תערוכת צילום: "גילוי נאות" - אברהם בלנדר

פתיחת התערוכה 7 בינואר 19.30 2014 
גלריית ספריית בית-אלון רחוב אילת 8 גבעתיים 

מקור המילה "צילום" הינו מיוונית: פוטו ("אור"), גרפיה ("רישום"),  והנו תוצר הטבעת האור על סיגמנט רגיש.

 בשנת 1826 יצר ניספור נייפס - המדען הצרפתי, את  התצלום הפוזיטיבי הראשון בהיסטוריה:"נוף מחלון בלה-גרא״. הוא בוצע על לוח פיוטר מבריק שנמרח בתמיסת בגב קמרה אובסקורה אשר שמשה כמצלמה.

רגע זה הפך את מדיום הצילום למייצג האמת בעולם, אחראי על חשיפתה, ולתובע מצופיו השתתפות ונטילת אחריות על משמעות המראות הנגלים לעיניהם באמצעותו.

גם על אברהם בלנדר ומצלמתו מוטלת חובה לגלות עובדות שיש בהן כדי להשפיע על ההתבוננות בצילומיו. בדומה לעיתונאי הוא עוסק בהבאת עדויות מצולמות לכך ש"האדם הוא תבנית נוף מולדתו".

אברהם, איש דפוס במקצועו, עוסק בצילום בשעות הפנאי מאז רכישת המצלמה הראשונה ישיקה D כנער בן 16, ובמקביל לעבודתו המקצועית.

הדרכתם של ברוך גיאן בקורס לצילום באוניברסיטה הפתוחה, דורון הורוביץ ויואל שטרוג מחד, ופעילות במועדון צילום בראשון לציון מאידך הרחיבו את ידיעותיו על טכניקות הצילום.

אברהם מגלה בעינו החדה חיים ודמויות מפתיעות בצורות הטבועות בטבע.  בצילומיו גוזר פיסה של מציאות ואליה נוספת פרשנות אישית בתחום המעוגן בחוקים הנובעים מתכונות העין המגולמות במבנה מצלמה ובחלקיה.
כל צילום הנו חלק מפעילות חשיפה זו הנדרשת ממנו על מנת לאפשר תמונה ברורה על הסביבה, מקום בו לכולנו יש צד ועניין.

מצלמתו מנציחה גילויים מפתיעים במהלך טיולים בעולם ובחיי היום יום. ותמונותיו מטיול בשמורות הטבע בקליפורניה מאיירות את מאמרו של ד"ר חיים קרופך ומגלות לעין המתבונן מראות של טבע פראי מביקור בשמורת יוסמיטי.  

צילומיו של אברהם מעבירים מסר ברור יותר ממילים, ובאופן טבעי העבודות שצולמו בשמורות-טבע בקליפורניה מנהלות דו-שיח עם עבודתו של הצלם אנסל אדמס מקליפורניה, שהיה בין מציבי המרחב-הצילומי בשורה אחת עם האמנויות היפות, בזכות תמונות הטבע האיקוניות במערב האמריקאי וביוסמיטי פרק.

תערוכה זו מרחיבה את נושאי קודמתה אשר הוצגה עם צבי מאוטנר (בחממת משקו).

במבטו היחיד גוזר אברהם פיסות של מציאות ואליהן נוספת פרשנות אישית למראות אקזוטיים ומוזרים מחד, ולמקומות קרובים אשר העין הטרודה אינה נותנת דעתה עליהם.

שמות הניתנים לצילומים מנחים את פענוח המראות  המתגלים בפריימים המצולמים בטבע ומתמקדים בעצים ובאבנים. שם  נצפים יצורים חיים כבני אדם ובעלי חיים.

דמות "פנטום האופרה" צולמה בסלובניה. המצלמה תחמה חלק מקליפת עץ באזור היערות. פיסת אינפורמציה זו היא שחשפה את הדמות המסתורית.

"איל בן קרניים" - בלנדר אברהם

"איל בן קרניים" מבצבץ מענף שחלקו נבל וצולם ב''חוות-הנוי' ליד כפר-רופין.  שרטוט תכלכל של בעל חיים הטבוע אי שם בתהום על קרחון בניו-זילנד עונה על השם: "ממעמקים קראתיך יה".

"ממעמקים קראתיך יה"

"מי מכיר את האיש שבקיר", "בזיעת אפך תאכל לחם", "מי ייתנני ציפור כנף", "רחל מבכה על בניה" הינם מהשמות שניתנו לצילומים. הללו מצטיינים בקומפוזיציות בהן זווית הצילום ותנוחת הצלם הן המייצרות את הקומפוזיציה ללא התערבות בצילום המוגמר.

טכניקה זו מאחידה מראות שנלכדו במקומות שונים וממציאה מבט שיש בו האנשה המגלה יצורים נסתרים בטבע.

אוצרת דבורה בוצ'מן 

הרצאה ושיח: "ציורים - הלכה ומעשה" עם דפנה וולף -מומחית לשימור ציורים בתערוכת "רסטורציה – ציורים בשימור" של דבורה בוצ'מן

הזמנה להרצאה

על התערוכה:

הזמנה להרצאה "ציורים - הלכה ומעשה"

של  דפנה וולף – מומחית לשימור ציורים

הכוללת היכרות עם שלבים בעבודת הרסטורציה והשימור

  בתערוכה:

"רסטורציה – ציורים בשימור" של  דבורה בוצ'מן – אמנית ואוצרת.

ביום ד'  25-12-2013  בשעה  18:00 בספריית בית אלון , אילת 8,  גבעתיים,

-

כאמנית המטיפה להצגת יצירות אמנות במרחב הציבורי מוצגת גם עבודתי בחללים  שאינם נכללים בקטגוריית 'הקובייה הלבנה' שהנם הגלריה והמוזיאון.

