'טבע דומם' - תערוכה קבוצתית

1- 8 ינואר 2012 בקניון עזריאלי בגבעתיים בקומת הכניסה.

אוצרת : דבורה בוצ'מן 


 תערוכה  זו הינה הזמנה למסע של התבוננות ממבחר עבודותיהם של אמני "איגוד הציירים והפסלים של גבעתיים –רמת-גן"   
   
שפת האמנות בימינו מרחיבה ומאפשרת לאמנים ליצור יצירות בהן יטביעו את חותמם האישי ויחלצו משמעויות בהתאם לרוח הזמן.
                                                                  
באמנות, "טבע דומם" הינו ז'אנר  שמתרכז בפרזנטציה של עצמים דוממים כגון: כלי בית, ואביזרים דקורטיביים מחיי היום יום, פרחים, פירות, פריטי מזון אחרים,  וכדומה.

המבט במושאי "טבע דומם" שהופיעו  בפסיפסים הלניסטיים ורומיים יבהיר שהם שימשו כאובייקטים המאיירים את הנושא העיקרי הטבוע בעבודות אלה.  הז'אנר התפתח לנושא בפני עצמו בציור ההולנדי, הפלמי והספרדי באירופה במאה השש-עשרה. אמנות זו הפכה לנחלת  המעמד הבינוני אשר התעשר בעקבות השגשוג והשינוי התקופתי. קירות הבית עוטרו בעבודות אמנות אשר סמלו שפע והצלחה, וכללו פריטים טכנולוגיים חדישים של אז, כלי נגינה, מפות ואטלסים שתיארו את עולם ההצלחה של מזמיני הציורים.  לעיתים הדיוק בביצוע הפריטים היה קפדני ומטעה כאמיתי וכונה טרומפליי.

לאחר הופעת הצילום שב הנושא  להעסיק את העולם האמנותי במאה העשרים בסוגת הקוביזם. עתה יפרק האמן את האובייקט לגורמים ויציגם מנקודות מבט שונות באופן סימולטני.

עתה נחזה ב'טבע דומם' בזרמי האמנות השונים. הסימבוליזם והסוריאליזם יחבר עצמים לחלום ולסמל.
האקספרסיוניזם יטביע בז'אנר כוח ועוצמה צבעונית.

בשל הרדוקציה שהאמן ייצר בקומפוזיציה באמצעות צבע ומרקם
באבסטרקט, האמנות המופשטת, וגילוייה בארצנו  -  ינסה הצופה למצוא רמז לפריטים אשר שמם צויין בשם היצירה.

גרי דגני 

"ביד הדמיון" תערוכת ציורים, שלמה טל

עיסוקו של טל, רו'ח ומשפטן בפעילות ציבורית לפתרון המצוקה החברתית, הינה פן נוסף של האמן החובב שהחל ליצור בסוף שנות ה90 של המאה ה20. 

בעבודותיו של טל ניכרת הפשטה בפיגורטביות מרומזת. הן מבוצעות בצבעוניות עזה. הקומפוזיציות מאוזנות אך קיימת בהן תנועה  תוך יצירתית הנוצרת בהנחת כתמי צבע בטכניקות ובצורות שונות ותיחומן.  הקירבה של כתם אחד משנהו יוצרת מתח צבעוני שמתפתח, ומערך דינאמי בו הצורות מתגברות על התכנים. לפיכך נדרש להתבונן שוב ושוב על מנת לגלות משמעות נרטיבית בעבודות.


חבר באיגוד אמני חולון, איגוד אמני המושבים, ובאיגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן.

פיס כפר סבא, ינואר 2011. ללא פתיחה.
אוצרת: דבורה בוצ'מן 

"כסאות מוסיקלים" תערוכת פיסול וציור.

