לחם ושושנים 13 - מכירת יצירות אמנות למען פרויקט 'נשים ועבודה' 27-29.12.2018

שנת 2018 מסתיימת בסימן תערוכת מכירה 'לחם ושושנים' ה13 שהכנסותיה מוקדשות
 למען פרויקט 'נשים ועבודה'.

השנה תיערך התערוכה בגלריה סדנאות האמנים, קלישר 5 תל אביב, בתאריכים: 27-29.12.2018. 

פרוט: חמישי – 19:00-23:00 שישי – 09:0015:00 שבת – 10:00-22:0

מאות אמנים תרמו יצירות לאירוע מיוחד זה שמתקיים זה שלוש עשרה שנים מטעם ארגון העובדים 

'מען' ועמותת 'סינדיאנת הגליל'. הללו מתנהלים בקו תפר קריטי בין יהודים וערבים ליצירת חברה 

שוויונית. פעילותם מייצרת הזדמנויות תעסוקה איכותית לנשים ערביות על ידי הכשרתן להשתלבות 
בשוק העבודה הישראלי. פיתוח מקצועי, הקניית מיומנויות של מלאכת יד, קורסים ללימוד עברית,
והעצמה נשית הינם חלק מיוזמה זו. 

התערוכה זוכה לאהדה רבה מציבור שוחרי האמנות שרוכש בה יצירות אמנות מקוריות איכותיות 
בתערוכה. באפן זה הוא מצטרף לדרך משותפת שתאפשר לכל אשה מודרת, מחוסרת עבודה 
למצא פרנסה בכבוד.

כאמנית הנוטלת חלק בתערוכה ומתנדבת בפעילות מגוונת בשנים האחרונות אשמח לראות אתכם

הופכים לחלק מיוזמה מבורכת זו.

ביצירתי ניתן לצפות בתערוכה ובעת המכירה המוקדמת: https://goo.gl/rMVw2Y

לרשימת האמנים שמשתתפים בתערוכה ולרכישת יצירות באפן דיגיטלי: 

http://breadandroses.org.il/artists

תודות לצוות התערוכה: שרון ליאור, רננה גל, חגי אולריך, דני בן שמחון וארז וגנר

עדכונים שוטפים בדף הפייסבוק של לחם ושושנים: Bread Roses Artsale

בהצלחה!

הגר ארז - תערוכת צילום 'עומק שדה' - Curator - Dvora Bochman

Invitation-Hagar Erez 

הגר ארז - צלמת

הצלמת הגר ארז היא מראשוני הילדים אשר נולדו בקיבוץ נען. 

היא למדה בתיכון אזורי גבעת-ברנר, התגייסה לנח"ל לקורס מ"כים. למדה בזמן הצנע ספרנות מקצועית וארכיונאות. עבדה בבית ספר לבנים אורט רמת גן ובסמינר תלפיות בתל אביב.

הגר נשואה לנחמיה שאותו פגשה ב"נוער העובד" כשהייתה בת 15. לפני 53 שנים עברה המשפחה לגבעתיים-אז עיר קטנה ושקטה. יש להם שלושה ילדים, נכדים ונינים. 

לאחר צאתה לגמלאות למדה באוניברסיטה הפתוחה תולדות האמנות וצילום. כן למדה 'צילום יוצר' בסטודיו של יעקוב בורנשטיין. הגר הייתה חברה במועדון הצילום בגבעתיים. כיום היא חברה בעלת תואר במועדון הצילום של משרד החינוך בתל אביב וכן חברה בארגון הצילום הארצי. 

הגר הקימה את ארכיון הצילום בגבעתיים לבקשת העירייה.

שער ועץ - גבעתיים, רחוב הכנסת 46 /61

בשיחתי עם בני הזוג הגר ונחמיה במעונם בגבעתיים למדתי שבני הזוג אוהבים מוסיקה, אמנות וספרות. הצילום הינו חלק בלתי נפרד מהגר: "הגר היא צייד. היא לא זזה ללא המצלמה", ואכן הצילומים שהיא מפיקה באמצעות מצלמת הפנסוניק הקטנה שלה, המצוידת בזום ענק ובעדשות לייקה, הינם איכותיים ובכל פריים צפון מסר ייחודי.

