בגלריית ספרית בית-אלון, רח' אילת 8 גבעתיים.
פתיחה חגיגית ביום ג' 27 באוקטובר 2015 בשעה 19:00
משך התערוכה: 17.10.2015 - 27.11.2015
אוצרת דבורה בוצ'מן
בשנת 1991 טבע ג'ק דוגאן (Jack Duganne) את המונח : ג'יקלה (Giclée). כך הגדיר את תהליך הדפסי האמנות הדיגיטליים שנעשו באמצעות מדפסות להזרקת דיו, בטכניקה המלווה בהתזה ובריסוס.
ההדפסה ברזולוציה גבוהה ובפורמט גדול בדפוס התעשייתי הומצאה בשנות ה 80, וכיום התפתחה להדפסה תלת ממדית.
בעבר עשה עולם האמנות שימוש בטכניקת הג'יקלה המדמה את יצירת המקור בצבעוניות, באיכות ובתחושת החומריות והטקסטורה - ליצירה, ולהפצת שפע רפרודוקציות להרכשה.
אולם הציירת אלדמע עופר פסעה צעד נוסף קדימה. היא משתמשת ביכולת המחשוב על מנת להמשיך ולפתח את עבודותיה המקוריות. לראשונה הן בוצעו על קנבס בטכנולוגיות מעורבות. בשלב הבא עובדו, טופלו, והפכו ליצירות אמנות דיגיטלית. ועתה בהדפסתן קבלו שוב ביטוי פיזי מחוץ למסך המחשב. בדרך זו מאפשרת האמנית סיטואציות ואוטנטיות מתחדשת שנובעת מיצירותיה החד פעמיות ובשליטה על תהליך הייצור וההדפסה.
אלדמע עופר (.M.A חינוך מיוחד), נולדה בקורדובה (ארגנטינה) ועלתה לישראל בשנת 1962. המשפחה התגוררה בירושלים. מקום בו רכשה ידע והכשרה בציור עם האמנית רוסה פומרנץ ז"ל, ובפוטושופ עם מרים פלטונוב.
האמנית החלה את דרכה באמנות בסטודיו בצור הדסה בנחשול של יצירתיות מתפרצת ומקבלת השראה מחייה בדרום אמריקה. אמירתה האקספרסיבית באה לידי ביטוי במוטיבים רבגוניים ובפנטזיות גדושות מבע, תנועה וחום.
בתהליך העבודה היא מתמודדת מתלבטת ומחפשת באמצעות צבע וצורה על בדי קנבס. היא משתמשת בחומרים שונים כגבס, צבעי שמן ואקריליק, פחם וטוש, ובהצמדת אלמנטים נוספים המייצרים מקשה קוהרנטית.
הציור 'תהלוכה' מוצג בתערוכה הן במהדורת המקור והן בביצוע דיגיטלי, וכך גם ציור 'הרקדן'. הם בוחנים את הטכניקה ואת המעבר ממדיית הציור למדיה מודפסת ומשמעותו.
תחום הריקוד אליו פנתה האמנית כדרך נוספת של ביטויי, מוצא דרכו אל הקנבס בדמות 'הרקדן' הנשען על ידיו בתנוחה של מי שמודע לגופו גם בעת המנוחה.
'התהלוכה' מסמנת חוגגים ושמחתם במקום שאינו מובחן ולכן תואם אין סוף תרחישים. המסומנים הינם קבוצה אנושית הצועדת ביחד ובביטחון ונושאת דגלים בידיה.
יצירות אלה מאפשרות שימוש בטכנולוגיית השעתוק להרחבת ההתייחסות לבעיות הפרט והחברה, היחיד והציבורי וליחסים שביניהם באופנים שונים המרחיבים את נקודות המבט המתהוות והמשתנות.
בציורים כגון 'אינטימיות', 'משפחה' ו'אימהות' מתגלות סיטואציות הנושקות לאפיזודות מתוך עולמה הפרטי של האמנית אך גם מצויות ביצירות ספרות המתייחסות בדרך של אלגוריה או אגדה בקיום ובנתיביו.