 אוצרת: דבורה בוצ'מן 

משתתפים: 

איציק אדיר, דבורה בוצ'מן, שרי-אלה גוטמן, דוד בן-חיים, צפורה בקנשטיין, מוטי דבי, אמנון דובדבני, פנינה זליבנסקי, שרה חגי, נירה לובנוב, יעל מאירוביץ, מיכאל מסינגר, בן-עמי עמיאל, נילי קשאני, רבקה רוסינסקי.

על התערוכה:

"ספת השפתיים" הסוריאליסטית של דאלי מדגימה חפץ שהופקע מדימויו של איבר אנושי, ונעשה מוצג אמנותי בר שימוש. עולם העיצוב איליו ניתן לסווג את האובייקט 'כיסא', התרחב כשנוספו לתחומו אובייקטים שמידת השימוש בהם מוטלת בספק. כלומר מתקיימת טרנספורמציה מערך של שימושיות ופרקטיות אל הערך האסטטי.

מתחילת המאה ה20 הוצגו מוצרים תעשייתיים בגלריות ובמוזיאונים כיצירות אמנות (one off). החלוץ בהפיכתם של מוצרים תעשייתיים ליצירות אמנות המוצגות ככאלה היה מרסל דושאן ביצירות הרדי-מייד. הראשונה בהן היא צירופם של "גלגל אופניים על גבי שרפרף". אמנות זו הצטיינה בביקורת חברתית ופוליטית ובמידה רבה גם ביקורת כנגד הממסד האמנותי. היא מצאה ביטוי בניצול פסולת וחמרים ממוחזרים לייצור פריטים לשימושי היום יום ככיסאות.

אמני עמותת הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת-גן אותגרו ליצירת ספקטרום מצויר ומפוסל של כסאות בסגנונם האישי. בסיום התהליך הוצבו היצרות במרחב הגלריה. עין הצופה חוזה בשיח אומנותי שמנהלים הכיסאות זה עם זה בחומר, צבע, קומפוזיציה ובסגנון.

הצבת הכיסאות בתערוכה יוצרת מרחב ארכיטקטוני מדומיין המשוחח עם מאפייני התרבות החזותית אשר נוצרו כתוצאה של אינטראקציה בין אמנות עיצוב ואדריכלות. הם  התהוו במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות באזורי המפגש ומשקפים את תהליכי התגבשותה של התרבות החזותית בעולם המערבי במאה העשרים

14*10*DUVDEVANI AMNON 15

גלריית בית ראשונים - רחוב גורדון 24 גבעתים,

קטלוג הופק

"מדבר מתעורר" תערוכת ציורים - אתי גביש

במרכז למדע, טכנולוגיה ואומנויות - תפוח פיס אור יהודה
גביש יוצרת באמצעות קשת רחבה ורוויה של צבעים עזים ומלאי מבע בסדרה מגוונת ומרתקת של נופים מדבריים. 

ההיכרות עם מדבריות ישראל ונופיה הצחיחים החלה לפני מספר שנים בטיולים שבהם השתתפה האמנית.

היא חזרה לסטודיו ושקפה את רגשותיה על גבי בדי הקנבס.נופי המדבריות הצחיחים והיוקדים פרצו שוב ושוב בקומפוזיציות שמתוכן נבחרו שש עבודות מייצגות המוצגות בתערוכה.


אוצרת: דבורה בוצ'מן  הפקה: בן-עמי עמיאל.
שעות ביקור א'-ה' 8:00-20:00 ו' 8:00-12:00
נעילה:23.10.2011

"בוגרים 11" תערוכה קבוצתית - סמינר הקבוצים 2011 - לוניה קובל

הגלריה לאמנות ע''ש רחל וישראל פולק החוג לאמנות בהתמקדות מדיה דיגיטלית

שם האמן: לוניה קובל_Lonya Koval

שם העבודות: (מיצב) Sacred Obelisk No. 3

                   (וידאו  ארט)  Creatures of the Mind

שם האוצרת: דבורה בוצ'מן _   Dvora Bochman

Sacred Obelisk No. 3

מיצבו של לוניה קובל, Sacred Obelisk No. 3, עוסק בבדיקת גבולות האמת והאמיתי. הוא מתאפיין בייצוג מינימליסטי, סמלי ומגדרי. באמצעות הצבתו של צינור פלסטיק אנכי הדומה בצורתו לפאלוס ענק בצבע אדום בוהק שאורכו כשני מטרים, הוא קורא תיגר על תפיסות מגדריות מוסכמות.