אירע שעבודות חזרו מתצוגה בארץ ובחול כשהן פגומות כתוצאה מתצוגה ממושכת ופגיעה מקרני שמש ישירות, הפרשי טמפרטורות קיצוניים, לחות, רשלנות בעת העברה, נפילה, מזיקים וכדומה.

תערוכה מייצרת נראות לתהליך הרסטורציה של יצירות אלה.

תהליך זה הציף רצון להצגת המקום החבוי והמוכחש, שמיוחס לעתים לחוסר מיומנות וידע של האמן.

קדמו לתערוכה ביקורים במעבדת השימור במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט. נוהלו שיחות עם משחזרים מומחים, עם אמנים שעסקו ועוסקים בשחזור, ועם אמנים שיצירותיהם ניזוקו. נערכה התחקות אחר אספנים השולחים לשיפוץ עבודות ישנות שרכשו. נערך תחקיר בנושא זה במרחב הדיגיטלי המכיל מידע רב בנושא.

היצירות מצויות ברבדים שונים של מלאכת הרפאות: בשלב הסרת צבע רופף וציפויים שהצהיבו, הוספת חיזוק, ובהשלמת הציור.

המדיום: צבעי שמן על לבידים או על קנבס

כשהמדובר באספן או באמן שהשאיל עבודות לתצוגה במוזיאון וכולי, הנזק הכספי ועגמת הנפש גורמים לחששות ולדרישה לעריכת חוזים המקשים להציג את עבודות האמנות בעתיד.

דברים על התערוכה בבלוג זוית חדה: "רסטורציה - תערוכת עבודות אמנות בשימור" - דבורה בוצ'מן:   dvoranium.blogspot.co.il/2013/11/blog-post.html

Invitation for a festivity gathering at the exhibition:

"Restoration - An exhibition of works of art conservation"
 – by Dvora Bochman

On Monday 2-12-2013 at 19:00 

Beit Alon Library, 

- Greetings: Mayor of Givatayim: Mr. Ran Connick,

- Lighting the fifth Chanukah candle with Mr. Ben Ami Amiel, Chairman of the Association of Painters and Sculptors Givattayim, Ramat-Gan.

- Performance art: A capella choir singers. Musical students.

- Discussion: Dvora Bochman - artist and curator.

Some words about this exhibition:

As an artist who preaches for the exhibition art works in public spaces, my own work is also presented in spaces outside the category of the ' white cube ' which comprises of galleries and museums.

This happened when works returned from exhibitions both in Israel and abroad when they are damaged as a result of prolonged display, at direct sunlight; extreme temperature and humidity variations; impact due to falling through negligence during transport or handling; pests and so on.

This Exhibition allows the visibility of these works while on the production process of the restoration.

This process caused a deluge of desire to display the hidden and the disavowed place, "certified" to lack of skill and knowledge of the artist.

The exhibition was preceded by visits to the conservation lab at the Museum of Fine Arts in Budapest. Conversations were held with restoration experts and artists who deal with restoration; with artists whose works were damaged. An investigation was conducted on collectors who purchased older works and sent them to restoration centers. The research was conducted on this subject in the digital space which contains a lot of information on the subject.

The works are on different stages of the craft of the clinic: at the stage of removing loose paint or yellowed varnish; when adding strengthening and completing the painting.

The exhibited paintings are made with oil color on plywood or canvas

When collector or an artist is attended as to lend artworks to a museum, etc., the financial damage and distress factors increase the difficulties in drafting contracts for the future display of art.

For more information please read in Hebrew at the artist's blog "Restoration - An exhibition of works of art conservation" - Dvora Bochman: dvoranium.blogspot.co.il/2013/11/blog-post.html

כתובת האתר של דפנה וולף: .artconservation.co.il

רסטורציה - תערוכת עבודות אמנות בשימור - דבורה בוצ'מן

 תערוכה אשר דנה בעבודות אמנות שניזוקו בצורות שונות ומציגה את  תהליך שיפוצן כשכל יצירה מצויה במצב שונה בשלב הרפאות.

Nicolas Poussin : Martyrdom of St. Erasmus

הקדמה:
גיבור ספריו הבדיוניים של הסופר Daniel Silva הוא סוכן מוסד ורסטורטור של יצירות אמנות. בספר "Moscow Rules" (עמ' 92-92) 'אלסיו וינאלי' שוכן בחווילת הרוזן גספארי באומבריה שבאיטליה. בד בבד עם התענגותו בירח הדבש בוילה, מבצע הגיבור עבודת שחזור מסתורית עבור האב הקדוש. ציור ענק של Nicolas Poussin : Martyrdom of St. Erasmus , שכידון מפלח את בטנו, מוזמן על ידי הוותיקן בשנת 8291 והינו מושא הרסטורציה.

ציוד השחזור מגיע במשאיות וכולל שולחן מעבדה גדול ולבן, מיקרוסקופ גדול בעל זרוע מתכווננת, שתי מנורות בעלות יכולת הארה עזה, תיבת כימיקלים, שני כני ציור גדולים מעץ אלון, זכוכית מגדלת מוזרה, חבילות צמר גפן, כלי נגרות, זיזי עץ, מכחולים, דבק מקצועי, כמה תריסרי מכלים של צבע.

במהלך השבוע הראשון נבחן מרקם הציור במיקרוסקופ. מצולמת סדרת צילומים מפורטים. מבוצע חיזוק מבני של הקנבס
והמסגרת. היצירה מונחת על שני כנים. קיסמי ניקוי מיוצרים מצמר גפן וזיז עץ הנטבלים בחומר ממיס. בסיבוב עדין על גבי הציור מסיר כל קיסם לכלוך ולכה מצהיבה בשטח של שני סמ"ר. הוא הופך למלוכלך, מושלך ומוחלף באחר.

בסיום תהליך ההסרה המייגע לא נגרם נזק של קילוף צבע נוסף לציור. עתה כוסה הקנבס בציפוי לקה מבודדת והחל שלב החידוש של קטעי הציור שאבדו עם הזמן. בנוסף לחיקוי סגנונו של Poussin במדויק, מוסיף הרסטורטור גם רשת עדינה של סדקים, והחדש מתמזג בישן ללא דופי.