נחמיה, גיאוגרף בהכשרתו, היה האחראי על החינוך המקצועי מטעם משרד העבודה באזור תל-אביב. הוא גם היה הצלם הראשון במשפחה. נחמיה נהג לתעד מראות שונים כשטיילו הארץ ובעולם. כשהוא החל להסריט הגר התחילה לצלם. בתוך זמן קצר ניתן היה להבחין שהיא מייצרת אמנות בצילומיה. 

תערוכת יחיד ראשונה של הגר נערכה בגלריה הפתוחה גבעתיים בשנת 1995 ונקראה: "נופים בעין המצלמה". הצלמת הוזמנה עתה להשתתף בתערוכות שונות בעיקר דרך אתר צילום שנוצר במשרד החינוך ובו ניתן היה לצפות בצילומיה. כך גם הפכה לצלמת הבית של משרד החינוך. 

הגר הציגה בכ80 תערוכות, קבוצתיות ויחיד. היא השתתפה וזכתה בתחרויות האיגוד הבינלאומי לצילום - בו הופיעו צילומי הזוכים.

עתה היא מציגה בו זמנית בתערוכה בבית ראשונים, במועדון מורים גמלאים, במועדון הצילום בתל אביב-שבו היא חברה-ובבית שזר בגבעתיים.


השתקפות של בית אי.בי.אם (לשעבר) 41/61.5

הצילומים שנבחרו לתערוכה זו מייצרים קריאה שונה וכוללים תוצרים מתוך שלוש תערוכות קודמות:

1. תערוכה לציון "75 שנים לגבעתיים" שהוצגה ביוזמת ראש העיר דאז-אפי שטנצלר בשנת 1998 בבית-טייבר בגבעת רמב"ם, גבעתיים. הונצחו בה בתי מתיישבים ראשונים בעיר שכבר אינם. צילומי התערוכה הועברו לרשות העיר.

2. תערוכת "גאות ושפל' בה הוצגו לראשונה צילומים בנושא זה במוזיאון האדם והחי בפרק הלאומי ברמת גן. התערוכה הוצגה גם במוזיאון האדם והסביבה בפתח-תקוה, באשכולות פיס שונים ברחבי הארץ, וכן בבית המורים הגמלאים בגבעתיים.

3. צילומי ארץ ישראל שצילמה הוצגו במוזיאון השפלה בכפר מנחם, בגלריה האוניברסיטה של המורמונים בירושלים ובעוד מקומות. 

באמצעות עירוב זה של היצירות נוצרה פלטפורמה שונה להתבוננות. הגר נוהגת לצלם על פי נושאים ועל כך מעידות התערוכות הרבות שערכה. אולם תערוכה זו תנסה לבדוק אם היא מרחיבה ומגדילה את מושאי הצילום, והאם העין מאחורי המצלמה רגישה לצבע, לצורה, לקומפוזיציה ולנרטיבים רבים יותר.

שם התערוכה נגזר ממונח טכני בתחום הצילום: "עומק שדה", מונח שמגדיר את הטווח סביב מוקד העדשה. 

עומק שדה תלוי בעדשה, בפתח הצמצם, במרחק האובייקט המרכזי מהמצלמה, ומגודל משטח הצילום. ככל שהעדשה רחבה יותר, הצמצם סגור יותר, מרחק האובייקט מהמצלמה גדול יותר ומשטח הצילום קטן יותר, כך יגדל עומק השדה. 

המצרף המילולי "עומק שדה" מתכתב גם עם שדות העניין בהם הגר עוסקת. היא משתמשת בצילומיה בזוויות צילום בלתי שגרתיות, משתנות ומפתיעות.

עין המתבונן תמשיך להיות מרותקת לצילומיה בשל הקומפוזיציות המרתקות שהיא בונה כשהיא קשובה הן לנושא, לעוד אלמנט חזותי שמוסיף אינפורמציה לצילום וכן לרקע. באופן זה תקלוט העין באפן מידי בצילום את מה שחד, בהיר וצבעוני בנושא, ולהיפך.