סיטואציה של זוג המצוי בעולם שהכניסה אליו אפשרית רק לאוהבים באמת מגדירה את ה'אינטימיות'. עדשים הפזורות על הקנבס נמשלות לתהליך הטבעי של זריעה ונביטת המשפחה. נוכחות הקומפוננטים הזעירים המודבקים ומוטמעים ביצירה מנסחים את התמימות באגדות הילדים כגון: 'הנסיכה והעדשה'. העדשים תופענה גם בעבודות נוספות. הן תדמינה את פירות 'היער' הנתפס במכחוליה של אלדמע עופר בשעת בין ערביים. אור וורוד, אופטימי ומתעתע חודר את צמרות העצים.
דמותה של אישה בהריון, היושבת בשלוה על הקרקע כאימא אדמה, ומבטה פונה לעבר העתיד - עוסקת בתיאורו של התא המשפחתי הנוצר והמתרחב. השימוש בפלטת צבעים מצומצמת ובטכניקה רישומית מעצימה את הפשטות הרגעית באפיזודה שנתפסה ביצירה והונצחה לתמיד.
'המשפחה' מיוצגת בשלוש דמויות על קו הזמן: אם אב ובת אשר שינו את מקומם בקומפוזיציה במשך השנים. בתחילה ניצבה הבת במרכז וההורים עסקו בגידולה. עתה, לאחר היפרדותה מבני המשפחה האהובים ניצבת האם במרכז. אך חוויות האימהות נותרת לעד.
'חלון' הנפש שהיה סגור נפתח בדמות אישה הניצבת בחלון. היא מביטה אל רחוב שטוף אור ומציפה רגשות עזים בצבעוניות עזה ומסנוורת שאינה מבחינה בפרטים הקטנים.
היצירה 'כעס' מוצאת דרכה אל הבד מתוך דחף ספונטני וישיר הפוגש את המופשט בדרך ביצועו. ה'סערה' אף היא מדגימה ומשקפת קוטביות רגשית שאת גילוייה ניתן להשליך על תופעות טבע. בדרך דומה מייצג ה'סתיו' את הרגש המלנכולי והבלתי יציב מתוך ארבעת עונות השנה.
בציורים המתארים טבע וטבעי מצויים: 'יער', 'עץ גן עדן', ו'ציפורים' מקבלת המציאות והקונקרטיות נגיעה של אקספרסיביות, מסתורין, סימבוליזם, ומעין המשך של הרוח הפוביסטית המושפעת מאמנויות של תרבויות מרוחקות. הסוגה מתאפיינת בהבעה אישית וסובייקטיבית של המציאות הפנימית של האמן באמצעות הצבע, בפשטות הצורות והנופים, בשימוש רב בתיאור האור, בשימוש בצבעים עזים ולעתים בצבעים טהורים ובמשיחות מכחול נמרצות.
'סוף והתחלה' הינה יצירה שיש בה יסוד אונומטופאי המאתחל את עצמו במעין תנועה סיבובית נפשית ואולי מגדירה באופן זה את רוח היצירה. זו נחתמת בעת סיומה של עבודת האמנות. אך שוב נולדת וממציאה את עצמה שוב ושוב.
הוורסטיליות המובעת במכלול היצירות מאופשרת לביצוע באמצעות המדיה הדיגיטלית. נושא הנבחר לפיתוח ולהמשך ממוחשב מקבל פרשנות צבעונית חדשה שוב ושוב. בדרך זו מייצג השלם את חלקיו, אך גם החלקים הינם בלתי תלויים. והם קיימים ועומדים בפני עצמם.
עבודותיה של אלדמע עופר הוצגו בקביעות בין השנים 2008 - 2010 בגלריה צור הדסה.
אלדמע ארגנה תחרות ארצית של ארגון ה"ליונס".
