יום שישי, 13 בפברואר 2015

תערוכת האמנית ריבי הדרי - "תיאטרון בובות"

פעילותה האמנותית  של האמנית ריבי הדרי מפיקה תוצרי הבעה אישים  שמטרתם לבטא את עולמה, רגשותיה ואישיותה.

ניתן להגדיר את עבודותיה כחלק מז'אנר
 ה'רדי-מייד', והן נוצרות מאובייקטים יומיומיים המנותקים מהקונטקסט המקורי שלהם. באופן זה היא ממשיכה את דרכם של האמנים הדאדאסטים כמרסל דושאן, מאן ריי, מרסל ינקו , ואחרים.

הדרי נהגה לחבר פיסות נייר שגזרה מירחונים צבעונים ויצרה עולמות מופלאים בסדרת קולאז’ים ססגוניים. עתה היא הופכת את השטוח לתלת ממדי, ובוראת בובות אשר גופן עשוי מעיסת נייר.

בתערוכה זו מוצגים בכפיפה אחת הקולאז'ים והאסמבלז'ים ויוצרים הפקה משותפת של תיאטרון בובות ותפאורותיו.



ריבי הדרי  מסדרת הקולאז'ים 

ריבי הדרי יוצרת ישויות באמצעות שילוב בלתי אפשרי של פיסות בדים ססגוניים, חלקי תכשיטים, חרוזים וחפצים קטנים שליקטה. כך היא יוצקת לדמויות המבוצעות את השתקפות רבדי נשמתה.

האסתטיקה של רבות מעבודותיה מהדהדת את זו של שמחת קרנבלים וצבעוניותם.

כל בובה שנוצרה עברה תהליך של הדבקה, איפור ושימוש בשלל אביזרים המוצמדים למושא היצירה. הללו מייצגים שורת דמויות רבגונית ונושאות שמות של גיבורי תרבות שנטבעו בזיכרון הקולקטיבי מעולמה הרוחני העשיר. הן מגיחות מההיסטוריה, מהספרות וספרות הילדים, מהפולקלור, המוסיקה, הקולנוע, התנ"ך ומהדמיון.

האמנית עושה שימוש בחומר מצוי ונמוך כעיסות נייר. היא מעצבת אותו מחדש כגוף. הוא מוסתר, והשימוש בו כמכניזם תומך העוטה אביזרים המזוהים כמאפייני עושר.


הצגת תוצריה בגלריה מחדשת את משמעותם ומעלה אותם לדרגה של אמנות.

פגשתי את האמנית בחלל בו היא חיה ויוצרת. הבובות מוצבות זו לצד זו ולרגע נדמה כי הן חיות וטרודות בעשייה כל שהיא אשר נועדה להן על ידי יוצרתן, ניכר כי ריבי הדרי אוהבת לשהות ביניהן ולהיות עדה לתגובות שיצירותיה והצבתן בחלל מעוררות.

היא מייצגת את אסופת הדמויות ומסבירה את חשיבותן ואת מקומן המרכזי בחייה.



ריבי הדרי - מסדרת הבובות


 מדוע הוא מתעקשת להתעסק ברצינות בתכנים “ילדותיים" לכאורה? 
האם הם הנובעים מזיכרונות ילדות תמימים או מחוויות רומנטיות שנצרבו במשך השנים ועתה מצאו ביטוי?

ריבי הדרי נולדה בקיבוץ שער הגולן ומתגוררת בגבעתיים זה כשלושים שנה. היא למדה 'חינוך גופני' בסמינר הקיבוצים, והייתה תלמידתם של רינה שיינפלד, ירדנה כהן , נועה אשכול ואחרים. היא המשיכה ללמוד 'חינוך מיוחד' בסמינר לוינסקי, עבדה והדריכה במסגרות שונות.