לכך נוסף הידע והשימוש בחוקי הצילום. הגר מארגנת את מרכיבי הצילום וממקמת אותם בתוצר המוגמר כך שיהיה הגיוני, הרמוני ונעים למבט. הצלמת קובעת את מיקום האובייקטים המצולמים ליצירת ענין מרבי באמצעות השימוש בחוק השלישים ובחיתוך הזהב שהגיעו מעולם הציור, ובחוק אלכסונים לפיו העין אוהבת אלכסונים, בעיקר זה שמוביל מהפינה השמאלית-תחתונה לפינה הימנית. הגר שולטת בהולכת העין בפריים שהיא מצלמת באמצעות אלכסונים, קווים, ואלמנטים נוספים בתמונה וכן באמצעות עוגנים שיעצרו את תנועת העין שתמוקד על הנושא המצולם. 

הגר מכירה היטב את עולם הצילום ומשתמשת בסוגי תאורה שונים ליצירת עומק, בעדשות שונות ליצירת פרספקטיבות וכולי. כך גם משתמשת גם בשבירת הכללים באפן מושכל.

שמורת פורה 91/81

רשימת תערוכות יחיד – הגר ארז.

1995. נופים בעין המצלמה                   גבעתיים, הגלריה הפתוחה

1996. מצלמה בילקוט דרכים                גבעתיים, הגלריה הפתוחה

1997.  והדרך עודנה נפקחת                 רמת גן, מופת

1998. זוויות אל גבעתיים,75 שנה.        גבעתיים, בית טייבר

1999. בארץ אהבתי (גבעתיים)             גבעתיים, מרכז שז"ר

1999.  גשרים                                    ת"א, מועדון צילום

2000.   איך זה להיות עץ                     ר"ג, מוזיאון האדם והחי.

2000.   איך זה להיות עץ                     פ"ת, מוזיאון האדם והסביבה

2000.   משחקי מים                            יפו, תיאטרון הסמטה

2001.   כעץ שתול :הירקון                   ת"א, המועצה לישראל יפה

2001.  כעץ שתול על פלגי מים             ר"ג, אשכול פייס אהל שם

2001. כעץ שתול...                             אריאל, אשכול פייס  

2002.   ת"א-יפו,סיבוב אישי                יפו, הסמטה

2003.  צבעי מים                               בת ים, אשכול פייס

2003. על הגבול,                              ת"א, מועדון צילום

2004.   נופי ארץ ישראל                    כפר מנחם, מוזיאון השפלה

2005.   איטליה, מבט אישי                ת"א, מועדון צילום

2005.   איך זה להיות עץ                   בת ים, אשכול פייס

2006.   גאות ושפל                           ר"ג, מוזיאון האדם והחי

2006.  צורות במרחב                        ת"א, מועדון צילום   

2007. בין שמים וארץ                       ירושלים, אוניברסיטה המורמונים 

2010. צבעי מים                               ת"א, אשכול פייס עירוני א".

