'חלון ראווה' תערוכתה של ניצה שוחט בן-טל

אוצרת התערוכה: דבורה בוצ'מן

נעילת תערוכתה של ניצה שוחט בן-טל "חלון ראוה"
 תיערך במפגש עם האמנית, בתצוגת פריטים ייחודיים בעיצובה.

ביום ה' 4 בפברואר בשעה 11.00 בגלריית ספריית בית אלון רח' אילת 8 גבעתיים 


בתערוכה 'חלון ראווה' נתבונן במעשה ידיה של האמנית ניצה שוחט בן-טל. האומנית הוותיקה והידועה המאזכרת בדרכי יצירתה ובגורלה את הדדאיזם וגלגוליו, ונשאל: האם אומנות או אמנות?

הדדאיזם נוסד בשנת 1916, בעקבות זוועות מלחמת העולם הראשונה. זרם אמנותי תרבותי זה נועד לערער על הסדר הקיים. הוא הרחיב את תחום השיח התרבותי, ואת החשיבה המקובלת אודות "אמנות מהי".

סגנונה של תנועת הדאדא קשה להגדרה. ישויות אקראיות נוצרו  כמחאה כנגד ערכי החברה הבורגנית ומתוך זלזול באובייקט האמנותי.

טכניקות אוונגרדיסטיות כגון: הקולאז', האסמבלז', הפוטומונטאז' והרדי-מייד שהוצגו, הוכללו בתחום האמנות הפלסטית וזעזעו את התפיסה האסטטית.

כך נעשו שימושים בגזירה ובהדבקת דימויים וויזואליים, באובייקטים תלת ממדיים, ובחפצים יומיומיים, שנותקו מההקשר השימושי והמקורי שלהם.

אמנים כגון ז'אן ארפ, מרסל ינקו, פרנסיס פיקבייה ואחרים, פעלו בזיקה ישירה אל הזרם. הם נודעו בחריגתם מהכללים המקובלים, וה"מזרקה" של מרסל דושאן עדיין טורדת את המתבוננים בה.

כיום אמנים בעלי זיקה לדדאיזם כג'ספר ג'ונס, ג'ף קונס ואנדי וורהול, עוסקים בערעור היחס בין אמנות לבין אומנות.

בתערוכה "סביבות עבודה" במוזיאון תל אביב הציגה האמנית רעות פרסלר חנות משפחתית מאובזרת. מיצב זה בודק את הלגיטימציה להקרא 'אמנות' בעצם הצגתו בחלל המוזיאון.

תערוכה זו מפקיעה את חלון הראווה שממוקם בחזית החנות, והינו כלי שווקי המשמש להצגת מוצרים אטרקטיבים המצויים בחנות. 
  

פגשנו את ניצה בביתה לאחר ששריפה כילתה את תכולתו ואת מצבור עבודותיה.

ניצה המכנה עצמה בשם: 'סטייליסטית אבסולוטית', לא נכנעה חרף ניסיון הגורל למחוק את עברה.

היא מצטטת את המדבקה שיצר שרון רג'יניאנו, ומצהירה: "אמנות או נמות".

'גן-גדן'  ניצה שוחט בן-טל

בתערוכה זו מציגה ניצה שטיחי קיר ופריטים נוספים אותם היא מעצבת בהשראת סגנון האינקה והמזרח הרחוק. כל אייטם ייחודי, מיוחד ויחיד במינו.

בעבודותיה משולבים גובלנים, תחרות, סרטים, ורקמת יד מעשה ידיה.

התהליך מתחיל ברישום ספונטני על נייר. 

על פיו היא רוקמת יצירה חד פעמית.

אל היצירה מותאמות רצועות של בדים וסרטים הנאספים בקביעות ומקורם מארצות המזרח הרחוק ומשאר מדינות העולם.

"בחרתי ליצור בבד וברקמה כי אני חשה בחיבור חזק מאד לעולם הטקסטיל בו עיצבתי במשך שנים רבות את בגדיי המיוחדים המצטיינים בצבעוניות ובאמצעותם הועברה אהבת החיים הפועמת בי".

