יום חמישי, 9 בפברואר 2012

"רשמי מסע" - גבי צור צ'יטיאט - ציורים - בית הלוחם תל אביב

אוצרת : דבורה בוצ'מן.

פתיחה:  09.02.12 - נעילה: 29.02.12.

גבי צור צ'יטיאט הינה אמנית רב תחומית המתארת בתערוכתה החדשה את רשמי מסעותיה אשר הטביעו בה מכלול של רגשות ותחושות.

המסע למקומות רחוקים או קרובים מוכרים או זרים במרכזים הומי אדם, במרחבי הטבע או הנפש, צובע את מכחוליה של האמנית בצבעים של עוצמה ונוכחות אקספרסיבית בעבודותיה המופשטות. אך יחד עם זאת היא אינה מעמיסה באינפורמציה יתרה את בדיה שנותרים אווריריים.

גבי צור 

בהתבוננות בעבודותיה המתארות נופים מופשטים מעולמה הפנימי, קשה שלא להיזכר במושג "המשוטט" ודמותו הנמצאת בתעייה מתמדת ברחובות העיר ובסמטאותיה, בחציית הסף שבין פנימי לחיצוני, הוא משתאה ויוצר את מה שהעין רושמת, את המבוכה, ההמולה ונחשול הדממה שבתוכו.


המשורר הצרפתי שארל בודלר היה אולי הראשון שהגדיר את דמות המשוטט שתשוקתו ומלאכתו - להתמזג עם ההמון, לתור אחר סמטה בלב העיר. המשוטט מסיע מבט למקום שאבניה נגמרות ומעליהן מתוחה חלקת רקיע, כאותן עבודות בהן צצות דמויות צבעוניות בתערוכתה של גבי.



גבי צור 
הפילוסוף ומבקר הספרות, וולטר בנימין הזדהה ואף הרחיב את אופי השיטוט והתעייה בעיר בדומה לזו של התועה ביער הדומם כשהרחוב ושמו דובר אליו כצומח רוחש. המשוטט מחפש "את התמונות, בכל מקום שבו הן שוכנות." איטאלו קאלווינו כתב: "לפעמים די לי במראה חטוף הנגלה לפתע במרכזו של נוף בלתי שייך, די לי בהבלחת אורות בערפל, בשיחה בין שני עוברי- אורח הנפגשים בתוך תנועה סואנת, וכבר אוכל לחשוב שבצאתי משם, ארכיב חלק-חלק את העיר המושלמת, העשויה רסיסים מעורבים עם כל היתר, מאותות שאדם משלח ואינו יודע מי אוסף אותם."


גבי צור 
גבי מבצעת את מקסם השיטוט בעבודותיה במשחק של היש והאין. האין הינו החלק שנגרע ומתבטא בלובנו העז, אך ביש מצויה פריזמה של צבעוניות בשלה, פרי התנסותה של האמנית בתחומיה השונים של שדות האמנות והאומנות בהם עסקה כבוגרת ביה"ס אורט לעיצוב טכסטיל ואופנה, לימודי אמנות בביה"ס הגבוה לאמנויות יפות בפריז במהלך שליחות בפריס, השתתפות בסדנאות אומן, עיסוק של שנים רבות בעיצוב בדי טכסטיל, ועיצבו אופנה ייחודית במשי ל"משכית" וגלריות שונות בארץ, בארה"ב ובפריז.

החל משנת 2000 , שנה בה עברה והסבה  עבודתה לציור על קנבס בטכניקת אקריליק ושילוב מרקמים מהטבע,  היא יוצרת במשיכות מכחול אינטנסיביות את עבודותיה האקספרסיביות הדרמטית המספרות את סיפורה.


גבי צור 
חברה באגודת  "אמנים יוצרים בישראל"  של הגב' רות דיין.
חברה באיגוד הציירים והפסלים גבעתיים-רמת גן.





יום שלישי, 7 בפברואר 2012

'האגוד בבנק איגוד 1' - תערוכה קבוצתית

 האמנים המציגים: 

דויד בן-חיים, נילי קשאני, דבורה בוצ'מן, שרה חגי, מוטי דבי, רבקה רוסינסקי, ויקי נוי, חדד יהודית, ויטלי רוזנזפט,ראובן פברוקנט, איציק אדיר, אורה שמואל, עמיאל בן-עמי, מיכאל מסינגר, יורם ישראלי, שרי אלה גוטמן, גרי דגני ודובדבני אמנון.