Silva עושה דה-מיסטיפיקציה לתהליך השחזור האמנותי בתיאור המפורט לעיל.

השימור לסוגיו מתוכנן ומתבצע בימינו על ידי אנשי מקצוע של המורשת העולמית מקבלים החלטות לתהליכי שימור בשלושה מישורים: בינלאומי, לאומי ומקומי.

UNESCO - אונסקו, מכון גטי לשימור, AIC - מכון אמריקאי לשימור, CCI - מכון קנדי שימור, CoOl - משאבים למומחי שימור בסטנפורד, ICOM - המועצה הבינלאומית של מוזיאונים, IIC - המכון הבינלאומי לשימור עבודות
היסטוריות ואמנותיות, ICCROM - המרכז בינלאומי לחקר השימור והשחזור של נכסי תרבות, ICOMOS - המועצה הבינלאומית למונומנטים ואתרים, הינם בין הגופים והמוסדות בהם מתרחשת ומנוסחת עשיית השימור ותובנותיה.

מוזיאונים, מומחי שחזור, מכללות ואוניברסיטאות העוסקות בשימור לסוגיו מעלים לרשת האינטרנט מחקרים, טקסטים, צילומים וסרטונים דידקטיים המתארים ומסבירים את שחזור עבודות אמנות שניזוקו. כך גם מתחזקות התובנות לגבי האחריות שימור המורשת.

אנשי השימור עוסקים במניעת השחתת יצירות האמנות הנגרמות מתאורה וטמפרטורה בלתי נאותות ומפגעי מזיקים. הם ידאגו לתנאי תצוגה ואיפסון בהתאם לשיקולים אלה על מנת לשמרם למען הדורות הבאים. כאשר מבוצעת התערבויות שיקום שכוללות ההסרה של חלקים מקוריים של אובייקט שלא לצורך או ללא תיעוד מספק, הן עלולות לגרום לאובדן של אותנטיות האובייקט, ובכך להפחית את שלמותו או משמעותו ההיסטורית והפיזית.

טיפולים והתערבויות דורשים מומחיות וידע מעמיק של המבנה והכימיה של החומרים המרכיבים את האובייקט והאופן בו חומרים אלה עלולים לפגוע ביצירות אמנות במשך הזמן.

לכן משמרים נוטים להתמחות בשיטות שימור מתקנות שלהם בתחומים מסוימים, כגון מתכות, אובייקטים בטכניקה מעורבים, רהיטים, קרמיקה, נייר, צילומים, ספרים, ציורים או בדים.

על התערוכה 

לתערוכה זו המוקדשת לרסטורציה בידי האמן המבצע, קדמו ביקורים במעבדת השימור במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט. נוהלו שיחות עם משחזרים מומחים ועם אמנים שעסקו ועוסקים בשחזור. נערכה התחקות אחר אספנים השולחים לשיפוץ עבודות ישנות שרכשו. ונערך מחקר יסודי בנושא במרחב הדיגיטלי המכיל מידע רב בנושאים הקשורים.

גורמים אלה הציפו את הרצון להציג בפני הקהילה את המקומות החבויים והמוכחשים שמיוחסים לעתים לחוסר מיומנות וידע של האמן.

''כאמנית המטיפה להצגת יצירות אמנות במרחב הציבורי בשל האמונה שהן  תשרתנה צורך תרבותי של שוחרי האמנות, מוצגות עבודותיי גם בחללי הקהילה שאינם נכללים בקטגוריית 'הקובייה הלבנה' שהנם הגלריה והמוזיאון". לצורך התצוגה מוצאים "מהמחסנים" הציורים שאופסנו ונשמרו בקפידה.

קרה שבין העבודות שהוחזרו מתצוגה נמצאו פגמים או שברים.

כשהמדובר באספן שהשאיל עבודות למוזיאון – הנזק הכספי ועגמת הנפש גורמים לחששות ולדרישה לעריכת חוזים המקשים על הגלריות להציג את אוסף עבודות האמנות בעתיד.

כתוצאה מתצוגה ממושכת במקומות בלתי מתאימים, עלול להיגרם נזק לעבודות אמנות. פגיעת קרני השמש, הפרשי טמפרטורות קיצוניים או לחות נכללים בין אויבי השימור. גרירה ורשלנות בעת העברת עבודות אמנות, נפילה בעת תליית תערוכה או הסרתה. מזיקים כחרקים, מכרסמים, עובש וכולי.

המוצגים בתערוכה זו מדגימים יצירות שחזרו מתצוגות בארץ ובחול ונפגמו.

המדיום: צבעי שמן על לבידים או על קנבס.

במספר עבודות הוסרה המסגרת המקורית, והעבודות חוזקו באמצעות מסגרת נסתרת. בעבודות אלה נעשה שילוב של המסגרת ביצירה בעת ביצוע רסטורציה.

ציורים נוספים שמוצגים מצויים בשלבים שונים של העבודה: בשלב של הסרת צבע רופף וציפויי ישן, הוספת חיזוק, והשלמת הציור.

פורטרט שנפגע

תמונת פורטרט של פני ילדה שטרם הוחל הטיפול בה מוצגת ליד הדפסה דיגיטאלית מוגדלת על גבי קנבס אשר שימשה לניסיונות ראשוניים של שחזור  צבעוניות המקור. ניתן להבחין בשוני שבין האזור המטופל לבין צבעוניות ההדפסה.

כדורים אדומים - במצב אורגינאלי 

כדורים אדומים - בתהליך הרפאות 

התבוננות באתר "You tube" בסרט העוסק ברסטורציה סיפק השראה לתיקון עבודה הכוללת פרספקטיבה של מצרף כדורים אדומים. בסרט ניתן לראות עבודה המשחזרת איחויי בלתי מוצלח של חלקי הציור במהלך רסטורציה מהמאה הקודמת, בה נחתכו והוקצעו כל צידי הפנלים עליהם צוירה העבודה והודבקו מחדש. מהלך זה יצר חוסרים אשר שוחזרו. אך עתה הוחזר הציור למצב אותנטי.