2011. ריקוד העצים                          ראשון לציון, אשכול פייס

2011. תערוכה אישית: מים                תל-אביב, מועדון הצילום

2012. תערוכה אישית : שונות            גבעתיים, מועדון מורים גמלאים

2013. תערוכה אישית : שונות            גבעתיים, הסתדרות המורים

2014. עונות השנה: אביב                 גבעתיים, מורים גמלאים

2014. תערוכת נופים                       ת"א, מועדון צילום

2015. תערוכה ליום האשה               גבעתיים, מורים גמלאים

2016. מסכות עממיות                      גבעתיים, מורים גמלאים

2016. על הקצה                              ת"א. מועדון צילום

2017. אינטימיות                             ת"א. מועדון צילום

2017. גשרים בעולם                        גבעתיים, מועדון מורים גמלאים

2018. חיות וחיוכים                          גבעתיים, מורים גמלאים 2018

2018.  בית ראשונים                        גבעתיים, צילומי גבעתיים ואחרים

2018. ליום האישה הבינלאומי.           בית המורים הגמלאים, גבעתיים

רשימת תערוכות קבוצתיות – הגר ארז   

1996.  תערוכת הבנים                                    קיבוץ נען

1997.  צייר לי סוס                                         ר"ג, מוזיאון האדם החי

1998.  גוונים ביצירה הנשית                            גבעתיים, תיאטרון

1998.  גבעתיים שלי                                       גבעתיים, בית ראשונים

1998.  גבעתיים, 75 שנים                               גבעתיים, תיאטרון

1999. ליום הזקן הבינלאומי                             ירושלים, כפר סבא, ת"א

2000. יום המשפחה                                       גבעתיים, מרכז שז"ר

2000. נגב בצבע                                            ת"א, המועצה לישראל יפה

2000. ההיבט הנשי                                        גבעתיים, בית אלון

2000. מגוון                                                  ירושלים

2000. דורות                                             ת"א, בית החיל

2000. ים המלח ומדבר יהודה                     ראשון לציון

2001. תנועה                                           ראשון לציון

2001. נגב בצבע                                      מכללת ספיר. ועיריית באר שבע

2001. עת הבציר                                      בנימינה            

2001. קסם המים                                     ת"א, מגדל עזריאלי-חיפה

2002. ת"א-יפו בעין העדשה .                     ת"א, העירייה- ומועדון צילום  

2002 . נשים בראי המאה                          ראשל"צ, אשכול פייס

2002.  תערוכה שנתית                              ראשל"צ. יד לבנים

2002. ילדים.                                            ראשל"צ. יד לבנים

2002. בין צוקים לים                                   נחשולים, המיזגגה

2002. אין לי ארץ אחרת                             זיכרון יעקב

2002. האמנות בעיני הצלם                         ת"א, מגדל שלום

2003. ת"א-יפו, עיר ללא הפסקה                 ת"א, מגדל שלום

2003. העמק הוא חלום                              בית גוברין

2003.אומרים ישנה ארץ                             גבעתיים, בית ראשונים

2003. גבעתיים בצבע ותמונה                     גבעתיים, בית שז"ר

2004. אדם וים בתל אביב                          ת"א, מגדל שלום

2004, תבנית נוף ואדם                              כפר מנחם, מוזיאון השפילה

2004. גבעתיים, 80 שנה                           גבעתיים, בית ראשונים

2004. טבע בצבע                                    בת ים, אשכול פייס

2004. מכאן ומשם                                   מערת אבשלום 

2004. מבעד לעדשה (משקפיים)                הרצלייה, קניון

2004. נוף ישראלי                                    פ"ת - עזריאלי, ת"א

2005. ההיבט הנשי                                  גבעתיים, קניון

2005, ההיבט הנשי                                 רמלה, אשכול פיס

2005. חתולים וחיות אחרות                      ר"ג, מוזיאון האדם והחי 

2005, בין צוקים לפלמחים                         פלמחים

2005. פעילויות בפארק הירקון                  ת"א, מגדל שלום

2006. בין צוקים לצריחים                          עין כרם

2006. אותה כותרת בשינוי אדרת              הרצלייה, אשכול פייס

2006. כותרת...                                     ת"א, בית אריאלה

2006. מאה שנות אדריכלות                     ת"א, מגדל שלום

2007. עולם המסכות                              בת ים, אשכול פייס

2007. עלי שלכת                                   ר"ג, אשכול פיס "אהל שם"