כילדה שמשפחתה התגוררה בבני-ברק וברמת-גן, נהגה להלביש את בובותיה בבגדים ובאביזרים שהכינה בעבורן. ציוריה קשטו את הקירות כבר בגן הילדים. בעת שבגרה למדה הוראה בסמינר, והמשיכה בהכשרה במדרשה למורים לציור.

עיסוקה הראשון היה באיפור מקצועי לסרטים בטלוויזיה. כאן יושמה אהבתה לצבע ולאסתטיקה.

עתה פנתה להגשמת אהבתה הראשונה: לאופנה.

באווירת התקופה ההיא פתחה ניצה בביתה עסק ובו עיצבה בגדים ושמלות חופה רקומים ושזורים בחרוזים, שבלטו באופיים הרומנטי.

הצלחתה הרבה הובילה להרחבת הפעילות ולפתיחת בית אופנה שנודע בשם: "אנאבלי".

בין שבעת הסניפים בלטה חנות הדגל שמוקמה בנקודה היוקרתית של תל אביב באותה עת: ברחוב דיזינגוף המיתולוגי.

פריטי הלבוש השונים והמיוחדים בעיצובה הפכו ללהיטים. הם נמכר ברחבי הארץ.

ניצה היתה סלבריטי. היא קיימה תצוגות אופנה חשובות שהפכו לסצנה המועדפת על סלבריטאים מִשַמְנָהּ ומסלטהּ של החברה. על המסלול הודגמו פריטי לבוש שלא נראו כמותם. 

"במהלך חיי עיצבתי בגדים לידוענים כגון: אופירה נבון, שולמית אהרון, יהודית רביץ, ולאחרים".

במקביל המשיכה ניצה לצייר בספונטניות האופיינית לה.

כך מצאה את דרכה לעיצוב שטיחי קיר רקומים. כל שטיח כמו כל פריט אחר שיצרה כגון: תיק, צעיף, חצאית או מעיל - זכו לטיפול אוהב ולתשומת לב אישית.

הפריטים המרכיבים את התערוכה מדגימים את מעשה ידיה כמעצבת המתכננת את יצירתה בהרמוניה של צבע וקומפוזיציה ומספרים סיפורים מופלאים על גן העדן,  על נסיכים ונסיכות,  על פרפרים ופרחים, חברות ויופי שמתקיימים בסיפורת ובשירה.

פתיחת התערוכה ביום ד' 13 בינואר 2016 בשעה 19:00  בגלריית ספרית בית-אלון, רח' אילת 8 גבעתיים.

התערוכה תתקיים בתאריכים: 8.1.16  עד 5.2.16

המעגל - פרויקט mail-art בתערוכה המציינת 10 שנות פעילות של גלרית אלפרד, תל אביב

הזמנה לתערוכה

המעגל הנו צורה שוויוניות בו כל הנקודות על ההיקף מצויות במרחק שווה ממרכזו.

במסגרת התערוכה בה חוגגת הגלריה עשור לפעילותה כעמותה שיתופית, תוצב במרכז החלל תיבת הפתעות של יצירות בנוסח הפלוקסוס. הן מאופיינות בקנה מידה קטן ונוצרו על ידי אמנים ואמניות מרחבי העולם.

התוצרים לפרויקט תיבת הפתעות הנם דו ממדיים או תלת ממדיים. 

ממדי עבודה דו ממדיות נע בין 9X14 ס"מ עד 29X21 ס"מ.

ממדי עבודה תלת ממדיות נע בין 5X5X5 ס"מ עד 15X15X15 ס"מ.

הן נשלחו לגלריה באמצעות הדואר (בסגנון ה:mail-art), ויוצעו למכירה לכל דורש במחיר סמלי, לגיוס תמיכה בעבור המשכת הפעילות השוטפת.