תהליך הרסטוראציה של ציור הכדורים האדומים כרוכה בטיפול באזורים בהם הצבע נפרד מלוח הלביד עליו צוירה העבודה לפני 30 שנה.

בדרך להתייעצות עם רסטורטור נשברה העבודה ונחצתה לשני חלקים. הללו נשמרו בקרן זווית במשך מספר שנים.

בימים אלה, לאחר הדבקת שני חלקי העבודה חוזק הלביד באמצעות מסגרת תומכת שהוצמדה לחלקו האחורי של הציור. צבע רופף ולקה שהצהיבה הוסרו. פני השטח מולאו ושוטחו אך המלאכה הצפויה מרובה.

ציור של 'מקונדה' צבעונית ודמיונית מוצב ליד הגדלה דיגיטלית.  בעוד בציור המקורי מבוצעת עבודת השיפוץ, בהגדלה נערך שינוי בצבעוניות על מנת להשוותה לצבעוניות המקור. צבעי הפלטה שהגיעו  לאחר ערבוב לגוון "הנכון" ישמשו להשלמת החסר בעבודת המקורית.

'מקונדה' - במצבה המקורי

שלוש עבודות ימיות צוירו בעקבות פנייה לאיגוד הציירים והפסלים של גבעתיים – רמת גן בשנת 2011 בעבור מכירה פומבית ותערוכה בכפר הנוער הימי "מבואות-ים, מכמורת". במקום נערכו חגיגות לרגל 60 שנות פעילות. כידוע בכפר הנוער נלמדים מקצועות השטת סירות ומקצועות ימיים אחרים.

אחד הציורים שב הרוס מהתצוגה הממושכת במוסד . היצירה צוירה על לביד בצבעי שמן. פני השטח הציור גורדו ועתה מצויה התמונה בשחזור. בתערוכה הנוכחית מוצגים שלושת הציורים הימיים לצד ברושור התערוכה הנזכרת.

עבודות אחרות שנפגעו הוצגו כשנה בקומה השנייה לאורך שני פרוזדורים רחבים בפיס עירוני א' תל-אביב. הסתבר שהמקום בלתי הולם לתצוגת ציורי שמן עדינים, ולוקה בחסרונות כגון: חשיפה לקרני השמש, לחות גבוהה
ותנועה רבה של בני נוער הנוטים לפזיזות.

התערוכה מאפשרת מבט ברגע שהוקפא באפן זמני בעת תהליך אשר יסתיים כשציורים יוחזרו למראם המקורי.

בשל העובדות הבאות נשאלת השאלה: האם תהליך העבודה והפרוצדורות הננקטות כאן שונות מרסטורציה רגילה? 
- היד המציירת היא גם היד המשפצת. לכן לא מתקיים תנאי חיקויי ולימוד עבודת האמן אשר עבודתו היא מושא השיקום.
- שפופרות הצבע בשימוש ברסטורציה שימשו בעבודת המקור.
- מכחולים זהים משמשים לעבודת הרפאות.
- שכבות חדשות הנוספות לציור לא הופרדו מהישנות והן מוספות ישירות באזורים בהם הצבע נגרע או חסר להשלמתו האופטימלית.
- השיקול לעריכת הרפאות נמדד על פי מידת חשיבות העבודות ליוצר, ולא בשל מידת חשיבותן למורשת התרבות.

מצב זה פותח לדיון  את ההתייחסות לפעולת הרסטורציה המתוארת בתערוכה.

ניתן לציין  מספר שאלות העולות לדיון:

האם פעילות זו הנה פעולת שחזור או המשכתה של עבודת האמנות?
האם ציורים חדשים נוצרו בתהליך או ניתן להתייחס אליהם כאל הישויות המקוריות?
איך להתייחס לקו הזמן שעבר בין העת בה נפגעה היצירה לעת השיקום?

המיצב "יום אתמול", יצירה בסגנון ה"רדי-מייד" מורכבת ממסגרות שהוערמו זו על גבי זו ומתוחמות במרחב התצוגה. במסגרות היו נתונים הציורים טרם הופרדו מהציורים לצורך הרסטורציה. 

ניתן להתייחס למסגרת אלה כאל אובייקטים המקיפים את הציור כגבול המפריד את הציור מסביבתו ומבדלו. אולם בתצורתן משוקעות שיני הזמן. בדומה ללבוש אפנתי אינן מתקיימות בזכות עצמן. הן מתיישנות, אובד עליהן הכלח ונס ליחן.

מאידך, הפרדתו של הציור מלבוש מגביל זה במהלך קריאה חדשה, או בעת רפאותו, מאפשרת השתחררות ולידה מחדש בדומה לפניקס - עוף החול.

מה יעלה בגורל המסגרות? האם הן מועצמות כשהן מאוחדות, האם משמעות חדשה נוצקת בהן עתה? או תעבורנה לשרת אדונים חדשים, או שמא תפקידן תם והושלם, וסופן הגיע ?

הביקור בגלריה המצויה בספרייה, מגלה כי  העבודות המוצגות בחלל הציבורי האינטימי נחשפות שוב למפגעים.אך בגולת הכותרת מצוי המיצב: "יום אתמול" שהפך למדורת השבט המודרנית, סביבו מתגודדים בוגרים וטף שמתחלפים במשך שעות הפעילות הרבות במקום.
   

המיצב: יום אתמול 

המיצב כ"מדורת השבט"

ולסיום סרט קצר על המדע בשירות הרסטורציה:

 Science Benefits Art Preservation

הסרטון ממוזיאון  Huston - לאמנות יפה על אימות פרטי ציור של ואן גוך באמצעות מעבדת הרסטורציה.   