2007. איכות החיים בת"א-יפו                  ת"א, מגדל שלום              

2007. בין שמים וארץ                            ירושלים, אוניברסיטה מורמונים

2008. דתות ואמונות                             ת"א, מגדל שלום

2008. אלטנוילנד                                  ת"א, בית התנ"ך

2009. עכו וסביבתה                             ת"א, גלריה העמותה לצילום

2010. לילה בת"א-יפו                           ת"א. מגדל שלום

2010. תל-אביב-                                  ת"א, בית התנ"ך

2010. צל וצלליות                                 אשדוד, דיונה

2010. מדרגות                                    ת"א, גלריה העמותה לצילום

2011. סמטאות                                   ראשל"צ, מועדון צילום

2011. פורטרטים                                 ת"א, מגדל שלום

2012. נושא אישי                                 ת"א. מועדון צילום

2014. נושא אישי                                 ת"א, בית החיל

2015. נושא אישי                                 ת"א, גלריה העמותה לצילום

2016. סיום שנה                                  ת"א, גלריה העמותה לצילום

2017. סיום שנה                                  ת"א, גלריה העמותה לצילום

קישורית לכתבה במקומון גבעתיים פלוס על התערוכה של הגר ארז   

'הצבע הוא הקול' - תערוכה שנתית - Curator - Dvora Bochman

גלריית 'עדי', במרכז קהילתי שז''ר, יבניאלי 30 גבעתיים מתכבדת להזמינך לפתיחה החגיגית של התערוכה:

'הצבע הוא הקול'

 האמנית והמשוררת שושי סומך בקרה בפתיחת התערוכה וכתבה שיר זה:

תמונות בתערוכה / שושי סומך

תמונות משובבות לב

במשיכות מכחול עדינות

מילאו את הקירות בתערוכה,

"קול הצבע" נשמע בתרועה רמה.

הנופים מלאי החיים

הזמינו פנימה את הצופים

כישרונם של הציירים

בלט למרחקים.

העיסוק באומנות הציור

נפלא ומבורך לגמלאים המשתתפים.

INVITATION

ביום ה' 22.11.2018 בשעה 19:30

האמנית נילי קשאני המנחה את החוג לציור במועדון 'אלון' בגבעתיים יוזמת תערוכת הישגים שנתית מגוונת במסגרת חודש המוקדש לוותיקי הקהילה. תערוכה זו ממשיכה מסורת מבורכת ומייצרת שוב מפגש ושיח הדדי של יצירות התלמידים עם הקהל הרחב באמצעות קירות הגלריה.

אוצרת גלריית 'עדי' - דבורה בוצ'מן.

    .הפקת התערוכה על ידי  דליה הראל - מנהלת פעילות גמלאים-בית אלון

שם התערוכה 'הצבע הוא הקול' מחבר את העין והאוזן. שני איברים אלו בגוף האדם משויכים לחמשת החושים שנקבעו על ידי הפילוסוף היווני אריסטו (הראייה, השמיעה, המישוש, הריח והטעם). הראיה מתבצעת באמצעות העין, אולם האמנות הפלסטית מנסה להפעיל חושים נוספים באמצעות המסר המתגלה דרכה.

'קול' במובן צליל מוגדר כסוגי גלים בצפיפות שונה בצירי הזמן או המרחב. הגלים מייצרים הפרעה פיזית מחזורית מתפשטת. האדם קולט קולות בעיקר באמצעות האוזן, והם מתורגמים באמצעות המוח לחוויה חושית שמיעתית. חשיבותה של השמיעה מומחשת בשפה במילים שהצטרפו למונח 'קול' וייצרו מטבעות לשון אשר הרחיבו את משמעותו.

קולו של אדם מייצג ומייחד אותו. במקרה פרטי זה מצטרפת האמנות שהוא מייצר כשופר לקולו. שפת היצירה החזותית מאפשרת הפקת תכנים גלויים וסמויים שנמסרים באמצעותה. אובייקטים של אשליה משתקפים במצויר והאופן בו הוא נתפש דרך מסננת הרהורים, מחשבות, תחושות ותפישות מודעות ובלתי מודעות.

בתערוכה זו נתבונן במגוון החדש של היצירות. נבחין שהן תוצרים שממחישים ביטוי חווייתי, ונותנים לעוסקים במלאכת הציור כלים לבצע תמונת עולם סובייקטיבית. כך מוארות נקודות שונות בקומפוזיציות ובשילובי צבעים מנקודת מוצא ומהיבטים מגוונים כהעמקה והרחבה של החומרים המצוירים.

נילי קשאני בעת השיעור

על האמנים:

חביבה אבדי,

נולדה וגדלה בגבעתיים, עתה בגמלאות ומתגוררת ברמת-גן. היא הצטרפה לחוג הציור בתום עבודתה המגוונת: בבנק דיסקונט אגף מט''ח, כגרפיקאית ובדקורציה בשק''ם  בקניון איילון רמת-גן, בסידור חלונות ראווה ועבודה עם ילדים במועדוניות.