היצירתיות בה הצטיינה עבודתה מצאה ביטויי בבחירתה לחיות את חייה כאמנית והיא ממשיכה להשתלם וללמוד, על מנת להעמיק את ידיעותיה ולשפר את הטכניקה שלה.

הזמנה לתערוכה "תיאטרון בובות" 

אוצרת: דבורה בוצ'מן.

יום חמישי, 12 בפברואר 2015

"חומים" - תערוכת ציורי אקוורל, יוסי קופרמן - מבוטל

אוצרת - דבורה בוצ'מן 

התערוכה בוטלה בעקבות בריאותו של הצייר.
החלמה מהירה!

יוסי קופרמן 
תודות מיוחדות למורה המסור 'יואב שועלי'.

יוסי אוהב לצייר בצבעי מים, אשר בשקיפותם, באווריריותם ובבהירותם צבעי המים משקפים היטב את אקלים הארץ. אור פנימי ענוג קורן מהבתים הישנים, השערים והגדרות הניבטים מעבודותיו.


נטייה לגוונים חומים, עיצוב רך, ומגעי מכחול מאופקים משקפים את העידון הנפשי של האמן ואת הייצוג האימפרסיוניסטי שבעבודת המכחול.


המבט קולט קבוצת בתים מקובצת מבעד מסך של עצים. אפלולית נחה על המיחבר, שגווניו נוטים לחומים ולירקרקים. גזעי העצים וענפיהם מתפתלים בקדמה בגליות. עלוותם הכהה מיוצגת בכתמים מופשטים. ענפי העצים נעשו במשיחות מכחול אופקיות ארוכות המרכיבות גם את האדמה.

בעבודה אחרת נראות מרחוק שתי דמויות מופשטות אנונימיות ואשר מאחוריהן מתגלים ארבעה בתים דבוקים זה לזה שצופנים סודותיהם. 

הרושם כללי המתקבל הוא של סינתזה בין ציור כפר פוסט-אימפרסיוניסטי לבין ציור אקספרסיוניסטי ממטבחו של סוטין.

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

תערוכת אמנות הישראלית של בנק הפועלים IMAGINATION 2015

ב 21 בפברואר 2015 תיערך תערוכת האמנות הישראלית בבנק הפועלים.

  הזמנה לתערוכה  Dvora Bochman curator and artist  Imagination 


בין יתר האמנים שתרמו יצירות למען המאבק במחלת האיידס ניתן לראות את עבודותיי בתערוכה.

    תרומתי לתערוכה:                                       2X (50X60) CM
 2015 Dvora Bochman curator and artist Imagination

תודות ללי-מור כהן ולצוות המסור, ולבנק.



להתראות! 
דבורה בוצ'מן אמנית ואוצרת 

יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

בני ריבק - 'שבעים' - תערוכת ציורי שמן


אוצרת דבורה בוצ'מן

בתערוכת היחיד של בני ריבק מציג הצייר סדרות של ציורי שמן על קנבס העוסקים במגוון נושאים בהם יפגיש מרחבים מדומיינים ואמיתיים. 

בני המתגורר במושב גן-חיים נולד באוזבקיסטן בעיר טשקנט, מקום בו התיישבה המשפחה שנמלטה בעת מלחמת העולם השנייה משדלץ המצויה פולין.

לאחר שעלו לישראל  עסק האב אברהם צבי ריבק לפרנסת המשפחה בחייטות. בנוסף לכך הקים האב תיאטרון בו שימש כשחקן בהצגות שהעלה, המחיז וביים. הוא גם נתן את ידו גם בציור. היצירות הספורות שנותרו מאותם ימים מזמנות לנו חוויה של מבט בכישרון שלא טופח בשל הזמנים הקשים בימים של הקמת המדינה.

מעניין להיווכח שהתפוח לא נפל הרחק מן העץ!

הבן - בני ריבק, הקים משפחה לתפארת ולפרנסתו עסק בשווק שוקולדים.

