 |
| Invitation |
-
האמנית אראלה הר טוב המציגה תערוכת יחיד ראשונה בהמלצת מורתה לאמנות נילי קשאני, תחגוג את יום הולדתה ה87 בחודש ינואר 2018. היא מתגוררת בגבעתיים משנת 1955 ומנהלת אורח חיים המלא בנתינה וזכתה באותות כבוד ובפרסים בשל כך.
הר טוב החלה את דרכה האמנותית עוד כילדה בקיבוץ גבת, השוכן במרכזו של 'עמק יזרעאל' בסמוך לנהלל. שם הצטיינה ברישומי הפחם שביצעה. הילדה צדה את עיניה של ציירת מהקיבוץ, והיא טיפחה אותה. אראלה נשלחה לתל אביב ללמוד בתיכון מקצועי ב'בית החלוצות' והוכשרה לעסוק בהוראת תפירה סלונית. מאז היא עוסקת בתחומים שונים של אומנות: בפיסול בבד, בציור על משי, במגזרות נייר, ברקמה על מפות, בשזירת חרוזים, סריגה אמנותית, פיסול בעיסות נייר ועוד. היא הקדישה תשומת לב מרובה לעבודות היד השונות שבצעה במשך השנים, והן מעוררות פליאה. יצירותיה מצטיינות בגיוונן, בדיוקן, בפרטיהן הזעירים, בצבעוניותן המעודנת, ובקומפוזיציות המעניינות.
אראלה מצטיינת בסיפור חיים מעניין ואפילו מופלא. ההורים שעלו ארצה עם חבריהם מפינסק בשנת 1924, היו בין מקימי קיבוץ גבת לזכר קדושי פינסק שנספו בשואה. האב יצחק נבו הצטיין בתחום הטכני, התכנוני והאמנותי - התפרסם בשל המצאותיו וסליקים שתכנן מצויים במקומות שונים בארץ. בכפר גלעדי ובמכון איילון מצויים סליקים לנשק בלתי חוקי מעת המנדט הבריטי בא''י, אשר פתחיהם הוסוו בעזרת מכונות כביסה ואפייה הנעות באמצעות פטנט שהמציא. כאיש ארגון ההגנה נרדף האב על ידי השלטונות ונאסר למספר שבועות ב"שבת השחורה'' בעיקר בשל דמיונו לדוד בן גוריון. יחד עם יתר ילדי הקיבוץ והאימהות נאלצה הילדה לחרוש ולזרוע בשדות על מנת למלא את מקומו ומקום יתר הגברים שנכלאו.
בגיל שנה חלתה אראלה ושמיעתה נפגעה. בגיל ארבע שמע רופא המשפחה שהילדה מזמזמת נעימות. הוא הסיק שהיא חזרה לשמוע ואכן החלה לשמוע באופן חלקי. עתה החלה גם לדבר. בשל שמיעתה הלקויה לא גיוסה לצה''ל, למרות שרצתה משום שבאותה תקופה לא היו מכשירי שמיעה. אראלה לא ויתרה על שרות המולדת, והתנדבה לעזור במשקים.
כאשר שהתה בראש-הנקרה הכירה את אליעזר שהגיע מגבעתיים לביקור. הם נישאו לאחר שנתיים ועברו להתגורר בקיבוץ יפעת (שנפרד מגבת). שם גם חגגו את טכס נישואיהם – הראשון שנערך במקום, וכן את לידת הבת הבכורה ענת שהייתה גם הילדה הראשונה שנולדה בקיבוץ יפעת. הבת העניקה לאראלה שני נכדים ושני נינים.
המשפחה עקרה לשכונת בורוכוב בגבעתיים. שם נולד הבן יוסי העוסק כיום ברפואה. הוא העניק לאראלה שלוש נכדות ושני נינים. בעת בניית מעונם הנוכחי התגוררה המשפחה בהרצליה. שם נולדו שני בניהם: עופר בעל החאן "בארותיים", ומוטי בן הזקונים המתגורר בשדה יצחק. הוא עוסק בשיפוץ ובצילום. כל אחד מבנים אלה העניק לאראלה שני נכדים.
בעקבות פרנסתו של בן זוגה שהתה אראלה תקופה קצרה בדרום אפריקה.