חביבה אוהבת ציור ואמנות מגיל צעיר. השתתפה בחוג לאמנות במרכז קהילתי בחיבת ציון רמת-גן אצל המורה שלי (שולמית חלאווי), ולמדה גרפיקה בשנות ה-80  בבני-ברק. יצירותיה של חביבה ניתנים להגדרה הן כציורי אווירה נטורליסטיים על גבול האימפרסיוניזם והן כאבסטרקטים ששואבים נראותם מהקוביזם. היצירות  מצטיינות בצבעוניות רב גונית. היא אוהבת לעסוק בנושאי נוף וטבע דומם.

 חמדה אבשרי,

נולדה בתל אביב, והתחנכה בפנימייה בבן-שמן. מתגוררת בגבעתיים זה 40 שנה.  נשואה +3 וגמלאית מבנק דיסקונט. 

מציירת זה שלוש שנים בחוג של נילי וביצירותיה ניכרת אוירה רומנטית ואהבה לנופי כפר וחורש שמבוצעים בצבעוניות חמימה ורוגעת. מציירת בצבעי שמן על קנבס ועל לבידים. השתתפה בתערוכת החוג "מכחולים" בשנת 2016  

דורית אורנאי,

נולדה בחיפה, ומתגוררת ברמת -גן.  מהנדסת תעשיה וניהול, עבדה בצבא קבע בחיל הים. תואר שני בתולדות אמנות מאוניברסיטת בן-גוריון. עתה גימלאית צה''ל.

פיסול בחומר - 10 שנים אצל האמן צ'רקוב בסגנון נטורליסטי שמייצר מערך פיסולי עלילתי בסגנון מדויק ומוקפד.

הדפס ותחריט - במוזיאון תל אביב - בסדנה שנה שלישית.

צילום - במועדון במרום נווה, רמת גן.

אהבתה לריאליזם מקבלת ביטוי בחוג בציור אצל נילי. כאן היא נמצאת בתהליך מעניין של השתחררות מהנטורליזם הקפדני. בעבודותיה נבחין בדמויות בפוזיציות שמאיירות סצנות מלאות רגש ממחוזות הילדות וממקומות אקזוטיים.  הן מבוצעות בצבעי שמן בקומפוזיציות ובצבעוניות דרמטית.

דורית אורנאי

 שולמית אליאס,

נולדה בבגדד, עיראק. בשנת 1951 עלתה ארצה כילדה בת 4. המשפחה שוכנה במעברת 'שער העלייה' במערב חיפה. משם עברו להתגורר בצריף בהרצליה ומשם, כשהייתה בת 8 הגיעו לרמת גן.

למדה בבית הספר התיכון אוהל-שם. למדה הנהלת חשבונות ועסקה במקצוע זה בבנק לאומי, באל-על ובמקומות נוספים בשל הדינאמיות בה היא מצטיינת ואהבתה למעברים בהם הצטיינו חייה.

לאחר היציאה לגמלאות בשנת 2015 החלה דרכה בעולם היצירה והאמנות. 

למדה במשך שנתיים ציור בצבעי שמן, אקריליק, אקוורל, גיר ופחם אצל רחל בנק גרסטמן במתנ"ס קריית אונו, מרכזי קהילה ופנאי ע"ש הרי סטיל.

לימודי פסיפס אצל אמנית המוזאיקה והפסיפס - בסדנה של עדנה שגב, באזור התעשייה גבעתיים.

שולמית משתתפת בחוג הציור של נילי זה שנתיים ובמסגרתו הציגה מיצירותיה בתערוכת "מכחולים". לקראת ביצוע יצירה חדשה היא מקדישה מחשבה לנושא הבא בו תעסוק. עתה מגיעה הקומפוזיציה, והציור מתחיל לבצבץ. אוהבת לבצע סצנות מגוונות בנושאים שונים בצבעי שמן, בצבעוניות רוויה ואופטימית כמי שעולם האמנות והעוסקים בו אהובים עליה.