באלבום עבודותיה דיגיטליות הססגוניות ניתן לדפדף באתר:
http://www.picabook.co.il/ShowGalleryItem.asp?itemid=102&search=&Gstart=1216
-
סרט מפתיחת התערוכה באדיבות יואל גל-ים:
פתיחה חגיגית ביום ג' 27 באוקטובר 2015 בשעה 19:00
משך התערוכה: 17.10.2015 - 27.11.2015
אוצרת דבורה בוצ'מן
בשנת 1991 טבע ג'ק דוגאן (Jack Duganne) את המונח : ג'יקלה (Giclée). כך הגדיר את תהליך הדפסי האמנות הדיגיטליים שנעשו באמצעות מדפסות להזרקת דיו, בטכניקה המלווה בהתזה ובריסוס.
ההדפסה ברזולוציה גבוהה ובפורמט גדול בדפוס התעשייתי הומצאה בשנות ה 80, וכיום התפתחה להדפסה תלת ממדית.
בעבר עשה עולם האמנות שימוש בטכניקת הג'יקלה המדמה את יצירת המקור בצבעוניות, באיכות ובתחושת החומריות והטקסטורה - ליצירה, ולהפצת שפע רפרודוקציות להרכשה.
 |
| סתו - אלדמע עופר |
אולם הציירת אלדמע עופר פסעה צעד נוסף קדימה. היא משתמשת ביכולת המחשוב על מנת להמשיך ולפתח את עבודותיה המקוריות. לראשונה הן בוצעו על קנבס בטכנולוגיות מעורבות. בשלב הבא עובדו, טופלו, והפכו ליצירות אמנות דיגיטלית. ועתה בהדפסתן קבלו שוב ביטוי פיזי מחוץ למסך המחשב. בדרך זו מאפשרת האמנית סיטואציות ואוטנטיות מתחדשת שנובעת מיצירותיה החד פעמיות ובשליטה על תהליך הייצור וההדפסה.
אלדמע עופר (.M.A חינוך מיוחד), נולדה בקורדובה (ארגנטינה) ועלתה לישראל בשנת 1962. המשפחה התגוררה בירושלים. מקום בו רכשה ידע והכשרה בציור עם האמנית רוסה פומרנץ ז"ל, ובפוטושופ עם מרים פלטונוב.
האמנית החלה את דרכה באמנות בסטודיו בצור הדסה בנחשול של יצירתיות מתפרצת ומקבלת השראה מחייה בדרום אמריקה. אמירתה האקספרסיבית באה לידי ביטוי במוטיבים רבגוניים ובפנטזיות גדושות מבע, תנועה וחום.
בתהליך העבודה היא מתמודדת מתלבטת ומחפשת באמצעות צבע וצורה על בדי קנבס. היא משתמשת בחומרים שונים כגבס, צבעי שמן ואקריליק, פחם וטוש, ובהצמדת אלמנטים נוספים המייצרים מקשה קוהרנטית.
הציור 'תהלוכה' מוצג בתערוכה הן במהדורת המקור והן בביצוע דיגיטלי, וכך גם ציור 'הרקדן'. הם בוחנים את הטכניקה ואת המעבר ממדיית הציור למדיה מודפסת ומשמעותו.
תחום הריקוד אליו פנתה האמנית כדרך נוספת של ביטויי, מוצא דרכו אל הקנבס בדמות 'הרקדן' הנשען על ידיו בתנוחה של מי שמודע לגופו גם בעת המנוחה.
'התהלוכה' מסמנת חוגגים ושמחתם במקום שאינו מובחן ולכן תואם אין סוף תרחישים. המסומנים הינם קבוצה אנושית הצועדת ביחד ובביטחון ונושאת דגלים בידיה.
יצירות אלה מאפשרות שימוש בטכנולוגיית השעתוק להרחבת ההתייחסות לבעיות הפרט והחברה, היחיד והציבורי וליחסים שביניהם באופנים שונים המרחיבים את נקודות המבט המתהוות והמשתנות.
בציורים כגון 'אינטימיות', 'משפחה' ו'אימהות' מתגלות סיטואציות הנושקות לאפיזודות מתוך עולמה הפרטי של האמנית אך גם מצויות ביצירות ספרות המתייחסות בדרך של אלגוריה או אגדה בקיום ובנתיביו.