שנים רבות הוא חלם לחיות בבית עם גינה ואכן בשנת 1992 עזבה המשפחה את העיר רמת גן לטובת מגורים במושב המצוי באזור השרון ליד העיר כפר סבא. 

כמי שחלומו הוגשם מפליא בני במימושו!

הוא הפך לחקלאי המתמחה בגידול פרחים בנחלתו. בני המשפחה מתגוררים בסמוך, והמקום שוקק חיים. 

כל אדם החולף בסמיכות אינו מסוגל להסיר עיניו מיופיים של הפרחים בגינה, מעושרה של הצמחייה ורב גוניותה. אין להתעלם גם מפינות הקסומות החבויות בין עצי הפרי ומבעלי החיים היפים והנדירים בביבר שהקים.  

אהבה ואהבת המולדת של בני מציפה את מעשיו.

 לפני כארבע שנים החל בני לצייר והצטרף בהמלצתה של ציפי יפעת לכיתת האמנים של הצייר הידוע יואב שועלי בגבעתיים.

הוא  נהג להגיע לסטודיו לאחר יום של עבודה מפרכת כחקלאי, ולמד בשקדנות ובחריצות המאפיינים אותו. 

בני כבר הציג את עבודותיו חמש פעמים בגלריית האגם ברעננה, בבית הירוק באוניברסיטת תל אביב, ובתיאטרון ירושלים. 



נוף ערפילי


"אני עוסק בנושאים שונים על מנת להכירם" מצהיר בני, ואכן המסורת והעבר היהודי מונצחים על הקנבסים בדמויות בלבוש מסורתי לצד פורטרטים של דמויות אקזוטיות. סמטאות בערים, נופים כפריים ובתים ישנים מצוירים לצד שבילים ונופי יער שונים, זרימת פלגים ונחלים, אגמים, נוף ימי, כלי שיט ומצוקים. 

מקורם של הציורים משתנה. יש המעוגנים במקומות קיימים אשר אותם ראה בני בטיוליו בעולם, בארץ, בגינתו או בביתו, אך יש והוא קורא דרור גם לדמיון. בין הנופים והאפיזודות המצוירות מצויים מרחבים שאינם קיימים. עתה משצוירו - נראותם מאוששת ומבססת את היותם ולו רק על הקנבס. כך מנציחים הציורים הססגוניים המוארים ומלאי החיים את הטבע והטבעי.

סגנון הציורים נע בין הנאיבי והנטורליסטי והם מבוצעים באפן מדויק מלוטש ומוקפד. 

ניתן להבחין באלמנטים קומפוזיציונים המנתבים את המבט המתבונן. המסר הנובע משדר נמרצות, בהירות, ישירות, כנות וחד משמעותיות. 

על הסדרת המבנה המאוזן והממורכז אחראים נתיבי זרימת המים, עיקולי הדרכים והשבילים, הגשר, ומיקומי האובייקטים השונים על הבד המצויר, המאפיינים גם את חיפושיו המתמידים אחר דרך ומשמעות. 

מבטו של בני מתחיל עתה להתמקד. מתוך ציוריו הנובעים מחיי היום יום ומהשגרה  הוא מנהל שיח בוגר, ומצליח להביא לידי ביטויי מחוזק ומהודק מבחר דימויים המתייחסים לעולמו המוכר והאהוב.

עצי התפוח, האשכולית והאבוקדו הצומחים בגנו, מטופלים במציאות באהבה ואפן אישי ומניבים שפע של פרי, מקנים  עתה לעצמם את מקומם המרכזי הראוי להם גם על הקנבס.

בתהליך אבולוציוני ובלתי מודע זה, כפי שגם הגיוני שיתרחש בשלבי היצירה, מוצפות תובנות חדשות אצל האמן והחקלאי.

באפן זהה המשמעות הנושאית הנובעת מהעיסוק באובייקטים פשוטים שקבלו את מלוא הבמה והחשיבות הראויה להם, הופכת בד בבד לביטוי סגנוני חדש ולמארג ליצירה ההולכת והמתפתחת.  


