12 – "איורים בהשראת שירים מהתנ״ך", בגלריית יד לבנים ברעננה.
2013 אפריל - ״מכתבים מנסיעה מדומה״ בהשראת ספר של לאה גולדברג, במוזיאון עוקשי בעכו העתיקה.

2012 נובמבר - ״מאיירים את קורצ׳אק״, בבית אריאלה, ת״א. ​
2012 נובמבר- ״שלגיה״ 75 שנה לדמותה של שלגיה של וולט דיסני  ב- HIT המכון הטכנולוגי חולון.

2012 נובמבר – "120​ שנה לרחובות", באשכול פיס רחובות.

ספרים

2019  - הוצאה לאור של ספר רישומים מינימליסטיים : "מעלה בתנועה" שמחבר את רוח הספורט למקורות התנ"ך. 

״הנשמה מציירת עוד לפני שעושה זאת המכחול״ - ג'יימס אליס

כתבות על איריס:

1. "האמנית איריס גת השיקה את ספרה החדש 'מעלה בתנועה' אולימפיאדה בין ארץ לשמים"
"רמת-גן פלוס" https://givatayimplus.co.il/r101219/

2. "שיעור ציור"
"המקומון רמת-גן גבעתיים", מעריב, גליון 1319  14.11.2019 עמוד 27. 

תערוכת שיר-ציור "מרחשי הלב למשיכות המכחול" - שושי סומך לנגלבן, Curator - Dvora Bochman

גלריית 'עדי', במרכז קהילתי שז''ר יבניאלי 30 גבעתיים 

מתכבדת להזמינך לפתיחה חגיגית בתערוכת שיר-ציור של האמנית

שושי סומך לנגלבן - מרחשי הלב למשיכות המכחול

ביום ד' 4 בספטמבר 2019 בשעה 19:30

 אוצרת דבורה בוצ'מן

Invitation

על האמנית ומשפחתה:

נולדה בתש"ח כבת בכורה במחנה עקורים אשוויגה בגרמניה להורים ניצולי שואה. האב: צבי לנגלבן מלודז' פולין, ניצול אושוויץ. שמר בסוד את אובדן משפחתו הראשונה. האם: ברכה לבית קסטן מפשבורסק שרדה בבריחה לסיביר. המשפחה הגיעה ארצה ל'שער העלייה', למעברת בנימינה. משם עברו לשיכון העולים. אחותה ואחיה נולדו בישראל.

שושי גדלה וחונכה כישראלית בבית מסורתי של תרומה ונתינה, למרות המעט שהיה בתקופת ה'צנע', עת בה החלו כאן את דרכם. היא סיימה לימודיה בבית ספר היסודי והתיכון בבנימינה. המשיכה ולמדה בסמינר למורים ולגננות בנתניה, והוסמכה כמורה. המשיכה והשלימה לימודים ותואר אקדמי BED במכללת לוינסקי בתל-אביב. לאחר שסיימה לימודיה עברה לגור בתל אביב בעקבות עבודה שמצאה במעון ילדים. כאן הכירה את יוסי שעבד בתעשייה האווירית. הם נישאו כשהייתה בת 20 . במשך 35 שנה לימדה וחינכה תלמידים בחינוך המיוחד.

לזוג בת ושני בנים. לפני 30 שנה עברו לגבעתיים מאז הם כאן. העיר מצאה חן בעיניהם, הם מצאו במקום: חברים, קהילה, ובית כנסת. כיום שלושת ילדיהם נשואים, ויש להם עשרה נכדים. הבן הגדול ומשפחתו גרים אף הם בגבעתיים.

לימודים והכשרה:

שושי ה משיכה ופיתחה את הידע האמנותי גם בעת שלמדה במסגרת לימודיה לתואר. היא השתתפה בקורסים שנתיים שונים:

1986, במוזיאון תל אביב: מגמות באמנות מודרנית, המוזיאון כאמצעי חינוכי, המוזיאון - מאחורי הקלעים.

1993, באוניברסיטת בר אילן: אמנות פלסטית ככלי טיפולי, פיתוח יכולות תקשורת, הבנה ועזרה לילד ולנער בהבעה לא מילולית.

1988, שילוב אומנויות, השתלמויות בלימודי ארץ-ישראל.

1980, בבית ברבור, קורסים לפיסול קראמי ולשריפת התוצרים בתנור בסגנון 'אסכולת לנינגרד'.

על האמנות:

שושי תמיד אהבה את העיסוק באמנות. היא ציירה עוד בימים בהם למדה בבית הספר היסודי בחוגים בהם השתתפה. שם החלה גם לעסוק בקרמיקה. היא חשה בצורך להביע את רגשותיה, ומציירת על גבי קנבסים, לבידים, בריסטולים, נייר ועץ.

שושי כתבה במשך שנים למגרה. לפני מספר שנים השתתפה בסדנת כתיבה מאתגרת. במהלכה החלה לחבר שירים. שמונה משיריה הולחנו על ידי המלחינה 'נימה פולטורק', ובוצעו על ידי הזמרת 'מגדה חן'.

האמנות לסגנונותיה השונים השפיעו על שושי והיא יוצרת בהשראתם. כיוונים חדשים ומרחיבים שממשיכים ונוצרים ביצירותיה מקבלים נראות בנופים, בפרחים, וביצירות מופשטות. שירתה מתכתבת עם היצירות הפלסטית בתצורה חדשה: 'שיר ציור", אשר מוצגת בתערוכת יחיד ראשונה: "מרחשי הלב למשיכות המכחול".

השירים הקצרים כתובים בנוסח ז'אנר ההייקו שמקורו ביפן המסורתית. הם עומדים בזכות עצמם וכך גם ציוריה. אולם ביחד הם מייצרים חוויה מיוחדת ומשתפים את המתבונן בפן נוסף שמקרין ומעצים חלקים נסתרים מנשמתה.

נשים בטבע, אקריליק על בד, 55*55, 1990   

נשים בטבע

ליד פלג מפכֶּה וצמחיה עבותה
יצאו הנשים למצוא מעט שלווה
אחת כובע חבשה ובחלילה נגנה
הצלילים הערֵבים עוררו את חברתה
וזו בצעדי מחול יצאה.

פתוח בימים: א'-ה' 10-20 עד 28 אוקטובר 2019 

קישורת לסרט של הפתיחה החגיגית:
 https://www.youtube.com/watch?v=kvSVnr2-xCs&t=8s  

"ים, יער, מערה ומלכים אוכלים עוגות" - תערוכת סוף השנה לחוגי האמנות של המרכז הקהילתי "שדה בוקר" בגלרית "עדי" מרכז שז''ר גבעתיים

INVITATION

"ים, יער, מערה ומלכים אוכלים עוגות"
תערוכת סוף שנה של החוג 'פיסול וציור בעקבות הסיפור'.

גלריית 'עדי' מתכבדת להזמינכם לתערוכת סוף השנה של חוג האמנות לילדים 'פיסול וציור בעקבות הסיפור', שפועל במרכז הקהילתי 'שדה בוקר' בגבעתיים.

בתערוכה זו מוצגות עבודות פלסטיות שילדי החוג, צעירים ובוגרים, יצרו לאורך השנה בהדרכת מינדי מרגלית וענת חסון.

ילדי כיתה א' מציגים פסלי עוגות - פנטזיה על עוגת החלומות המושלמת.

תריסר עוגות "טעימות", עשויות בטכניקה מעורבת, מוצבות על אדן החלון בגלריה ומזמינות את מי שמציץ, להכנס ולהצטרף לחגיגה.



ילדי כיתה ב' מציגים ציורים של נוף תת-ימי ופסלים של לוויתנים: בשקט-בשקט, מתחת למים, נוצרות חברויות מופלאות.



כיתה ג' מציגה קבוצה של דיוקנאות מלכותיים שצויירו בפרטנות רבה ולאורך זמן, בהשראת דיוקנאות קלאסיים של בני מלכות שצויירו לפני שנים רבות.

הכתר, פריטי הלבוש המפוארים, התכשיטים וההבעה הקפואה של הדמויות - כל אלה מעידים כי מדובר באנשים רמי מעלה




מה זה יער? ילדי כיתות ד'-ה' מחפשים תשובה לשאלה זו בסדרה של רישומים וציורים שמציגים את היער כמקום חלומי שמזמין אותנו לשוטט בתוכו על כנפי הדמיון; במסע שכזה איצטרובל יכול להפוך לכובע של חייל ועלה - לזנב של טווס.
היער מתגלה גם כמקום עצום, מלא חיים ומלא צללים: מסקרן ומושך אך גם מפחיד ומאיים



ילדי כיתות ו-ז חזרו לשחר ההסטוריה ומציגים ציורי קיר כמו אלה המצויים במערות האדם הקדמון ובקברי הפרעונים במצריים העתיקה



צילומים וטקסט: מינדי מרגלית וענת חסון

התערוכה מוצגת בגלריית 'עדי' במרכז הקהילתי שז"ר בגבעתיים (רח' יבניאלי 30).