שולמית אליאס

רחלי אנישבן,

נולדה בתל אביב אליה חוזרת לאחר השנים בהן גדלה בקיבוץ גבת. לאחר שנישאת עוברת להתגורר ברמת-גן, בה מגדלת את בנה ובתה התאומים, ועובדת כפקידת קבלה בחברת מחשבים. כאן היא מתגוררת גם עתה.

הקשר לאומנות החל בעיצוב בובות בעבודות יד מחומרים שונים. היא עברה לסריגה, ובשנת 2000 השתתפה בחוג לפיסול ולקרמיקה של עדנה מזרחי קונפינו. שם למדה במשך 7 שנים ובצעה פסלי נשים בקרמיקה, חמסות, צלחות וקישוטים. רחלי המשיכה לסטודיו של צ'רקוב בו יצרה במשך 11 שנים פסלים פיגורטיביים וציירה בעיקר פורטרטים נטורליסטיים והשתתפה בתערוכות הסטודיו.

אנישבן הפיקה סרט יו טיוב  ובו תיארה את  לידתו של ציור.

עתה רחלי יוצרת אצל נילי ונמצאת בשלב של התפתחות לעבר השתחררות מהנטורליזם בו דבקה.

אילנה דורף,

נולדה בתל אביב כבת במשפחת זילברברג. העיסוק באמנות היווה חלק חשוב ומשפיע בחיי אביה ואחיו. נישאה ועברה לגור בגבעתיים, עיר בה נולדו וגדלו הילדים. עבדה היו  ובחברת זוהר. 

החלה לצייר עוד בימי הקאנטרי קלאב הישן בגבעתיים אצל האמנית בתיה. לאחר הפסקה היא ממשיכה לצייר כגמלאית אצל נילי בצבעי אקריליק ואוהבת לבצע יצירות של טבע דומם ונופים.   

אראלה הר טוב,

נולדה וגדלה בקיבוץ גבת ומתגוררת בגבעתיים משנת 1955 ומנהלת אורח חיים המלא בנתינה. בגיל שנה נפגעה שמיעתה ובגיל ארבע חזרה לשמוע חלקית והחלה לדבר. כיון שלא גויסה לשירות צבאי התנדבה לעזור במשקים שונים. שם הכירה ונישאה לבן גבעתיים. הם התגוררו  במשך שנתיים בקיבוץ יפעת ומשם עברו לשכונת בורוכוב בגבעתיים.

כילדה הצטיינה ברישומי הפחם שבצעה. נשלחה ללמוד בתיכון מקצועי ב'בית החלוצות' והוכשרה לעסוק בהוראת תפירה סלונית. אראלה מציירת על משי משולב במגזרות נייר, רוקמת על מפות, מפסלת בבד וכן בעיסות נייר. היא  מומחית ואף מלמדת שזירת חרוזים, סריגה אמנותית, ועוד.

אל הציור הגיעה בשנת 2004 במועדון 'אלון' בגבעתיים. עבודותיה מקרינות שמחת חיים. היא יוצרת נופים, בעלי חיים ובעיקר בעלי כנף. העבודות מבוצעות על הקנבס בצבעי אקריליק באופן מדויק ונקי.

השנה, בהמלצת מורתה לאמנות נילי קשאני ובהדרכתה, הציגה האמנית תערוכת יחיד ראשונה בגלריה זו.

מאיר כהן,

נולד בדרום תל אביב לפני 82 שנים. המשפחה הגיעה מסוריה ולהורים היו 12 ילדים. כמסגר אמן עסק בהקמת תפאורות בתאטרונים ברחבי הארץ.  צייר להנאתו במשך השנים.

הצטרף לחוג לפני שנה ומצייר בצבעי אקריליק נופים מוארים, טבע וסצנות מחיי הכפר בעדינות ובקומפוזיציות מאוזנות

אסתר מיכאל,

נולדה בריזיה, פרס. בשנת 1950, כשהייתה ילדה בת 11 עלתה לישראל והמשפחה התגוררה בחולון ובשנות השישים עברו לגבעתיים. כיום מתגוררת אסתר בתל אביב.

אסתר עבדה לפרנסתה בבית חרושת לנעליים ביפו. היא למדה לצייר במסגרת חוגי בית הספר ועסקה שנים רבות בציור כתחביב. עתה מעדיפה לצייר נופים ופרחים. אסתר משתמשת בצבעי אקריליק בצבעונית רוויה. ציוריה דינמיים ומצטיינים בקומפוזיציות מאוזנות שיוצרות אווירת קסם נעימה ומלאת חיים.

יפה מילשטיין,

נולדה ומתגוררת בגבעתיים. שרתה ועבדה 20 שנה בחיל החימוש ככתבנית IBM. שם הכירה את בן זוגה איתן, הנדסאי מכונות שהיה מפקדה והם חיו ועבדו בצוותא. לזוג נולדו שתי בנות, אך יפה התאלמנה, חלתה וסבלה מאד במשך 15 שנה. לפני שנתיים הושתלה כלייה בגופה והיא חזרה לחיות.

היא החלה לצייר בחוג לציור בעת ששרתה בצבא. למדה ציור במשך 10 שנים במועדון הטכני בקריית אונו. אצל האמנית סילביה יצרה עבודות באמייל חם וקר, ציירה על צלחות וכן בחמרים רכים (בד).

עתה מציירת ציורי נוף וטבע בצבעי אקריליק על קנבס. בעבודותיה ניתן להבחין במים כמוטיב המוסיף אוירה של רוגע ושלוה

יפה מילשטיין

נעמי נבו,

לנעמי שהתאלמנה לאחר 50 שנות נישואין יש שלושה ילדים. היא מציירת זה שתיים עשרה שנים ואוהבת לצייר נופים ופרחים. 

חנה עזרא,

נולדה ביפו. למדה בבית ספר התיכון עירוני א' חשמונאים בת-ים במגמה מזרחנית ובאוניברסיטת תל אביב. נשואה +3 ומתגוררת ברמת-גן.  עבדה במרפאת מומחים ברמת גן כמזכירה רפואית ובבנק דיסקונט במחלקת סחר חוץ במשך 25 שנים. חנה לומדת ציור זה שלוש שנים בחוגים. היא מציירת בצבעי שמן. עבודותיה אינטימיות ועוסקות בלכידת האור בעת השקיעה בים או באפלוליות של קֶרֶן זָוִית של שוק הודי בה יושבת נערה צעירה שמוכרת את מרכולתה.

חנה רגב,

תושבת העיר גבעתיים. נולדה במיסלוביץ הנמצאת בשלזיה, פולין. עלתה לישראל כתינוקת בשנת 1935.
המשפחה הגיעה למושבה רעננה. חנה למדה בגמנסיה הרצליה בתל אביב, שלוש שנים בבית ספר לאחיות בבית החולים רמב'ם בחיפה. שרתה כחיילת בתל-השומר שנקרא אז תל-ליטויבסקי. עבדה בבריאות הציבור בבית הספר 'צבי שפירא' בתל אביב וב'כפיר' בכפר שלם.  היא נישאה וילדה שני ילדים. 

חנה רגב החלה לצייר לפני כעשר שנים וציירה לסירוגין במרכז שז''ר ובמועדון אלון בגבעתיים. היא מציירת דמויות ופורטרטים במשיכות מכחול בטוחות וזריזות. העבודות מצטיינות באקספרסיביות ובצבעוניות חמה. חנה מבקרת במוזיאונים בארץ ובחו'ל ואוהבת לשמוע הרצאות על האמנות ותולדותיה. 

דניאלה רייטמן,

נולדה בגבעתיים וחזרה לגור בה. למדה בבית ספר גורדון,  וכן היסטוריה של ארץ-ישראל באוניברסיטה הפתוחה. עבדה באדמיניסטרציה כחשבת בסוכנות הנסיעות 'הדסים'. יצאה לגמלאות ומציירת זה חצי שנה.

בציוריה שמבוצעים בתנופות מכחול נמרצות מבחינים בנטייה לסגנון אבסטרקטי. הצבעונית קרירה והקומפוזיציות פתוחות ומשוחררות. 

      22.11.18 עד 02.01.19