'ארץ.עיר.חי.צומח.דומם' - תערוכת ציורים

הזמנה לתערוכה 

אוכלוסיית הדור השלישי  בישראל צפויה להכפיל את עצמה בעשרים השנים הבאות. אתגר דמוגרפי דרמטי זה מייצר דרישה להתמודדות לאומית משמעותית והקמת שירותים קהילתיים ומוסדיים ייעודיים.

במקביל מסתמנת התעצמות המחקר הנוגע להזדקנות ולזקנה.

איכות חיים, בריאות פיזית ונפשית, אירועי חיים טראומתיים, הנם רק חלק מנושאי מחקרים אלה בפקולטות למדעי החברה והפקולטות לרפואה.

תופעה חדשה הנובעת מהארכת משך החיים של המין האנושי הנה הופעתו של זמן חופשי למכביר בקרב פלח מתרחב זה של האוכלוסייה, והיכולת לעשות בו שימוש אפקטיבי. 

האגף לשרותי רווחה חברה וקהילה  בעיריית גבעתיים מקיים פעילות מגוונת המוקדשת לבני הדור השלישי. 

מועדון הגמלאים "אלון" בהנהלתה של דליה הראל הנו מרכז הפונה לזמן הפנוי של ציבור מסוג זה וזולתו. 

שם התערוכה: 'ארץ.עיר.חי.צומח.דומם' מהדהד אל הילדות והמקום המאושר של החופש והמשחק של פעם.

  

המשורר 'אלי משעלי' העוסק בגעגועים לעבר, כותב בשירו 'ילדות שנייה:

# "...עַכְשָׁו זוֹ יַלְדוּת שְׁנִיָּה- \\ הָעֵינַיִם מִתְמַלְּאוֹת בְּאוֹר,\\ וּבִדְמָעוֹת גִּיל נִשְׁטָפוֹת.\\ לִחְיוֹת אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת\\, וּלְהָאֳפִיר בְּאֹשֶׁר וְתִקְווֹת.\\"

בספרו 'אובדן הילדות' מנה 'ניל פוסטמן' את הסיבות להעלמות מושג 'הילדות' בתקופת ימי-הביניים: העלמות החינוך והלימודים בבית הספר, אי ידיעת הקריאה והכתיבה, והעלמות הבושה כשילדים נחשפו לתכנים כגון: מין, מלחמות, וכיו"ב. 

מראשיתה של העת החדשה ועד לתקופתנו, הילדות מתוארת בעיקר כניסיון חיים חברתי ולא רק כשלב של צמיחה ביולוגית. 'אבדן הילדות' נקשר להחלשות מוסדות החינוך, המשפחה וערכיה. ההורים איבדו את האינסטינקטים בנוגע לגידול ילדיהם.  תקשורת ההמונים התחזקה (בייחוד הטלוויזיה כמבטלת מחסומים.) בד בבד נעלמים בגדי הילדים ומשחקי-ילדים. 

האם הזקנה גם היא ניסיון חיים חברתי ולא רק שלב של צמיחה ביולוגית? 

האם אבדה?

כיום לאוכלוסיית הגיל השלישי יש זכויות לקיום עצמאי. הם בעלי אמצעים: מטיילים בעולם, מעודכנים באמצעי המדיה, לומדים, שומעים הרצאות, משתתפים בחוגים, מתעמלים שרים, מנגנים ורוקדים. 

הם מתאמצים בהקניית מראה צעיר לעצמם. כך גם יאמצו דפוסי התנהגות ועיסוקים תואמי אוכלוסיה המוגדרת כצעירה מאד.

לצד 'ההורה-הנעדר' מחמת שעות עבודה ממושכות הנדרשות להתפרנסות המשפחה נוצרת ברית של אהבה ונתינה בין סבים וסבתות לנכדיהם. 

האם כך מתפתח מודל הזקן הפוסט מודרניסטי בה הילדות והילדות השנייה הולכים יחדיו לאיבוד במרחב?

האמנית נילי קשאני מדריכת החוג לציור פורסת את ציורי תלמידיה בתערוכה שנתית המסכמת את הישגיהם. לצד ציורים ורישומים אלה מציגה האמנית מספר יצירות בביצועה.

'ארץ.עיר.חי.צומח.דומם'  הינו שם משחק-ילדים המונה את נושאי יצירותיהם של תלמידי החוג השקדנים. מסגרת זו מאפשרת למשתתפיה לחרוג ממטלות היום יום הרגילות, ולשקוע בעשייה שיש בה רצינות וצורך בריכוז, אך גם  חדווה ויצירה. כאן יפליגו באניות הדמיון ויממשו חלומות נשכחים. נופים וצמחים אקזוטיים מרצדים לצד  יצירות עדינות של טבע דומם, בעלי חיים ובני אנוש. 