הצינור, בוקע מקיר הגלריה וניבלע בצידו האחר באופן שהופך את הפונקציונאליות שלו כאובייקט המשמש להעברה של קומפוננטים ממקום אחד למקום אחר, לחסרת תכלית. ציטוטו הדיגיטלי, שנוצר באמצעות מידול בתוכנת תלת מימד, מוקרן עליו באופן בו הוא מהווה כסוי אופטימאלי שלו (באותו האופן בו "מפת הקיסר" המתוארת ע"י בורחס מכסה לחלוטין את הטריטוריה אותה היא מייצגת). באמצעות הקרנה זו נסדקת גם צורתו הסגורה של הצינור. האנימציה היפר-ריאליסטית וצל דיגיטלי המוקרן עליו במקביל, משבשים את תפיסת המציאות. השיבוש המתרחש בעקבות כך מקבל חיזוק נוסף באמצעות מניפולציה ממוחשבת מהדהדת על סאונד שמייצר אשליה של המצאות בתוך החלל המרוקן של הצינור עצמו.


השיבושים בתחושת המציאות  מדגימים את חוסר היכולת להבחין בין הממשות לייצוגה המאפיינת את המצב של הסימולקרה אליו מתייחס ז'אן בודריאר. שיבושים אלה, באופן בו הם נוצרים בעבודה, מתממשים בהיבטים נוספים של העידן הפוסט מודרני המתאפיין בהפיכתה של החברה היצרנית לצרכנית, ובקיומם של מצבים בהם החשיבה הנשית סודקת בגברית ושוחקת אותה.

 Creatures of the mind

עבודה נוספת אותה מציג קובל הינה סרט הוידאו  Creatures of the Mind. שהוא תוצאה של פעולת מחשב אוטומטית של איתור קווי מתאר.  בסרט המתואר נראות דמויות רוקדות צרובות על רקע שחור ומנותקות מכל הקשר למציאות הקיימת. פס-קול המלווה את הסרט, מבוסס על נגינתו של ריצ'רד קליידרמן את השיר Somewhere Over the Rainbow, כשהיא מושמעת במהלך לאחור. אין כל קשר בין תנועות הריקוד לבין המוזיקה בסרט, כלומר הם אינם מסונכרנים. אולם למרות הניתוק מהתיעוד המקורי, העבודה עדיין משמרת סוג של תחושה טקסית. מקורה בשיבוש שנוצר באמצעות הווירטואליזציה של האירוע המצולם. היבט מרכזי בעבודתו של קובל מקורו בהיותו מוזיקאי. בשתי העבודות הוא יוצר שיבוש כפול – באמצעות הדימוי ובאמצעות הסאונד.

"אל האור" תערוכת ציורי שמן - חנה פלוט

'משל המערה' של אפלטון עולה  לתודעת המתבונן בשנים-עשר עבודותיה של פלוט.  אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס אשר ניסה לגאול את בני האדם מבערותם. אולם הם העדיפו להשאר בחשכה ולהמשיך ולראות בעזרת חושיהם רק העתק של האמיתי. זה שנוצר מתוצאה מהקרנת צללים שמיוצרים על ידי אור מדורה הבוערת מאחורי חומה.

פלוט עוסקות בציוריה באור המצוי מחוץ למערה החשוכה אך גם באורה של המדורה המשמשת כתחליף לאור האמיתי. עין הצופה תתקרב אל מקור האור החזק, עוצמתו וצבעיו הלוהטים. שהותו הפילוסוף בחשוכה שבסופה יבחן באור. מתוארת שוב ושוב באפנים שונים על גווניו השונים. 