סיטואציה של זוג המצוי בעולם שהכניסה אליו אפשרית רק לאוהבים באמת מגדירה את ה'אינטימיות'. עדשים הפזורות על הקנבס נמשלות לתהליך הטבעי של זריעה ונביטת המשפחה. נוכחות הקומפוננטים הזעירים המודבקים ומוטמעים ביצירה מנסחים את התמימות באגדות הילדים כגון: 'הנסיכה והעדשה'. העדשים תופענה גם בעבודות נוספות. הן תדמינה את פירות 'היער' הנתפס במכחוליה של אלדמע עופר בשעת בין ערביים. אור וורוד, אופטימי ומתעתע חודר את צמרות העצים.
דמותה של אישה בהריון, היושבת בשלוה על הקרקע כאימא אדמה, ומבטה פונה לעבר העתיד - עוסקת בתיאורו של התא המשפחתי הנוצר והמתרחב. השימוש בפלטת צבעים מצומצמת ובטכניקה רישומית מעצימה את הפשטות הרגעית באפיזודה שנתפסה ביצירה והונצחה לתמיד.
'המשפחה' מיוצגת בשלוש דמויות על קו הזמן: אם אב ובת אשר שינו את מקומם בקומפוזיציה במשך השנים. בתחילה ניצבה הבת במרכז וההורים עסקו בגידולה. עתה, לאחר היפרדותה מבני המשפחה האהובים ניצבת האם במרכז. אך חוויות האימהות נותרת לעד.
'חלון' הנפש שהיה סגור נפתח בדמות אישה הניצבת בחלון. היא מביטה אל רחוב שטוף אור ומציפה רגשות עזים בצבעוניות עזה ומסנוורת שאינה מבחינה בפרטים הקטנים.
היצירה 'כעס' מוצאת דרכה אל הבד מתוך דחף ספונטני וישיר הפוגש את המופשט בדרך ביצועו. ה'סערה' אף היא מדגימה ומשקפת קוטביות רגשית שאת גילוייה ניתן להשליך על תופעות טבע. בדרך דומה מייצג ה'סתיו' את הרגש המלנכולי והבלתי יציב מתוך ארבעת עונות השנה.
 |
| עץ גן העדן - אלדמע עופר |
בציורים המתארים טבע וטבעי מצויים: 'יער', 'עץ גן עדן', ו'ציפורים' מקבלת המציאות והקונקרטיות נגיעה של אקספרסיביות, מסתורין, סימבוליזם, ומעין המשך של הרוח הפוביסטית המושפעת מאמנויות של תרבויות מרוחקות. הסוגה מתאפיינת בהבעה אישית וסובייקטיבית של המציאות הפנימית של האמן באמצעות הצבע, בפשטות הצורות והנופים, בשימוש רב בתיאור האור, בשימוש בצבעים עזים ולעתים בצבעים טהורים ובמשיחות מכחול נמרצות.
'סוף והתחלה' הינה יצירה שיש בה יסוד אונומטופאי המאתחל את עצמו במעין תנועה סיבובית נפשית ואולי מגדירה באופן זה את רוח היצירה. זו נחתמת בעת סיומה של עבודת האמנות. אך שוב נולדת וממציאה את עצמה שוב ושוב.
הוורסטיליות המובעת במכלול היצירות מאופשרת לביצוע באמצעות המדיה הדיגיטלית. נושא הנבחר לפיתוח ולהמשך ממוחשב מקבל פרשנות צבעונית חדשה שוב ושוב. בדרך זו מייצג השלם את חלקיו, אך גם החלקים הינם בלתי תלויים. והם קיימים ועומדים בפני עצמם.
עבודותיה של אלדמע עופר הוצגו בקביעות בין השנים 2008 - 2010 בגלריה צור הדסה.
אלדמע ארגנה תחרות ארצית של ארגון ה"ליונס".
באלבום עבודותיה דיגיטליות הססגוניות ניתן לדפדף באתר:
http://www.picabook.co.il/ShowGalleryItem.asp?itemid=102&search=&Gstart=1216
-
סרט מפתיחת התערוכה באדיבות יואל גל-ים:
OpenYoel Gal-Yam has shared the following video
para aldema.movie.mpg