העבודות תשארנה סגורות במעטפה/חבילה באריזתן המקורית, עד שרוכש היצירה יפתח את ההפתעה.

בכל מעטפה/חבילה מצוי מסמך הכולל פרטי אמן/ית: שם האמן, שם העבודה, מדיום, אימייל וכתובת אתר אינטרנט (ליצירת קשר ולצורך אספנות של הרוכש).

טכניקת היצירות בלתי מוגבלת וכוללת: רישום, ציור, קולאז', הדפס, צילום, שיעתוק, רקמה, מדיה מעורבת, פיסול, לרדי-מייד וכולי.

untitled - Dvora Bochman 

עבודתי בפרויקט "מעגל" דנה ברדיוסים ובניראות המייצגת את המרחק השווה ממרכז המעגל, ושואלת: האם הם באמת שווים?

ציצית המצויה מחוץ להיקף המעגל צמודה לנוסחת השוויון ונספחת למערכת. לכן אינה מקיימת את תנאיו, ואת האפשרויות המגולמות בשייכות לקבוצות השווים למיניהן.

הריבוע המוצמד לחלקו המרכזי של המעגל הנו מצרף של תוצרים  פילטלים: תוויות ' דואר אויר' המשמשות כתוסף פנים מערכתי. הן משנות את כללי המשחק של משלוח הדואר ומאיצות אותו. 

שימוש בתוויות הנו  איזכור לעיסוק הבולאי .......... 
הטכניקה מעורבת  
  

תאריך פתיחת התערוכה: 10 דצמבר 2015 (נעילה: 19 דצמבר 2015).

שעות פעילות

שלישי - חמישי  17:00 - 21:00
שישי - 10:00 - 14:00
שבת - 11:00 - 15:00

אתר - http://www.alfredinstitute.org

אוצרת: רותם ריטוב.

תערוכת ציורים של האמן: ברוך (בארי) בריצמן, אוצרת התערוכה: דבורה בוצ'מן.

ברוך  הוא אמן אוטודידקטי שהחל לצייר כתוצאה מחנייה אקראית ליד חנות לחומרי ציור ואמנות בבאר שבע בדרכו לפגישה מקצועית.

האמן מבצע את יצירותיו על בדי קנבס בגדלים שונים בצבעי אקריליק.

הוא מצייר מזה שלוש שנים ללא לימוד במסגרת מוסדרת, פרט לשיחות אקראיות שניהל עם המורה והאמן 'מרק שנדרוב'.

ייתכן וזו הסיבה שקשה להגדיר במילים את ההפתעה הנגרמת לנו כצופים המביטים במגוון הציורים העז והמדמם.

הציורים מתארים אפיזודות מובחנות ושונות. הן מבצבצות מתוך מבטים רושפים, ומהבעות מורכבות וסבוכות של הדמויות המונצחות. כך גם מוטבע בהן ייצוג של איום שתפרוצנה מהמרקע בו הם נתונות לעת עתה.

ברוך מצהיר כי הוא נזקק למכניזם חיצוני ראשוני שיפעיל אותו, כיוון שהוא חש אי בהירות לגבי אותה נקודה ראשונה שיניח על הבד הריק.

אולם לעומת תחושת חוסר האונים המאתחל את ראשיתה של היצירה, הרי המשך עבודתו מצטיינת בהחלטיות, ובמשיכות מכחול בטוחות ועזות מבע. שכבות הצבע הינן רוויות ועשירות, והקומפוזיציות מהודקות וישירות.

ממכלול יצירותיו  ניתן לראות את מסלול התקדמותו והתפתחותו של האמן. הוא מוקסם מזרמים אמנותיים שונים בתולדות האמנות, ומיישם מכלול של סגנונות על פי דרכו והבנתו.

ההצבר המיוצג פושט ולובש צורה, ומשמש כבסיס לביצוע רעיונותיו האישיים הרבים. הללו נובעים מחוויות שונות המשפיעות עליו ועל מחשבותיו. מקורן בספרות, בטיולים בארץ ובעולם, באירועים בתובנות. הם מוצאים דרכם אל בדי העבודה עליהם מבוצעות היצירות.