פתיחה חגיגית ב- 19 ביוני, נעילה ב- 26 ביוני.

אוצרת בית שז''ר - דבורה בוצ'מן










































































































מה זה יער? ילדי כיתות ד'-ה' מחפשים תשובה לשאלה זו בסדרה של רישומים וציורים שמציגים את היער כמקום חלומי שמזמין אותנו לשוטט בתוכו על כנפי הדמיון; במסע שכזה איצטרובל יכול להפוך לכובע של חייל ועלה - לזנב של טווס.

היער מתגלה גם כמקום עצום, מלא חיים ומלא צללים: מסקרן ומושך אך גם מפחיד ומאיים








ילדי כיתות ו-ז חזרו לשחר ההסטוריה ומציגים ציורי קיר כמו אלה המצויים במערות האדם הקדמון ובקברי הפרעונים במצריים העתיקה












19 ביוני - פתיחה חגיגית

26 ביוני - נעילה

אוצרת בית שז''ר - דבורה בוצ'מן

'הצבע הוא הקול' - תערוכה שנתית - Curator - Dvora Bochman

גלריית 'עדי', במרכז קהילתי שז''ר, יבניאלי 30 גבעתיים מתכבדת להזמינך לפתיחה החגיגית של התערוכה:

'הצבע הוא הקול'

 האמנית והמשוררת שושי סומך בקרה בפתיחת התערוכה וכתבה שיר זה:

תמונות בתערוכה / שושי סומך

תמונות משובבות לב

במשיכות מכחול עדינות

מילאו את הקירות בתערוכה,

"קול הצבע" נשמע בתרועה רמה.

הנופים מלאי החיים

הזמינו פנימה את הצופים

כישרונם של הציירים

בלט למרחקים.

העיסוק באומנות הציור

נפלא ומבורך לגמלאים המשתתפים.

INVITATION

ביום ה' 22.11.2018 בשעה 19:30

האמנית נילי קשאני המנחה את החוג לציור במועדון 'אלון' בגבעתיים יוזמת תערוכת הישגים שנתית מגוונת במסגרת חודש המוקדש לוותיקי הקהילה. תערוכה זו ממשיכה מסורת מבורכת ומייצרת שוב מפגש ושיח הדדי של יצירות התלמידים עם הקהל הרחב באמצעות קירות הגלריה.

אוצרת גלריית 'עדי' - דבורה בוצ'מן.

    .הפקת התערוכה על ידי  דליה הראל - מנהלת פעילות גמלאים-בית אלון

שם התערוכה 'הצבע הוא הקול' מחבר את העין והאוזן. שני איברים אלו בגוף האדם משויכים לחמשת החושים שנקבעו על ידי הפילוסוף היווני אריסטו (הראייה, השמיעה, המישוש, הריח והטעם). הראיה מתבצעת באמצעות העין, אולם האמנות הפלסטית מנסה להפעיל חושים נוספים באמצעות המסר המתגלה דרכה.

'קול' במובן צליל מוגדר כסוגי גלים בצפיפות שונה בצירי הזמן או המרחב. הגלים מייצרים הפרעה פיזית מחזורית מתפשטת. האדם קולט קולות בעיקר באמצעות האוזן, והם מתורגמים באמצעות המוח לחוויה חושית שמיעתית. חשיבותה של השמיעה מומחשת בשפה במילים שהצטרפו למונח 'קול' וייצרו מטבעות לשון אשר הרחיבו את משמעותו.

קולו של אדם מייצג ומייחד אותו. במקרה פרטי זה מצטרפת האמנות שהוא מייצר כשופר לקולו. שפת היצירה החזותית מאפשרת הפקת תכנים גלויים וסמויים שנמסרים באמצעותה. אובייקטים של אשליה משתקפים במצויר והאופן בו הוא נתפש דרך מסננת הרהורים, מחשבות, תחושות ותפישות מודעות ובלתי מודעות.