הזמנה לתערוכה 
https://www.youtube.com/watch?v=EvDA1w19FuQ&feature=youtu.be

יום שבת, 6 בדצמבר 2014

לחם ושושנים 9, 2015 - תערוכת מכירה קבוצתית

מכירת יצירות אמנות עבור פרויקט 'נשים ועבודה' יוצאת לדרך בחגיגה של סולידריות חברתית.

תרומתי לתערוכה חשובה זו הינה העבודה: 
סערה בעפלה 


פרטי התערוכה:

פתיחה: 26-27 בדצמבר 2014, 
שישי 10:00-16:00 שבת 10:00-22:00
-
התערוכה תוצג מה28 בדצמבר ועד לנעילה ב6 בינואר 2015
ימים א-ה 10:00-18:00
יום ו 10:00-16:00
שבת, 3 בינואר – סגור
-
ב: 'קסטיאל 'As Is 
משה מאור 2, תל אביב-יפו
  
הדרכות בשבת 27 בדצמבר: 11:00, 13:00, 15:00, 17:00, הדרכת ילדים ב 12:00


ההזמנה:

הזמנה 

 תודות למארגנים : ניר נאדר, שרון ליאור, דני בן שמחון וגלי פבר

יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

גלי ניר - תערוכת צילום - 'פנימה והחוצה'


אוצרת דבורה בוצ'מן

גלי נולדה בגבעתיים בשנת 1976 ולמדה בבי"ס א.ד. גורדון בעיר. שנות ילדותה עמדו בסימן התמודדות של קשיי תקשורת עם הסביבה. התפתחות מאוחרת של הדיבור הותירה אותה לכודה בתוך עולמה הפנימי. צעד אחר צעד, תוך כדי מאבק יום יומי ובאמצעות עזרה מקצועית הצליחה גלי להפתיע גם את מיטב הרופאים ואת אנשי החינוך ולהשתלב בלימודים יסודיים ותיכוניים בהצלחה. גלי המשיכה והשתבצה בהכשרה לעשייה בתחום הגרפיקה והמולטימדיה, וכן למדה צילום בשיעורים פרטיים אצל צלם העיתונות אבי קדם.

ברזומה של גלי נכללים לימודי מחשוב בבתי ספר למחשבים: 'אחד לאחד' בתל-אביב, 'אוריין' ברמת-גן, 'סיוון' בתל-אביב. עיצוב גרפי למדה במכללת 'אורט קריירה' בתל-אביב, לאחר שסיימה לימודיה ב'תיכון חדש' ברמת-גן (מגמת אמנויות העיצוב). שם הייתה אחראית על עיצוב עיתון ביה"ס וספר המחזור, וקבלה פרס להצטיינותה בלימודים.

כיום עוסקת גלי בעיצוב אתרים באפן עצמאי. היא הועסקה באקו"ם בתל-אביב, ב'יעד בע"מ' בתל-אביב, ב'טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ' בכפר-סבא.

אולם הקושי להסתגל לחברה שמסביבה ברמה היום יומית לא נעלם. שני עוגנים שגלי הצליחה לבנות הפכו למצילי חיים מבחינתה: המחשב, ובשלב מאוחר יותר - הצילום.



 מפריחת הבלונים בשוק הפשפשים ביפו

הללו סייעו בידה גם להתמודד עם אירועים טראומטיים שחוותה בילדותה ובעת נעוריה.

הצילום הפך לכלי המאפשר את הרחבת עולמו של הפרט ולהעשרתו, וכן להכרת עצמו בהקשרים שונים. הוא מאפשר להרחיק או לקרב אובייקט, להתמקד או להישאר מרוחקת כמתבוננת מהצד אך גם ליצור קשר עם האובייקט. זו הנה הדרך להתבוננות עצמית, הרחבת גבולות ה"עצמי" והמורכבות שלו ולהשתחררות והיפתחות לאפשרויות חדשות. לכן דרך הצילום היא נערכה להתמודדות עם אותם קשיים ומכשולים התפתחותיים שנעלו בפניה את ההזדמנות להשתלבות בחיים רגילים.