על התערוכה:

תערוכת אמנות בחלל התצוגה הבלתי פורמאלי האלטרנטיבי - 'סניף בורסת היהלומים של בנק איגוד' מייצרת פן שונה של תצוגה  וצפיה ביצירה האמנותית בסביבה שמעמידה עשייה זו בפני שאלת חילונה של האמנות המומצאת יום יום מחדש, ובסוגיית העודפות בייצוגיה.


החלל בסניף הבנק החביב על היהלומנים מייצג את תמצית כוחה של הכלכלה אשר מפעילה את מנגנוני העשייה לסוגיה. המקום משמש לבדיקת משמעות היציאה הנוכחית מריבוע הלבן, הגלריה או המוזיאון, למקום של מאחורי הקלעים. כאן נבחנות העבודות  מפרי מכחולם של חברי איגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת גן.

רשימת האמנים המשתתפים כוללת שורת אמנים הקשובים לנעשה סביבם ומתמודדים איש איש עם בעיותיו ומחשבותיו. פלורליזם  זה מייצג עולמות תוכן מגוונים בשל המניעים, הצרכים והעמדות הרבות, ומקבל נראות בתצוגה במקום.


Sari-ella Gutmann  PHOENIX 40X20X40

פרטי ההזמנה:

בנק אגוד שמח להזמינכם לפתיחת תערוכת אומנים בסניף רמת-גן
בשיתוף איגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת- גן בציור ופיסול
פתיחה ביום רביעי, ח' בשבט תשע"ב, 01.02.2012, בשעה 16:00
בגלריית בנק אגוד סניף רמת-גן בנין דימול , רח' ז'בוטינסקי 1, רמת-גן.
במעמד:

ראש עיריית גבעתיים מר ראובן בן שחר,יו"ר הבנק מר זאב אבלס, מנכל הבנק מר חיים פרייליכמן,
מנהל סניף ר"ג מר איציק עוז, לקוחות נבחרים וחברי איגוד הציירים והפסלים.

אוצרת התערוכה: האמנית דבורה בוצ'מן

התערוכה פתוחה לקהל בימים ובשעות פתיחת הבנק  

נעילת התערוכה: 15/03/2012

קטלוג התערוכה לבאי הפתיחה החגיגית. 
תודה מיוחדת ללימור אופיר.

יום ראשון, 1 בינואר 2012

'טבע דומם' - תערוכה קבוצתית

1- 8 ינואר 2012 בקניון עזריאלי בגבעתיים בקומת הכניסה.

אוצרת : דבורה בוצ'מן 


 תערוכה  זו הינה הזמנה למסע של התבוננות ממבחר עבודותיהם של אמני "איגוד הציירים והפסלים של גבעתיים –רמת-גן"   
   
שפת האמנות בימינו מרחיבה ומאפשרת לאמנים ליצור יצירות בהן יטביעו את חותמם האישי ויחלצו משמעויות בהתאם לרוח הזמן.
                                                                  
באמנות, "טבע דומם" הינו ז'אנר  שמתרכז בפרזנטציה של עצמים דוממים כגון: כלי בית, ואביזרים דקורטיביים מחיי היום יום, פרחים, פירות, פריטי מזון אחרים,  וכדומה.

המבט במושאי "טבע דומם" שהופיעו  בפסיפסים הלניסטיים ורומיים יבהיר שהם שימשו כאובייקטים המאיירים את הנושא העיקרי הטבוע בעבודות אלה.  הז'אנר התפתח לנושא בפני עצמו בציור ההולנדי, הפלמי והספרדי באירופה במאה השש-עשרה. אמנות זו הפכה לנחלת  המעמד הבינוני אשר התעשר בעקבות השגשוג והשינוי התקופתי. קירות הבית עוטרו בעבודות אמנות אשר סמלו שפע והצלחה, וכללו פריטים טכנולוגיים חדישים של אז, כלי נגינה, מפות ואטלסים שתיארו את עולם ההצלחה של מזמיני הציורים.  לעיתים הדיוק בביצוע הפריטים היה קפדני ומטעה כאמיתי וכונה טרומפליי.

לאחר הופעת הצילום שב הנושא  להעסיק את העולם האמנותי במאה העשרים בסוגת הקוביזם. עתה יפרק האמן את האובייקט לגורמים ויציגם מנקודות מבט שונות באופן סימולטני.