מירי קדמי, יפעת קדמי ארואטי בתערוכת "דורות" בגלריית ספריית בית אלון בגבעתיים

 שיח אמנותי של אם ובת בתערוכה משותפת המעלה סוגיות נשיות וזיכרון בציור, בצילום, ובסרט

2.9.2013 - 1.11.2013  בגלריית ספריית בית אלון,  אילת 8, גבעתיים

(שיח גלריה: יום ב'  28.10.2013  בשעה  19.00)

מירי קדמי, ילידת 1951 בוגרת "המדרשה למורים לאמנות"  ברמת השרון, מורה לאמנות במשך 32 שנה. האמנית נולדה וגדלה ביפו ומציירת בצבעי אקריליק על בד, רושמת בעפרונות צבע ופסטל על נייר וכן עוסקת בכתיבת סיפורים קצרים. קדמי הציגה תערוכות בגבעתיים, בתל אביב ובחולון, ופעילה בקבוצה פמיניסטית יפואית.

יפעת קדמי ארואטי, ילידת 1982, בוגרת "בצלאל, אקדמיה לעיצוב ולאמנות" בירושלים - מסלול תקשורת חזותית. האמנית הבת עוסקת בעיצוב ארט לקולנוע ולטלוויזיה, מצלמת, מאיירת ומעצבת גרפית, פעילה פמיניסטית במסגרות שונות, וכן מנחה קבוצות במרכז הישראלי לכבוד האדם. 

נשים, נשיות ופמיניזם הנם הנושאים שנבחרו לתצוגה בתערוכה. הם מעסיקים את האם ובתה, ומשמשים כמקור להשראה ביצירותיהן השונות.

יפעת מציגה וידאו-ארט: "נשים קוראות זיכרונות שלי", העוסק בתחנות בחיי ילדה, נערה, ואישה.

בעבודה זו, מירי האם, פותחת בקריאה של קטע ראשון מיומן אישי של בתה. אביה, פנינה ועינת  ממשיכות וקוראות קטעים רלוונטיים אליהן  מתקופות שונות מתוך היומנים.

יפעת נוטלת חלק פעיל בפרויקט בקריאת פסקה העוסקת  בהתבגרותה. בקטע זה המצטיין בעמימותו, עוסקת  האמנית בהלקאה עצמית. בהפגנת יכולתה לחשיפת חולשתה בפומבי, היא הופכת את הפרטיקולרי לכולל, למכיל, ולמסר של כוח. 

"אני מדונה"

בסדרת "אני מדונה", עושה האמנית שימוש באמצעות מניפולציה על צילומי הזמרת ודמותה כמודל ליופי אידאלי וחיבורו לעולם האמתי. היא משתמשת בציטוט של טכנולוגיות מתקופת ראשית הצילום הסוראליסטי. תנועה אמנותית שחפצה להשתחרר מכבלי העבר באמצעות הכלי הנחשב כאובייקטיבי, ראליסטי ומקביל לעין: המצלמה.

באפן זה מייצרת האמנית מראה של הרחבת התודעה הפרוידיאנית מבוססת הארוס  (יצר החיים והתשוקה), והטנטוס (אינסטינקט המוות) - מוטיבים המרובדים גם בסרטה.

יפעת טוענת שבחברה בת זמננו מצויות נשים הכמהות ושואפות באובססיביות ליופי המלאכותי הנשקף מבובות חלונות הראווה, מהפרסום וממותגי תרבות ההמונים. הן נתפסות כמסדירות את מנגנוני ההתנהלות העלייה בסולם הממסד הקפיטליסטי, וכפותחות דלתות אל האושר. אמונה באתוס בלתי רציונלי ומשלה זה מינקות, מסרס את הנשים ומחפצנן .

מירי האם מרחיבה את היריעה ומתבטאת במדיום הציור. היא מייצרת פנטזיה המיוצגת כמציאותית. בעבודותיה מקבלים ביטויי מרכיבים ערטילאיים עמוקים ומודחקים שהתנתקו מהעולם הפונקציונלי ונכנסו לתוך השיח האמנותי האוונגרדי. הם מאיירים ספורים שטרם חוברו ונכתבו, בקומפוזיציות סוערות  ובצבעוניות עזה.

כאישה וכאמנית היא בוחנת את סביבתה ומבקרת אותה בהומור ובסטירה שנונה ואינה פוסחת על תפקיד חלומותיהם הפרועים של הדמויות והתגלמותם.

היא מנסחת את האסתטי אליו ישאפו באורח חייהם האנונימיים דמויות בעיר הגדולה והסואנת. 

בעבודותיה משול הכרך הגדול ורדידותו למרחבי טבע בהם טועים בני חוה הבולטים במוזרויותיהם. חריגותם ומטענם התרבותי המפוקפק מנסחים אותם כבעלי חיים. הם מחפשים במרחב את הדומים להם למימוש זוגיות ואהבה. ביחד יחלצו עצמם מבדידות ומניכור, על מנת למצוא  דרך ולחלץ נוסחה לDNA  הוליסטי, נטול פגמים ומכיל, אשר ייצוק משמעות קיומית חדשה בה. כך לנשים ולאחרים לסוגיהם תהיה הזדמנות שווה.  

אוצרת: דבורה בוצ'מן.  

"מיקרואורבניזם" - סקירת תערוכת חוצות של החוג לעיצוב פנים, בשיתוף עיריית גבעתיים.

האדריכל יפתח יששכרוב, מעצבת הפנים יערה פרדו, ו24 תלמידים בודקים צורת מגורים חדשה ברחוב כצנלסון בגבעתיים.

התלמידים הכינו תכניות בליווי אילוסטרציות צבעוניות של התערבות במבנה קיים, המאחד את הפרטי והציבורי ויוצק בו משמעות חדשה. לצד צילום של בניין קיים ומוכר.
באפן זה הם מחפשים לחולל שינויי במרקם ובפעילות העירונית, להעשירם ולטעון אותם בחוויות חדשות.