תהליך זה גם משחרר את סגנונה הריאליסטי בעל הסממנים הסמליים  של פלוט לעבר הקוביזם המנסח תנועה ואור המצויי בכל כתם של צבע על הקנבס המאורגן בתבניות צורניות.

חנה פלוט 

פלוט שלמדה אמנות במכון לאמנות חזותית בפתח תקוה, אצל אייל ששון, רבקה רוזנטל וד"ר אנטון בידרמן, עוסקת בחיפוש של התוכן החבוי מאחורי החומר הגלוי. האור המלאכותי משנה את מציאות. החלל החשוך בתוך המרחב  מבדיל בין הנראה לנסתר ולנעלם.

אוצרת: דבורה בוצ'מן 

גלריית תפוח פיס אור יהודה, מאי 2011.

'נשים ועוד נשים! ' - פסטיבל ציור ופיסול בגבעתיים

גבעתיים חוגגת בפסטיבל תערוכות ואירועים לציון יום האישה הבינלאומי 2011 -  בחסות מר ראובן בן-שחר ראש העיר גבעתיים

אוצרת :דבורה בוצ'מן

מתוך דברים לקטלוג יום האישה 2011: 

ג'וליה קריסטבה הנמנית עם הוגי הדעות הדגולים בני זמננו, דנה ב"אחרות" וב"בזות" האישה אשר מציבים אותה בתחתית החברה. אנחנו הנשים קלטנו והטמענו ועתה אנו פועלות לאינטנסיפיקציה של מעמד האישה, ההכרה בה קידומה וניראות הישגיה.

אמני איגוד הציירים והפסלים של גבעתיים ורמת גן מגדירים את האישה המיוחדת כל כך, ומציינים את "יום האישה הבינלאומי" בחודש מרץ בפסטיבל של תערוכות ואירועים בגבעתיים והסביבה בקניון עזריאלי בגבעתיים, תיאטרון גבעתיים, ספריית בית אלון, בית ראשונים ועוד...

בישראל מציינים את "יום האישה הבינלאומי" בדיונים שונים, בעצרות ובהפגנות המתמקדות במצב האישה במדינת ישראל. בין הנושאים השונים העולים לדיון הציבורי  ניתן לציין את הקריאה להשוואת השכר במשק  והמאבק באלימות במשפחה.

מספר תאריכים  בדרכה של האישה להשוואת מעמדה בחברה בארץ ובעולם הינם:

ניו-יורק 1857  8 במרץ - יום בו פתחו הנשים בשביתה על תנאי העסקתן במתפרות ובבתי המלאכה לטקסטיל.

1977 דצמבר - הוחלט באו"ם להקדיש יום בשנה לציון זכויות האישה ולשלום העולמי.  כך נבחר לציין שהכרה בקידום השלום והחברה כרוכים בשוויון של נשים ובהשתתפותן ותרומתן לשלום ולביטחון העולמיים.
בישראל 1926 אושרה בחוקה זכות הבחירה לנשים. כך עמד היישוב היהודי בראשית שנות ה-20 בשורה אחת עם הדמוקרטיות הראשונות במערב. 

עם קום המדינה נחקקו חוקים להבטחת השוויון ואחת מאבני היסוד של מגילת העצמאות הינו שוויון ללא הבדל מין.

אולם,  דו"ח שחובר בשנת 1972 חשף את ממדי אי השוויון של הנשים, המצוקה והאפליה בישראל. בנקודה זו בשנות ה-70 החלה התפנית במעמד האישה בניפוץ מיתוס השוויון והמודעות לאי שוויון הנשים ואתחול  המסע לשינוי ושיפור המצב.

האמנית הרב תחומית שרה חגי ועבודותיה 

 יום האישה מרץ 2011 בקניון עזריאל גבעתים - קומת הכניסה