עתה נחזה ב'טבע דומם' בזרמי האמנות השונים. הסימבוליזם והסוריאליזם יחבר עצמים לחלום ולסמל.
האקספרסיוניזם יטביע בז'אנר כוח ועוצמה צבעונית.

בשל הרדוקציה שהאמן ייצר בקומפוזיציה באמצעות צבע ומרקם
באבסטרקט, האמנות המופשטת, וגילוייה בארצנו  -  ינסה הצופה למצוא רמז לפריטים אשר שמם צויין בשם היצירה.



גרי דגני 

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

"ביד הדמיון" תערוכת ציורים, שלמה טל

עיסוקו של טל, רו'ח ומשפטן בפעילות ציבורית לפתרון המצוקה החברתית, הינה פן נוסף של האמן החובב שהחל ליצור בסוף שנות ה90 של המאה ה20. 

בעבודותיו של טל ניכרת הפשטה בפיגורטביות מרומזת. הן מבוצעות בצבעוניות עזה. הקומפוזיציות מאוזנות אך קיימת בהן תנועה  תוך יצירתית הנוצרת בהנחת כתמי צבע בטכניקות ובצורות שונות ותיחומן.  הקירבה של כתם אחד משנהו יוצרת מתח צבעוני שמתפתח, ומערך דינאמי בו הצורות מתגברות על התכנים. לפיכך נדרש להתבונן שוב ושוב על מנת לגלות משמעות נרטיבית בעבודות.


חבר באיגוד אמני חולון, איגוד אמני המושבים, ובאיגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן.

פיס כפר סבא, ינואר 2011. ללא פתיחה.
אוצרת: דבורה בוצ'מן 

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

"כסאות מוסיקלים" תערוכת פיסול וציור.


 אוצרת: דבורה בוצ'מן 

משתתפים: 


איציק אדיר, דבורה בוצ'מן, שרי-אלה גוטמן, דוד בן-חיים, צפורה בקנשטיין, מוטי דבי, אמנון דובדבני, פנינה זליבנסקי, שרה חגי, נירה לובנוב, יעל מאירוביץ, מיכאל מסינגר, בן-עמי עמיאל, נילי קשאני, רבקה רוסינסקי.


על התערוכה:

"ספת השפתיים" הסוריאליסטית של דאלי מדגימה חפץ שהופקע מדימויו של איבר אנושי, ונעשה מוצג אמנותי בר שימוש. עולם העיצוב איליו ניתן לסווג את האובייקט 'כיסא', התרחב כשנוספו לתחומו אובייקטים שמידת השימוש בהם מוטלת בספק. כלומר מתקיימת טרנספורמציה מערך של שימושיות ופרקטיות אל הערך האסטטי.



מתחילת המאה ה20 הוצגו מוצרים תעשייתיים בגלריות ובמוזיאונים כיצירות אמנות (one off). החלוץ בהפיכתם של מוצרים תעשייתיים ליצירות אמנות המוצגות ככאלה היה מרסל דושאן ביצירות הרדי-מייד. הראשונה בהן היא צירופם של "גלגל אופניים על גבי שרפרף". אמנות זו הצטיינה בביקורת חברתית ופוליטית ובמידה רבה גם ביקורת כנגד הממסד האמנותי. היא מצאה ביטוי בניצול פסולת וחמרים ממוחזרים לייצור פריטים לשימושי היום יום ככיסאות.

אמני עמותת הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת-גן אותגרו ליצירת ספקטרום מצויר ומפוסל של כסאות בסגנונם האישי. בסיום התהליך הוצבו היצרות במרחב הגלריה. עין הצופה חוזה בשיח אומנותי שמנהלים הכיסאות זה עם זה בחומר, צבע, קומפוזיציה ובסגנון.


הצבת הכיסאות בתערוכה יוצרת מרחב ארכיטקטוני מדומיין המשוחח עם מאפייני התרבות החזותית אשר נוצרו כתוצאה של אינטראקציה בין אמנות עיצוב ואדריכלות. הם  התהוו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות באזורי המפגש ומשקפים את תהליכי התגבשותה של התרבות החזותית בעולם המערבי במאה העשרים

14*10*DUVDEVANI AMNON 15


גלריית בית ראשונים - רחוב גורדון 24 גבעתים,

קטלוג הופק

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

"מדבר מתעורר" תערוכת ציורים - אתי גביש

במרכז למדע, טכנולוגיה ואומנויות - תפוח פיס אור יהודה
גביש יוצרת באמצעות קשת רחבה ורוויה של צבעים עזים ומלאי מבע בסדרה מגוונת ומרתקת של נופים מדבריים. 




ההיכרות עם מדבריות ישראל ונופיה הצחיחים החלה לפני מספר שנים בטיולים שבהם השתתפה האמנית.

היא חזרה לסטודיו ושקפה את רגשותיה על גבי בדי הקנבס.נופי המדבריות הצחיחים והיוקדים פרצו שוב ושוב בקומפוזיציות שמתוכן נבחרו שש עבודות מייצגות המוצגות בתערוכה.


אוצרת: דבורה בוצ'מן  הפקה: בן-עמי עמיאל.
שעות ביקור א'-ה' 8:00-20:00 ו' 8:00-12:00
נעילה:23.10.2011

יום רביעי, 13 ביולי 2011

"בוגרים 11" תערוכה קבוצתית - סמינר הקבוצים 2011 - לוניה קובל


הגלריה לאמנות ע''ש רחל וישראל פולק החוג לאמנות בהתמקדות מדיה דיגיטלית

שם האמן: לוניה קובל_Lonya Koval

שם העבודות: (מיצב) Sacred Obelisk No. 3

                   (וידאו  ארט)  Creatures of the Mind

שם האוצרת: דבורה בוצ'מן _   Dvora Bochman


Sacred Obelisk No. 3

מיצבו של לוניה קובל, Sacred Obelisk No. 3, עוסק בבדיקת גבולות האמת והאמיתי. הוא מתאפיין בייצוג מינימליסטי, סמלי ומגדרי. באמצעות הצבתו של צינור פלסטיק אנכי הדומה בצורתו לפאלוס ענק בצבע אדום בוהק שאורכו כשני מטרים, הוא קורא תיגר על תפיסות מגדריות מוסכמות.

הצינור, בוקע מקיר הגלריה וניבלע בצידו האחר באופן שהופך את הפונקציונאליות שלו כאובייקט המשמש להעברה של קומפוננטים ממקום אחד למקום אחר, לחסרת תכלית. ציטוטו הדיגיטלי, שנוצר באמצעות מידול בתוכנת תלת מימד, מוקרן עליו באופן בו הוא מהווה כסוי אופטימאלי שלו (באותו האופן בו "מפת הקיסר" המתוארת ע"י בורחס מכסה לחלוטין את הטריטוריה אותה היא מייצגת). באמצעות הקרנה זו נסדקת גם צורתו הסגורה של הצינור. האנימציה היפר-ריאליסטית וצל דיגיטלי המוקרן עליו במקביל, משבשים את תפיסת המציאות. השיבוש המתרחש בעקבות כך מקבל חיזוק נוסף באמצעות מניפולציה ממוחשבת מהדהדת על סאונד שמייצר אשליה של המצאות בתוך החלל המרוקן של הצינור עצמו.


השיבושים בתחושת המציאות  מדגימים את חוסר היכולת להבחין בין הממשות לייצוגה המאפיינת את המצב של הסימולקרה אליו מתייחס ז'אן בודריאר. שיבושים אלה, באופן בו הם נוצרים בעבודה, מתממשים בהיבטים נוספים של העידן הפוסט מודרני המתאפיין בהפיכתה של החברה היצרנית לצרכנית, ובקיומם של מצבים בהם החשיבה הנשית סודקת בגברית ושוחקת אותה.

 Creatures of the mind
עבודה נוספת אותה מציג קובל הינה סרט הוידאו  Creatures of the Mind. שהוא תוצאה של פעולת מחשב אוטומטית של איתור קווי מתאר.  בסרט המתואר נראות דמויות רוקדות צרובות על רקע שחור ומנותקות מכל הקשר למציאות הקיימת. פס-קול המלווה את הסרט, מבוסס על נגינתו של ריצ'רד קליידרמן את השיר Somewhere Over the Rainbow, כשהיא מושמעת במהלך לאחור. אין כל קשר בין תנועות הריקוד לבין המוזיקה בסרט, כלומר הם אינם מסונכרנים. אולם למרות הניתוק מהתיעוד המקורי, העבודה עדיין משמרת סוג של תחושה טקסית. מקורה בשיבוש שנוצר באמצעות הווירטואליזציה של האירוע המצולם. היבט מרכזי בעבודתו של קובל מקורו בהיותו מוזיקאי. בשתי העבודות הוא יוצר שיבוש כפול – באמצעות הדימוי ובאמצעות הסאונד.