ספריה ציבורית, פארק אורבני, שוק אוכל, בית כנסת, בית אבות, מעונות סטודנטים, גן ילדים, חללי תצוגה לאמנות, בית למגורי אמנים, ובית כסיפור אישי של דייריו, משנים את משמעותם כשהנם משולבים בחזיתות של בתים המתנשאים לגובה של ארבע קומות ומאוכלסים בה בעת בתושבי הרחוב.

המסר הרענן, מורכב ממיצב לוחות סטנדרטיים  המוצבים בין דוכנים, שולחנות בתי-קפה, בקדמת עצים עבי גזע, ובצידי כניסות לבתים ברחוב, ומקשים במידת מה על המעבר הטבעי ברחוב העמוס לעייפה.

בפועל, מבט  לאורך הרחוב מצדו המערבי אל צידו המזרחי, יגלה  שורה ארוכה של צילומי בנייני הרחוב, וטקסטים הקשורים  לצדה המוסתר של היחידה. המתבונן ממזרח הרחוב, מבחין  בשורת הדמיות המחשב בלבד.

כמתבוננת, הצעתי האלטרנטיבית לפרויקט זה המוצב ליד המבנים האקטואליים:

לגבי המראה והתוכן,

לכלול טקסט המסביר את השינוי והחדש ואת ההדמיות הממוחשבות בלבד.
האחדת הנ'ל בהדבקת האינפורמציה בשני צדיה הפנימיים של כל יחידה.
יצירת חללים המקיימים פגישה אינטימית עם כל מושא התייחסות, שדורשים עצירה מתכנסת ליד כל יחידה.

לגבי המהות,

כמעצבים של חללי מגורים בעתיד, הצעתי היא לאתגר את המשתתפים ולבחור את אחד הפרויקטים המשתתפים לביצוע בפועל. רצויי לערב את העירייה וגורמים כלכליים לעזור בישומו של אותו פרויקט. באפן זה ילמדו הסטודנטים איך ניתן לבצע תכניות בעלות משמעות ולא רק לחלום עליהן.  

רשימת משתתפי התערוכה מיקרואורבניזם

‏נני רובן דרורי ‏"בבל" מיצב וידאו – סקירה

    תערוכת בוגרים 2013 עיצוב/אמנות  – נמל יפו

הפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים

מיצבה של האמנית, שהרוח אדריכלית טבועה בייצוגיה, מספר את סיפוריה של בבל כאלגוריה לחיים בעידן הגלובליזציה בתרבות הדיגיטלית של ימינו.

היא מאפשרת נראות למכלול של בעיות אשר תגרומנה לקריסת המגדל ולהתמוטטותו בניסיון להגדיר ולבנות מחדש זהות אישית.

דרורי מבנה בחלל יצירה כארכיב אור-קולי למסעה בזמן באמצעות פיסות אינפורמטיביות המוקרנות במקביל ובהגדלה בעברית, באנגלית  ובערבית.

היא שוזרת  את המקום התנכי, ההיסטורי, העכשווי והאישי ויוצרת שיח בנושאים הנובעים מהקונקרטי ומדפי הסיפורת המקודשת.  

העלייה מהגלות – בבל,  מייצרת בעיה של הגירה ופליטות ומוצאת ביטוי בדיסאוריינטציה לשונית ותרבותית במרקם החברה בישראלית השסועה פוליטית, חברתית וכלכלית. 

אדוארד סעיד בספרו "אוריינטליזם" הבנה את מונח "האחר" בתפיסת המערב  את המזרח.  בסופו של תהליך זה מגדיר גם המזרח את עצמו על פי תפיסת המערב. כך גם דרורי חושפת את הזרות ואת השוני בין המערבי והמזרחי אשר נקלט כאחר. 

אולם בד בבד מתגלה לעין המתבונן במכלול הייצוגים הנצפים והנשמעים בחלל התצוגה - עושר תרבותי ואסתטי. האמנית עוסקת בקונפליקט בין הלוקלי והאוניברסלי, הישן והמסורתי כנגד החדש  באמצעות שונות לשונית. 

העברית מייצרת את המקומי. האנגלית את הבין-לאומי, והערבית את הדחוי והאחר. שורות של כיתוב בשלושת השפות חולפות על פני האמנית שעיניה עצומות ונצרבת לרגע קל על עור פניה. 

כך הופך העור, שתפקידו להגן על גוף האדם, למסמן של מבוכה וחסר אוריינטציה. נראות זו בלתי ניתנת לערעור ואינה מאפשרת דרך מילוט מהמשמעות המוטבעת בו.

שורות הכיתוב משמשות עדי אך גם אוזקות את דרורי המנסה לחבר את הלשון הערבית המצטיינת בחזותה האורנמנטלית ממוצאה הקדום, את העברית בהווה, ואת האנגלית המסמנת את העתיד ואת ההשתלבות באתוס נכסף. 

חיזוק מילולי למבוכה מוצא ביטוי ווקלי בחלל המיצג. בעת ובעונה אחת מושמעים קטע מוזיקלי ממשמע . וכן מבוצעת הקראת שניים-עשר שעות השעון בשלושת השפות.  

אדם המנצח על תזמורת ומנסה להסדיר את הבלבול, מתגלה כמי שמסביר את הנדרש לשפת חרשים  ומשתמש בידיו ובתנועותיו ככלים מסבירים וכיוצרי קומוניקציה בין השונים, והנתפסים כמוגבלים לבין הציבור ה"נורמטיבי".

צלליות של כיסאות נערמים למגדל המתמוטט מול עיני המתבונן מסמנים את קריסת מגדל בבל. בליל הלשונות בין בוניו יצר חוסר הקומוניקציה והביסה את רצון האדם להתמודד עם האל.

האמנית מקרינה בהגדלה תעודת-מעבר(laissez-passer), אשר הופקה בידי שלטונות עירק טרם העלייה לישראל בשנת 1951. המסמך יצר גם את בעיית הפליטות מבגדד ומשיב את השיח אל הגירוש מגן העדן, מן המקום המוכר והאהוב של העבר.