על משתתפים בתערוכה וציוריהם:

אראלה הרטוב מציירת בקביעות במשך שבע השנים האחרונות. הציורים בתערוכה זו מתארים : צדף, נוף וגל. הם מצטיינים בצבעוניותם, בעבודה על הפרטים הקטנים ובאופטימיות המשתקפת מהם.

ורדה איגל  חסרת ניסיון קודם באמנות. היא מציגה את עבודותיה הראשונות בתערוכה.

מרי כהן רכשה את ניסיונה האמנותי במועדון אלון. עבודותיה רוויות המבע והצבע נעשו בהשראת מגוון צילומי נוף מרחבי העולם אשר הרשימו אותה הן בצבעיהם והן בקומפוזיציה בה הונצחו.

שולמית כהן  מציירת כארבע שנים בלתי רצופות ומשתתפת בחוג הציור במועדון בשנתיים האחרונות. היא מציירת בעיקר פורטרטים ודמויות אקזוטיות מארצות שונות. עבודותיה נעימות לעין המתבונן ומאיירות חוויות של נוסטלגיה ויחסים אישיים בין בני אדם.

יעקב משיח החל לצייר במסגרת החוג לפני זמן מה.

נעמי נבו  מציירת כשמונה שנים נופים ופרחים.

רגינה צימליכמן  החלה לצייר לפני שלוש עשרה שנה. היא למדה אצל ריקי רוזנטל. בחוג הציור בבית אלון למדה אצל מורים שונים. רגינה שואבת את נושאי ציוריה מצילומי שבועונים. כאן מוצאת את מושאי עבודותיה אשר גרמו לה להנציחם ביצירותיה. אפן עבודתה אינטואיטיבי מהיר וישיר. לציורים מראה של פשטות ונטייה לנאיביות.

יצחק סבן ביצע בעבר עבודות ריקוע בנחושת. עתה במסגרת החוג, הוא נותן ביטוי לאהבתו לטבע. בציורי הנוף מבחינים בעבודה על אור וצל, ובגוונים  העשירים של מכחולו החופשי.

רות ראובני  מצטיינת בציורי נופים עדינים. היא צובעת את צמרות העצים בצבעי שלכת רווים וחמים, ובנוף שליד שפת הים ניתן לחוש ברוח קלילה המצננת את החום באווירה של אידיליה. רות גם עוסקת ברישום אקספרימנטאלי. (בפורטרט של דמות אוריינטלית עם תרבוש.)  

 

עדנה רצ'קובסקי מציירת שלוש שנים לסירוגין. הא מציגה בתערוכה ציור אוורירי של בתי כפר ביער בצבעוניות עליזה ומשמחת לב, וכן נוף מופשט במריחות מכחול חופשיות בצבעוניות מינימליות של כחלחלים, חומים ונגיעות ירקרקות בקומפוזיציה מאוזנת ורגועה.

שולמית שמיע  מציירת נופים מובנים ומשלבת מקורות מים בהם משתקפים מבנים הסמוכים למים, סירות ובעלי חיים. מריחות המכחול אכספרסיביות וצבעוניות רוויה.

נילי קשאני - מדריכת החוג החלה בלימוד ציור אצל האמנית שרה ניסים ב1997. היא המשיכה בכיתתו של ראובן תשרי בבית האמנים באלחריזי בתל אביב ב2004, וכן בבית האומנים מוזיאון תל אביב בשנים 2005-2012. למדה פיסול וציור אצל הפסל והצייר צביקה לחמן. ב 2011 השתלמה באיטליה, אומבריה, בבית הספר הבינלאומי Montecastello. ב2013 השתלמה אצל יאן ראוכוורגר.

נושאי הציור שלה התגבשו בעקבות אירועי הטרור בעולם כאסון נפילת מגדלי התאומים. היא הושפעה מאמנים כגון פיקסו, סזאן ומאטיס. עבודותיה עזות מבע ורוויות בצבע. הציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות. זכתה בפרסים ובציונים לשבח.

חברה באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל ובאיגוד האמנים גבעתיים רמת-גן.

פתיחה חגיגית: ביום ב' 14.7.2014 בשעה 19:30

בטלפון נייד נא לסרוק ברקוד לקטלוג

       http://goo.gl/OLUYGW     לינק לקטלוג התערוכה     http://goo.gl/OLUYGW 

יו טוב לפתיחת התערוכה

דבורה בוצ'מן - אוצרת

(בהמתנה להרשאת ציטוט מהמשורר)
#  http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=66841#.U7jBCpR_uSp