כדי לצלם גלי נדרשת להתבונן מחוץ לעצמה ולראות את העולם בדרך חדשה. המצלמה

הדיגיטלית עדשותיה וחיישניה הרגישים מאפשרת לה לצפות בעולם בדרך שונה מזו לה מסוגלת העין האנושית. היא משמשת לה כצוהר מובחן וככלי המאפשר תרגום שבאמצעותו מתנסחים פניו של העולם.

הצילום העמיק בה את האומץ לבחון את העולם בלי לחוש שהיא מאוימת. באמצעותו מתגברת גלי על הקושי שלה לתקשר עם הסובב אותה ועל הקושי המקביל של הזולת להבין מה היא חושבת על העולם.

בעלי החיים שאותם היא אוהבת אהבת נפש, וכן נופי הארץ נצפים בצילומי החי, הצומח והדומם של גלי ובאמצעות צילומים אלה נפרמים קשיי התקשורת עם סביבתה בצורה מתגמלת.

שברי זיכרונות המרכיבים את צילומיה מספרים סיפורים שאין המילים יכולות לזקק בדקויות תואמות. הם נובעים מיציאתה אל המרחב והתבוננות בו, ואורזים חוויה אסתטית ורגשית באופן שמאפשר שחזור הדומה למילה כתובה העוזרת להתמקד שוב ברעיונות מופשטים.

בין המקומות בהם צולמו העבודות ניתן למנות את גבעתיים, הפארק הלאומי בקיסריה, רחוב שינקין, רחוב שטריקר, חוף הדולפינריום, וכיכר רבין בתל אביב, שוק הפשפשים ויפו העתיקה ועוד.

בין המראות שנלכדו בעדשות המצלמה של גלי ניתן להבחין בקומפוזיציות ישירות המעבירות מסר ברור, בצבעוניות עזה ולוכדת עין.

"תמונה שווה אלף מילים", אמר הפילוסוף הסיני קונפוציוס לפני 2500 שנה, "ומה שהצילום מעתיק לעדי עד אירע רק פעם אחת"; כתב רולאן בארת בספרו 'מחשבות על צילום' (כתר, 1980) "הוא חוזר בדרך מכאנית על מה שלעולם לא יוכל לחזור שנית בממשות."


תודות מיוחדות לרינה האם, ולאיריס האחות על הליווי והעזרה הרבה.

קטלוג הופק.

יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

בתים פתוחים של אמני גבעתיים 13.9.2014 Open Houses for Givataim Artists

הזמנה ליום פתוח לאמנות בגבעתיים אותחלה בפרסום קול קורא לאמנים על ידי אורה שמואל, מנהלת בית שניידרמן, ויועצת ראש עיריית גבעתיים בנושא נשים.


קול קורא
האמנים, הגלריות והסדנאות ברחבי העיר ייפתחו ביום שבת 13.9.14

הזמנה
גם אני אשתתף באירוע ואפתח את מקום מגוריי. 
הפעם אציג את עבודתי 'בריאת העולם' הכוללת 14 קנבסים, בליווי קטלוג קצר.

פרוייקט זה נוצר בהונגריה לקראת הפסטיבל היהודי עליו אחראית ורה ודש.


מרשימת האמנים המשתתפים באירוע

כן תיפתח גלריית ספריית בית אלון בין השעות 12.00-16.00 ובה התערוכה: תמונות מספרים.

אמנים המציגים את עבודתם בתערוכה מוזמנים לפגוש את אנשי גבעתיים !

כל הפרטים בפלייר האירוע בלינק:

http://www.givatayim.muni.il/Documents/open_houses_flayer-A3.pdf