במסמך זה ניתן להבחין בצילום קבוצתי בשחור לבן של נני כלדה עם אחיה. על פניה הוטבעה חותמת רשמית בערבית.  משמעות הכתוב: “לא תותר השיבה לעירק“. כך מתקיים הקשר לקטע הוידאו המציג את פני האמנית המצולמת בהווה והטקסט תנכי בשלושת השפות מוקרן לחילופין על פניה.

 סרט של נסיעה מהירה בנוף אורבני החולף על גורדי שחקים, ולמראות משתנים של העיר, מחזירות את היוצרת למקום של ההווה, לכאן ולעתה ולפליטים ומהגרים בת”א של היום.

יוטיוב של המיצב:  http://www.youtube.com/watch?v=X8yFc14WMHo&feature=youtu.be

10-27.7.2013 

 סקירת המיצב - דבורה בוצ'מן 

"בעקבות מסע ציור בטוסקנה עם דורית ראשוני" - תערוכה קבוצתית בגלריית ספרית בית-אלון בגבעתיים

אוצרת: דבורה בּוֹצ'מן

שמות המציגות: חיה גולד, ורדה גולדרינג, מירית גטניו הרטמן, אריאלה מיכאלי, נעמי סמסון, דורית ראשוני, יהודית רוזני, רות שקולניק.

"הצייר של החיים המודרניים" היה חיבורו של שארל בודלר בו עיצב את דמות האמן החדש, זה המתבקש להתמקד ביצירתו באסתטיקה של היומיומי ומרחביו. מפויי מרחב זה מתבצע מתוך מבט על ייצוגיו התרבותיים, התיאורטיים והפוליטיים. כך העיסוק ביומיומי ינסח את הידע וההתמצאות במרחבים החדשים של החיים (1863).

תערוכה זו נערכה בעקבות מסע ציור של שמונה אמניות שטיילו ויצרו עבודות אמנות אסטטיות בנופי טוסקנה רבת החן בליוויה ובהדרכתה של דורית ראשוני. הן דווחו כי בעת השהות חלקו חוויה מענגת. התערוכה מהווה הצעה להתבוננות במצרף הציורים והצילומים של משתתפות המסע.

נצפה בציורים המאופיינים במריחות מכחול חופשיות ואכספרסיביות מחד, ובעבודות המצטיינות באיפוק. נוף ילדות הועלה מהעבר בעקבות המסע, וכן נופי נפש. ביצועם של ציורי הנוף אף הושפעו מצבע, צליל או תחושה רוחנית שהציתה את אש היצירה.

בתערוכה זו נעשה ניסיון לחקור האם נראות היצירות ונקודות מבטן של הפרטים בקבוצה הפלורליסטית הושפעה כתוצאה מהשהייה בצוותא ומאפיו של המסע, והאם השונות במידת מיומנותן, ויכולת משתתפיה מאפשרת אמירה משותפת ובעלת ערך.

העבודות מאזכרות ז'אנרים כגון הודוטהVeduta - שנודע בהתמחות אמניו בציורי נופים טופוגרפיים מפורטים. ציירים איטלקיים כקנלטו, ואחיינו ברנרדו בלוטו, התפרסמו בציוריהם המדויקים. התוצרים נרכשו על ידי תיירים שהגיעו לאיטליה במסעותיהם לצורך גילוי עצמי. הם החזירו איתם תחריטים רישומים וציורים כמזכרת נצח אמנותית.

במקרה פרטי זה התלכדה התיירות ויצירתיות לישות אחת. האמניות סימנו את התענגותן, והחזירו עמן פיסות של חוויות שנלכדו בעבודות השונות שבוצעו על ידיהן בעת המסע.

הפילוסוף בנימין וולטר טען כי האנשים הדגולים היו משוטטים. הם השכילו להבין כי ככל שאדם עסוק וממוקד פחות בעבודתו וביצירתו, כך יספוג יותר, ייקל את כאב הלב שבור, ויתעלה לספירות גבוהות יותר.

המשוטט (flaneur), גיבור המודרנה התהלך נינוח ללא יעד בפאריס של אמצע המאה ה 19. הוא מוגדר כאנטיתזה לתייר המצויד בשעון וצריך להספיק להגיע לאתרי ה sightseeing. הוא אינו גיבור "הרואי", פועל מנוכר (מרקס), אדם ארוטי (פרויד), טיפוס רציונאלי (מקס ובר) או גוף ממושמע (פוקו). המשוטט מבכר את האסתטי על פני האתי ומבטו בלתי ממוקד כעין שמביטה בעצמה וחושפת את הלא-מודע וכמו מצלמה הקולטת דברים שהעין מחמיצה.

מדיום הצילום התמקם בגלריות ובמוזיאונים כאמנות מבוססת טכנולוגיה. אמני הצילום עסקו כעמיתיהם הציירים בייצוגי הנוף שנלכדו בצילומי הפנוראמה בדיוק רב. צילומיה לוכדי העין של חיה גולד מבוצעים במיטב הייצוג הטכנולוגי העכשווי מהווים ייצוג לז'נר זה ומעומתים עם יצירות המקור היחידאיות בתערוכה זו.

על משתתפות התערוכה:

חיה גולד

בוגרת הטכניון בפקולטה לאדריכלות נוף. השתתפות בקורסי אמנות וציור אקדמיים במסגרת זו. מעצבת גרפית ומוצר. 
למדה ציור ואמנות החל מגיל 4 ב art institut  בשיקגו, וכן אצל ציירים כגון אדם בקרמן, אברהם שרביט ומיכה אולמן.
בעבר בעלת גלריות לאמנות ולמסגור אמנותי ברמת-אביב.
עתה בעלת חנות און-ליין באתר לממכר 'Etsy' של צילומיה מעובדי המחשב, מלמדת הקמה וניהול 'חנויות ממכר', וכן מקימה מרכז הדרכה באתר זה. 
ארבעה מצילומיה לתערוכה נבחרו מתוך אוסף של קרוב ל-1000 צילומים, שתיעדו את המסע הנפלא עם דורית.