בתערוכה זו נתבונן במגוון החדש של היצירות. נבחין שהן תוצרים שממחישים ביטוי חווייתי, ונותנים לעוסקים במלאכת הציור כלים לבצע תמונת עולם סובייקטיבית. כך מוארות נקודות שונות בקומפוזיציות ובשילובי צבעים מנקודת מוצא ומהיבטים מגוונים כהעמקה והרחבה של החומרים המצוירים.

נילי קשאני בעת השיעור

על האמנים:

חביבה אבדי,

נולדה וגדלה בגבעתיים, עתה בגמלאות ומתגוררת ברמת-גן. היא הצטרפה לחוג הציור בתום עבודתה המגוונת: בבנק דיסקונט אגף מט''ח, כגרפיקאית ובדקורציה בשק''ם  בקניון איילון רמת-גן, בסידור חלונות ראווה ועבודה עם ילדים במועדוניות.

חביבה אוהבת ציור ואמנות מגיל צעיר. השתתפה בחוג לאמנות במרכז קהילתי בחיבת ציון רמת-גן אצל המורה שלי (שולמית חלאווי), ולמדה גרפיקה בשנות ה-80  בבני-ברק. יצירותיה של חביבה ניתנים להגדרה הן כציורי אווירה נטורליסטיים על גבול האימפרסיוניזם והן כאבסטרקטים ששואבים נראותם מהקוביזם. היצירות  מצטיינות בצבעוניות רב גונית. היא אוהבת לעסוק בנושאי נוף וטבע דומם.

 חמדה אבשרי,

נולדה בתל אביב, והתחנכה בפנימייה בבן-שמן. מתגוררת בגבעתיים זה 40 שנה.  נשואה +3 וגמלאית מבנק דיסקונט. 

מציירת זה שלוש שנים בחוג של נילי וביצירותיה ניכרת אוירה רומנטית ואהבה לנופי כפר וחורש שמבוצעים בצבעוניות חמימה ורוגעת. מציירת בצבעי שמן על קנבס ועל לבידים. השתתפה בתערוכת החוג "מכחולים" בשנת 2016  

דורית אורנאי,

נולדה בחיפה, ומתגוררת ברמת -גן.  מהנדסת תעשיה וניהול, עבדה בצבא קבע בחיל הים. תואר שני בתולדות אמנות מאוניברסיטת בן-גוריון. עתה גימלאית צה''ל.

פיסול בחומר - 10 שנים אצל האמן צ'רקוב בסגנון נטורליסטי שמייצר מערך פיסולי עלילתי בסגנון מדויק ומוקפד.

הדפס ותחריט - במוזיאון תל אביב - בסדנה שנה שלישית.

צילום - במועדון במרום נווה, רמת גן.

אהבתה לריאליזם מקבלת ביטוי בחוג בציור אצל נילי. כאן היא נמצאת בתהליך מעניין של השתחררות מהנטורליזם הקפדני. בעבודותיה נבחין בדמויות בפוזיציות שמאיירות סצנות מלאות רגש ממחוזות הילדות וממקומות אקזוטיים.  הן מבוצעות בצבעי שמן בקומפוזיציות ובצבעוניות דרמטית.

דורית אורנאי

 שולמית אליאס,

נולדה בבגדד, עיראק. בשנת 1951 עלתה ארצה כילדה בת 4. המשפחה שוכנה במעברת 'שער העלייה' במערב חיפה. משם עברו להתגורר בצריף בהרצליה ומשם, כשהייתה בת 8 הגיעו לרמת גן.

למדה בבית הספר התיכון אוהל-שם. למדה הנהלת חשבונות ועסקה במקצוע זה בבנק לאומי, באל-על ובמקומות נוספים בשל הדינאמיות בה היא מצטיינת ואהבתה למעברים בהם הצטיינו חייה.

לאחר היציאה לגמלאות בשנת 2015 החלה דרכה בעולם היצירה והאמנות. 

למדה במשך שנתיים ציור בצבעי שמן, אקריליק, אקוורל, גיר ופחם אצל רחל בנק גרסטמן במתנ"ס קריית אונו, מרכזי קהילה ופנאי ע"ש הרי סטיל.

לימודי פסיפס אצל אמנית המוזאיקה והפסיפס - בסדנה של עדנה שגב, באזור התעשייה גבעתיים.

שולמית משתתפת בחוג הציור של נילי זה שנתיים ובמסגרתו הציגה מיצירותיה בתערוכת "מכחולים". לקראת ביצוע יצירה חדשה היא מקדישה מחשבה לנושא הבא בו תעסוק. עתה מגיעה הקומפוזיציה, והציור מתחיל לבצבץ. אוהבת לבצע סצנות מגוונות בנושאים שונים בצבעי שמן, בצבעוניות רוויה ואופטימית כמי שעולם האמנות והעוסקים בו אהובים עליה.

שולמית אליאס

רחלי אנישבן,

נולדה בתל אביב אליה חוזרת לאחר השנים בהן גדלה בקיבוץ גבת. לאחר שנישאת עוברת להתגורר ברמת-גן, בה מגדלת את בנה ובתה התאומים, ועובדת כפקידת קבלה בחברת מחשבים. כאן היא מתגוררת גם עתה.

הקשר לאומנות החל בעיצוב בובות בעבודות יד מחומרים שונים. היא עברה לסריגה, ובשנת 2000 השתתפה בחוג לפיסול ולקרמיקה של עדנה מזרחי קונפינו. שם למדה במשך 7 שנים ובצעה פסלי נשים בקרמיקה, חמסות, צלחות וקישוטים. רחלי המשיכה לסטודיו של צ'רקוב בו יצרה במשך 11 שנים פסלים פיגורטיביים וציירה בעיקר פורטרטים נטורליסטיים והשתתפה בתערוכות הסטודיו.

אנישבן הפיקה סרט יו טיוב  ובו תיארה את  לידתו של ציור.

עתה רחלי יוצרת אצל נילי ונמצאת בשלב של התפתחות לעבר השתחררות מהנטורליזם בו דבקה.

אילנה דורף,

נולדה בתל אביב כבת במשפחת זילברברג. העיסוק באמנות היווה חלק חשוב ומשפיע בחיי אביה ואחיו. נישאה ועברה לגור בגבעתיים, עיר בה נולדו וגדלו הילדים. עבדה היו  ובחברת זוהר. 

החלה לצייר עוד בימי הקאנטרי קלאב הישן בגבעתיים אצל האמנית בתיה. לאחר הפסקה היא ממשיכה לצייר כגמלאית אצל נילי בצבעי אקריליק ואוהבת לבצע יצירות של טבע דומם ונופים.   

אראלה הר טוב,

נולדה וגדלה בקיבוץ גבת ומתגוררת בגבעתיים משנת 1955 ומנהלת אורח חיים המלא בנתינה. בגיל שנה נפגעה שמיעתה ובגיל ארבע חזרה לשמוע חלקית והחלה לדבר. כיון שלא גויסה לשירות צבאי התנדבה לעזור במשקים שונים. שם הכירה ונישאה לבן גבעתיים. הם התגוררו  במשך שנתיים בקיבוץ יפעת ומשם עברו לשכונת בורוכוב בגבעתיים.

כילדה הצטיינה ברישומי הפחם שבצעה. נשלחה ללמוד בתיכון מקצועי ב'בית החלוצות' והוכשרה לעסוק בהוראת תפירה סלונית. אראלה מציירת על משי משולב במגזרות נייר, רוקמת על מפות, מפסלת בבד וכן בעיסות נייר. היא  מומחית ואף מלמדת שזירת חרוזים, סריגה אמנותית, ועוד.

אל הציור הגיעה בשנת 2004 במועדון 'אלון' בגבעתיים. עבודותיה מקרינות שמחת חיים. היא יוצרת נופים, בעלי חיים ובעיקר בעלי כנף. העבודות מבוצעות על הקנבס בצבעי אקריליק באופן מדויק ונקי.

השנה, בהמלצת מורתה לאמנות נילי קשאני ובהדרכתה, הציגה האמנית תערוכת יחיד ראשונה בגלריה זו.

מאיר כהן,

נולד בדרום תל אביב לפני 82 שנים. המשפחה הגיעה מסוריה ולהורים היו 12 ילדים. כמסגר אמן עסק בהקמת תפאורות בתאטרונים ברחבי הארץ.  צייר להנאתו במשך השנים.

הצטרף לחוג לפני שנה ומצייר בצבעי אקריליק נופים מוארים, טבע וסצנות מחיי הכפר בעדינות ובקומפוזיציות מאוזנות

אסתר מיכאל,

נולדה בריזיה, פרס. בשנת 1950, כשהייתה ילדה בת 11 עלתה לישראל והמשפחה התגוררה בחולון ובשנות השישים עברו לגבעתיים. כיום מתגוררת אסתר בתל אביב.

אסתר עבדה לפרנסתה בבית חרושת לנעליים ביפו. היא למדה לצייר במסגרת חוגי בית הספר ועסקה שנים רבות בציור כתחביב. עתה מעדיפה לצייר נופים ופרחים. אסתר משתמשת בצבעי אקריליק בצבעונית רוויה. ציוריה דינמיים ומצטיינים בקומפוזיציות מאוזנות שיוצרות אווירת קסם נעימה ומלאת חיים.

יפה מילשטיין,

נולדה ומתגוררת בגבעתיים. שרתה ועבדה 20 שנה בחיל החימוש ככתבנית IBM. שם הכירה את בן זוגה איתן, הנדסאי מכונות שהיה מפקדה והם חיו ועבדו בצוותא. לזוג נולדו שתי בנות, אך יפה התאלמנה, חלתה וסבלה מאד במשך 15 שנה. לפני שנתיים הושתלה כלייה בגופה והיא חזרה לחיות.

היא החלה לצייר בחוג לציור בעת ששרתה בצבא. למדה ציור במשך 10 שנים במועדון הטכני בקריית אונו. אצל האמנית סילביה יצרה עבודות באמייל חם וקר, ציירה על צלחות וכן בחמרים רכים (בד).

עתה מציירת ציורי נוף וטבע בצבעי אקריליק על קנבס. בעבודותיה ניתן להבחין במים כמוטיב המוסיף אוירה של רוגע ושלוה

יפה מילשטיין

נעמי נבו,

לנעמי שהתאלמנה לאחר 50 שנות נישואין יש שלושה ילדים. היא מציירת זה שתיים עשרה שנים ואוהבת לצייר נופים ופרחים. 

חנה עזרא,

נולדה ביפו. למדה בבית ספר התיכון עירוני א' חשמונאים בת-ים במגמה מזרחנית ובאוניברסיטת תל אביב. נשואה +3 ומתגוררת ברמת-גן.  עבדה במרפאת מומחים ברמת גן כמזכירה רפואית ובבנק דיסקונט במחלקת סחר חוץ במשך 25 שנים. חנה לומדת ציור זה שלוש שנים בחוגים. היא מציירת בצבעי שמן. עבודותיה אינטימיות ועוסקות בלכידת האור בעת השקיעה בים או באפלוליות של קֶרֶן זָוִית של שוק הודי בה יושבת נערה צעירה שמוכרת את מרכולתה.

חנה רגב,

תושבת העיר גבעתיים. נולדה במיסלוביץ הנמצאת בשלזיה, פולין. עלתה לישראל כתינוקת בשנת 1935.
המשפחה הגיעה למושבה רעננה. חנה למדה בגמנסיה הרצליה בתל אביב, שלוש שנים בבית ספר לאחיות בבית החולים רמב'ם בחיפה. שרתה כחיילת בתל-השומר שנקרא אז תל-ליטויבסקי. עבדה בבריאות הציבור בבית הספר 'צבי שפירא' בתל אביב וב'כפיר' בכפר שלם.  היא נישאה וילדה שני ילדים. 

חנה רגב החלה לצייר לפני כעשר שנים וציירה לסירוגין במרכז שז''ר ובמועדון אלון בגבעתיים. היא מציירת דמויות ופורטרטים במשיכות מכחול בטוחות וזריזות. העבודות מצטיינות באקספרסיביות ובצבעוניות חמה. חנה מבקרת במוזיאונים בארץ ובחו'ל ואוהבת לשמוע הרצאות על האמנות ותולדותיה. 

דניאלה רייטמן,

נולדה בגבעתיים וחזרה לגור בה. למדה בבית ספר גורדון,  וכן היסטוריה של ארץ-ישראל באוניברסיטה הפתוחה. עבדה באדמיניסטרציה כחשבת בסוכנות הנסיעות 'הדסים'. יצאה לגמלאות ומציירת זה חצי שנה.

בציוריה שמבוצעים בתנופות מכחול נמרצות מבחינים בנטייה לסגנון אבסטרקטי. הצבעונית קרירה והקומפוזיציות פתוחות ומשוחררות. 

      22.11.18 עד 02.01.19