אל הציור הגיעה בשנת 2004 במועדון 'אלון' בגבעתיים. עבודותיה המאותחלות באפן ספונטני מקבלות נראות אידילית, רגועה ונינוחה ומקרינות שמחת חיים. אראלה האוהבת את הטבע ואת הטבעי נעזרת במכחוליה ויוצרת קורפוס של נופים שונים, צמחיה, בעלי חיים - ובעיקר בעלי כנף המצטיינים בסגנון נטורליסטי על גבול הנאיבי. האובייקטים מוצבים בקדמת הציור או משוקעים במקום מרכזי בסביבתם הטבעית ומרביתם מצוירים בזוגות. הקומפוזיציות כנות, ישירות ופשוטות. העבודות מבוצעות באופן מדויק ונקי, ובצבעוניות הקשורה לזו המצויה בטבע: כחולים, צהבהבים, ירקרקים וכדומה.
סיום התערוכה 31.01.18
דליה הראל מנהלת מועדון אלון נותנת לאראלה זר פרחים בשם המועדון לכבוד זכייתה באות אשת השנה של "ליונס גבעתיים"
 |
| אראלה הר טוב |
בגיל שנה חלתה אראלה ושמיעתה נפגעה. בגיל ארבע שמע רופא המשפחה שהילדה מזמזמת נעימות. הוא הסיק שהיא חזרה לשמוע ואכן החלה לשמוע באופן חלקי. עתה החלה גם לדבר. בשל שמיעתה הלקויה לא גיוסה לצה''ל, למרות שרצתה משום שבאותה תקופה לא היו מכשירי שמיעה. אראלה לא ויתרה על שרות המולדת, והתנדבה לעזור במשקים.
כאשר שהתה בראש-הנקרה הכירה את אליעזר שהגיע מגבעתיים לביקור. הם נישאו לאחר שנתיים ועברו להתגורר בקיבוץ יפעת (שנפרד מגבת). שם גם חגגו את טכס נישואיהם – הראשון שנערך במקום, וכן את לידת הבת הבכורה ענת שהייתה גם הילדה הראשונה שנולדה בקיבוץ יפעת. הבת העניקה לאראלה שני נכדים ושני נינים.
המשפחה עקרה לשכונת בורוכוב בגבעתיים. שם נולד הבן יוסי העוסק כיום ברפואה. הוא העניק לאראלה שלוש נכדות ושני נינים. בעת בניית מעונם הנוכחי התגוררה המשפחה בהרצליה. שם נולדו שני בניהם: עופר בעל החאן "בארותיים", ומוטי בן הזקונים המתגורר בשדה יצחק. הוא עוסק בשיפוץ ובצילום. כל אחד מבנים אלה העניק לאראלה שני נכדים.
בעקבות פרנסתו של בן זוגה שהתה אראלה תקופה קצרה בדרום אפריקה.
 |
| אראלה הר טוב |
אל הציור הגיעה בשנת 2004 במועדון 'אלון' בגבעתיים. עבודותיה המאותחלות באפן ספונטני מקבלות נראות אידילית, רגועה ונינוחה ומקרינות שמחת חיים. אראלה האוהבת את הטבע ואת הטבעי נעזרת במכחוליה ויוצרת קורפוס של נופים שונים, צמחיה, בעלי חיים - ובעיקר בעלי כנף המצטיינים בסגנון נטורליסטי על גבול הנאיבי. האובייקטים מוצבים בקדמת הציור או משוקעים במקום מרכזי בסביבתם הטבעית ומרביתם מצוירים בזוגות. הקומפוזיציות כנות, ישירות ופשוטות. העבודות מבוצעות באופן מדויק ונקי, ובצבעוניות הקשורה לזו המצויה בטבע: כחולים, צהבהבים, ירקרקים וכדומה.
אראלה מציינת את הדרכתה של נילי קשאני מורתה לאמנות אשר מכוונת אותה להתמודד עם נושאים שונים אשר אותם היא תבצע על הקנבס בעזרת צבעי אקריליק. נילי ממשיכה ומאתגרת את האמנית להמשיך ולהתפתח ולבצע את משאלות לבבה.
אוצרת: דבורה בוצ'מן
בגלריית "עדי" במרכז קהילתי שז"ר, יבניאלי 30 גבעתיים
שעות פתיחה א'-ה' 07:00-22:00סיום התערוכה 31.01.18
דליה הראל מנהלת מועדון אלון נותנת לאראלה זר פרחים בשם המועדון לכבוד זכייתה באות אשת השנה של "ליונס גבעתיים"
תודות מיוחדות להנהלות ולצוותות "בית שז''ר" ובית אלון בגבעתיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה