אוצרת דבורה בוצ'מן
גלי נולדה בגבעתיים בשנת 1976 ולמדה בבי"ס א.ד. גורדון בעיר. שנות ילדותה עמדו בסימן התמודדות של קשיי תקשורת עם הסביבה. התפתחות מאוחרת של הדיבור הותירה אותה לכודה בתוך עולמה הפנימי. צעד אחר צעד, תוך כדי מאבק יום יומי ובאמצעות עזרה מקצועית הצליחה גלי להפתיע גם את מיטב הרופאים ואת אנשי החינוך ולהשתלב בלימודים יסודיים ותיכוניים בהצלחה. גלי המשיכה והשתבצה בהכשרה לעשייה בתחום הגרפיקה והמולטימדיה, וכן למדה צילום בשיעורים פרטיים אצל צלם העיתונות אבי קדם.
ברזומה של גלי נכללים לימודי מחשוב בבתי ספר למחשבים: 'אחד לאחד' בתל-אביב, 'אוריין' ברמת-גן, 'סיוון' בתל-אביב. עיצוב גרפי למדה במכללת 'אורט קריירה' בתל-אביב, לאחר שסיימה לימודיה ב'תיכון חדש' ברמת-גן (מגמת אמנויות העיצוב). שם הייתה אחראית על עיצוב עיתון ביה"ס וספר המחזור, וקבלה פרס להצטיינותה בלימודים.
כיום עוסקת גלי בעיצוב אתרים באפן עצמאי. היא הועסקה באקו"ם בתל-אביב, ב'יעד בע"מ' בתל-אביב, ב'טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ' בכפר-סבא.
אולם הקושי להסתגל לחברה שמסביבה ברמה היום יומית לא נעלם. שני עוגנים שגלי הצליחה לבנות הפכו למצילי חיים מבחינתה: המחשב, ובשלב מאוחר יותר - הצילום.
 |
| מפריחת הבלונים בשוק הפשפשים ביפו |
הללו סייעו בידה גם להתמודד עם אירועים טראומטיים שחוותה בילדותה ובעת נעוריה.
הצילום הפך לכלי המאפשר את הרחבת עולמו של הפרט ולהעשרתו, וכן להכרת עצמו בהקשרים שונים. הוא מאפשר להרחיק או לקרב אובייקט, להתמקד או להישאר מרוחקת כמתבוננת מהצד אך גם ליצור קשר עם האובייקט. זו הנה הדרך להתבוננות עצמית, הרחבת גבולות ה"עצמי" והמורכבות שלו ולהשתחררות והיפתחות לאפשרויות חדשות. לכן דרך הצילום היא נערכה להתמודדות עם אותם קשיים ומכשולים התפתחותיים שנעלו בפניה את ההזדמנות להשתלבות בחיים רגילים.
כדי לצלם גלי נדרשת להתבונן מחוץ לעצמה ולראות את העולם בדרך חדשה. המצלמה
הדיגיטלית עדשותיה וחיישניה הרגישים מאפשרת לה לצפות בעולם בדרך שונה מזו לה מסוגלת העין האנושית. היא משמשת לה כצוהר מובחן וככלי המאפשר תרגום שבאמצעותו מתנסחים פניו של העולם.
הצילום העמיק בה את האומץ לבחון את העולם בלי לחוש שהיא מאוימת. באמצעותו מתגברת גלי על הקושי שלה לתקשר עם הסובב אותה ועל הקושי המקביל של הזולת להבין מה היא חושבת על העולם.
בעלי החיים שאותם היא אוהבת אהבת נפש, וכן נופי הארץ נצפים בצילומי החי, הצומח והדומם של גלי ובאמצעות צילומים אלה נפרמים קשיי התקשורת עם סביבתה בצורה מתגמלת.
שברי זיכרונות המרכיבים את צילומיה מספרים סיפורים שאין המילים יכולות לזקק בדקויות תואמות. הם נובעים מיציאתה אל המרחב והתבוננות בו, ואורזים חוויה אסתטית ורגשית באופן שמאפשר שחזור הדומה למילה כתובה העוזרת להתמקד שוב ברעיונות מופשטים.
בין המקומות בהם צולמו העבודות ניתן למנות את גבעתיים, הפארק הלאומי בקיסריה, רחוב שינקין, רחוב שטריקר, חוף הדולפינריום, וכיכר רבין בתל אביב, שוק הפשפשים ויפו העתיקה ועוד.
בין המראות שנלכדו בעדשות המצלמה של גלי ניתן להבחין בקומפוזיציות ישירות המעבירות מסר ברור, בצבעוניות עזה ולוכדת עין.
"תמונה שווה אלף מילים", אמר הפילוסוף הסיני קונפוציוס לפני 2500 שנה, "ומה שהצילום מעתיק לעדי עד אירע רק פעם אחת"; כתב רולאן בארת בספרו 'מחשבות על צילום' (כתר, 1980) "הוא חוזר בדרך מכאנית על מה שלעולם לא יוכל לחזור שנית בממשות."
תודות מיוחדות לרינה האם, ולאיריס האחות על הליווי והעזרה הרבה.
קטלוג הופק.
תערוכת הצילומים הייתה מרשימה ביופייה בליווי הבעה רגשית עזה והתבלט בכל צילום הרעיון המסוים שבו. ניכר שהצילומים נבחרו בקפידה רבה.. אהבתי את כל הצילומים. אתעכב בזה על מספר צילומים:
השבמחק"יום קיץ בחוף הדולפינריום ומבט על יפו העתיקה."
הצילום התבלט בצבעים עזים חיים וריאליסטים, הצבעים אדום בוהק של המטריות, תנועה רבה בחוף, ילדים משחקים אנשים הולכים. הצילום נסך עלי הרגשה שגם אני נוחכת בתמונה.
השקנאים בספארי רמת גן:
הצילום חי, ריאליסטי מעורר כבוד לעופות.
הברבור השחור:
השמש שוקעת וקרניה מאירים באור את הברבור. בולטים הנוצות בצבע בהיר בין נוצותיו השחורות של הברבור הנע בגאווה במי נחל כחול כהה. הרגשה נעימה גרם לי הברבור.
הציפור בגן התנכי:
הציירת תפסה את המומנטום בשיא. הנוצות של הציפור סמרו אל על, התרגשות רגעית כנראה של הציפור בשעה שהצלמת נוחכת במקום, בזמן הנכון.
עץ ברחוב שטריקר בת"א:
גזע עץ עם שלוחות בני מאות שנים הצלמת גלי נתנה הרגשה של חיים ותנועתיות בגזעים הרבים של העץ.
לסיכום התערוכה של גלי, זורמת, מעניינת ומשאירה בלב הרגשה לרצות לראות צילומים יפים בעתיד עוד ועוד.
תודה רבה
חנה נדיר