ורדה גולדרינג
פיסול פיגורטיבי בחומר, ציור, תכשיטנות (צורפות), ציור על עץ. - נלמדו בחוגים שונים.
בעלת BA סוציולוגיה, תעודת הוראה, עבדה כמורה בכלא לנוער
לומדת במכון אדלר בקורס אימון.

1. העיר גוססת- פחם על קנבס
2. בית בודד בנוף – אקריליק על קנבס, מונוכרום.

מירית גטניו הרטמן
למדה ציור, מציירת, וציוריה מוצגים.
מנהלת 'סטודיו הס' משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, בדגש על עיצוב פנים.
עסקה באדריכלות נוף, עבדה במשרדי מהנדסים ותכננה מרכז מסחרי ותחנת דלק, שכונת מגורים, ובתים פרטיים.
בשעות הפנאי סקיפרית המשיטה יאכטות בארץ ובעולם.
פעילה בקבוצת כ.נ.ל (כאן נרצה לחיות) לשמירת חרות הפרט במרחב הציבורי.
למדה לימודי מגדר בגבעת חביבה
לומדת לתואר ראשון במנהל עסקים.

"במהלך טיול קסום בטוסקנה שבאיטליה הצלחתי להתנתק ולצייר את הנופים המדהימים שביקרתי בהם והעבודות הם התוצאה של השבוע הנפלא הזה"

עבודות על נייר A4

אריאלה מיכאלי
למדה בקורס רישום, פסטל ושמן אצל הציירת סמדר כץ
מציירת זיכרונות בשמן על קנבס במריות.
לאחר קריירה בתחום הבנקאות יצאה לפנסיה מוקדמת להגשמת חלום בסטודיו בו ציירה שנתיים רצופות על הבדים את האצור בה במשך השנים.

1. גזעים בסגול בגשם - (שמן על קנבס 80/80) - בבוקר אחד גשם שוטף אילץ אותן לחזור בעת שישבו לצייר מול חלקת קבר נחבאת בסבך. השיר שהתנגן בראשה היה "גשם סגול".
2. גזעים בירוק ברוח - (שמן על קנבס 80/80) - בטיול ביער ירוק וסבוך, בבוקרו של פסטיבל פרחים, הלכה לאיבוד וחשה תחושת קלאוסטרופוביה.

נעמי סמסון
לימודי ציור לאחר שסיימה את תפקידיה הרבים, וכן עסקה בסידורי פרחים, רקמות, עיסת ניר וכולי.
ילידת 1934 בקיבוץ מזרע. הדריכה חניכים של 'השומר הצעיר'. שירות צבאי 'בחיל האוויר'. חזרה הביתה ועבדה בחקלאות, חינוך, ובעיקר בתפקידי ניהול לאורך כל הדרך,
לימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות, השתלמויות בנושאי חברה כלכלה וניהול.

1. נוף הנראה מחלון ביתנו בחווה החקלאית בה התגוררנו.
2. נוף אופייני בדרום טוסקנה.

דורית ראשוני
"נפשי יוצאת אל הטבע ואל החומר לכן גם אני בוחרת חומרים מהטבע לצייר עליהם. העץ הגולמי המסיבי מהווה לי משטח נפלא עליו אני מציירת את הטבע שצילמתי".

אמנית ומשוררת, מנהלת סטודיו לציור המקיים חופשות ציור בארץ ובחול.
הציגה ואצרה תערוכות רבות בארץ בחללים אלטרנטיביים, כתבה ביוגרפיות, איירה ספרים ועוד.
בוגרת שנקר בעיצוב אופנה, אוניברסיטת תל-אביב בתולדות האמנות וכתיבה יוצרת, סוציולוגיה
ותואר כללי. צילום בקמרה-אובסקורה. עבדה כעיתונאית ברשת שוקן, מעצבת אופנה, דיילת, כותבת ביוגרפיות, מפיקת אירועים, ואירועי אמנות. חברת איגוד המאיירים. ואיגוד אמני רעננה.

מציירת בטכניקות שונות.

ציורי נוף על גזעי עץ בצבעי שמן.

יהודית רוז'ני
השתתפה בקורסים רבים לאמנות, אומנות, ולקרמיקה.
 בעלת סטודיו קרמיקה ביתי בעבר.
עסקה בהדרכה ובניהול חוגי קרמיקה, עיסות נייר, אמאייל, וכדומה לילדים ולמבוגרים.
ניסיון ראשון בציור על קנבס.
תואר ראשון בתרבות צרפת בלימודים לאטינו אמריקיים במחלקה להסטוריה.
עבדה בסוכנות היהודית.

חבית, 27/ 34 - חבית גדולה על הדשא בחזית אכסניה הקרינה שלווה ורוגע ושבתה את הלב
חזית, 23 / 20 - חזית בית וגלגל על הקיר עוררו געגוע לבית כפרי ליד ירושלים בו התגוררה בעבר.

שקולניק רות
החלה לצייר השנה.
גמלאית, לימדה בחטיבה העליונה ביולוגיה וכימיה.
תואר ראשון - חקלאות. תואר שני - ניהול משאבי טבע וסביבה.

1. 43/ 27 DE BAGNOREGIO
2.CIVITTA ORVIETO סמטה קטנה באורבייטו העיר ההולכת ונעלמת 32/27

---
מקום התערוכה: גלריית ספריית בית אלון. רח' אילת 8 , גבעתיים.

15 ביולי עד 1 בספטמבר.
פתיחה חגיגית: 22 ביולי בשעה 19.30 - התכנסות,  ברכות, כיבוד, והופעה של מקהלה.
שעות הפתיחה:‏ בימים: א', ג', ד', ה' בין השעות 19:00-15:00. בימים: ב', ד' בין השעות 14:00-10:00‏.