ניתן לסווג את עבודתו לסוגות שונות כגון: דיוקנים אישיים ואחרים, דמויות שונות בלבוש אופייני או בעירום, בעלי חיים (בעיקר סוסים) ונופים. הציורים מקבלים ייצוג נטורליסטי, ראליסטי, לירי, אקספרסיבי, סמלי - סוראליסטי, קוביסטי, מופשט, ועוד היד נטויה. 

ברוך בריצמן , ציפורן אדומה 100X120

פתיחה חגיגית ביום ג' 8 בדצמבר 2015 בשעה 19:0

בגלריית ספרית בית-אלון, רח' אילת 8 גבעתיים

שעות הפתיחה:‏
בימים: א', ג', ה' 9:00-13:00, 15:00-19:00
ביום ב': 10:00-14:00
ביום ד': 10:00-14:00, 15:00-19:00
ביום: ו' בין השעות 9:00-13:00

התערוכה תתקיים בין התאריכים 8.1.2016 - 27.11.2015

אוצרת התערוכה: דבורה בוצ'מן

לחם ושושנים 10 - שנקר, בנין עלית, רמת גן

"לחם ושושנים הינה  תערוכת מכירת יצירות אמנות למען פרויקט 'נשים ועבודה' של ארגון העובדים מען, המקדם תעסוקה הוגנת בקרב נשים ערביות.

התערוכה נערכת מאז 2006. היא תורמת ליצירת גשר אל אוכלוסייה הערבית, מגייסות כספים לפרויקט השמה של נשים ערביות בחקלאות, ליצירת מקומות עבודה ולפתרון לבעיית האבטלה של נשים ערביות.

ההשתתפות הרחבה של אמנים בתערוכת השנתיות מגלמת מסר תרבותי-מוסרי, פתוח ואופטימי

ימי פתיחת התערוכה: 26-27 בנובמבר 2015.

יזמי התערוכה והמיזם המורכב "לחם ושושנים" הינם ניר נאדר והאמנית זויה צ'רקסקי.

חברי צוות התערוכה 'לחם ושושנים' 10 הינם: ניר נאדר, שרון ליאור, דני בן שמחון ורותם בן נון."

 DVORA BOCHMAN  - ROOTS 

העבודה "שרשים" מבוצעת בטכניקה מעורבת על לביד. 

רשימת האמנים המשתתפים: 

אברהם אילת, ‏אהוד בן שך, אוסי ילון, אורי גרשט, ‏אורי דושי, ‏אורי קצנשטיין, אוריאל הר טוב,אורנה דגני, אורנה מרטון, ‏איה אליאב, ‏איוון הלמריך, אייל אדלר קלנר, איל יצהר, ‏אילונה אהרון, אילנה זפרן, אילת אבני‏, איריס פינצ'ובר, איריס פנקסל, ‏איתמר פרנס, איתמר שמשוני,‏ איתמר שץ, ‏איתמר תוסיה כהן, אלי שמיר , אליה כהן, אלכס קרמר‏, אלכסנדרה אילייב, אמי ספרד, אמיר לבון ‏, אמיתי סנדי, אנה לוקשבסקי‏, אניסה אשקר‏, אסנת בר-אור‏, אסף שני‏, אסתר כהן סקין‏, אפרת בלוססקי‏, ארז חרודי, אתי יעקובי ‏, בויאן לוזנוב ‏, בועז ארד ‏, בוקה גרינפלד ‏, ברי פרידלנדר ‏, בתיה מלכא ‏, ג'ני רפלסון ‏, ג'ניפר בלוך ‏, ג'קי שטרנברג ‏, גוני חרל"פ ‏, גיא בן נר, גידי רובין, גיל גורן, גיל זבלודבסקי, גיל מועלם דורון, גיל צלנר, גל ברזילי, גל כהן, גליה גור זאב, גליה פסטרנק, גלעד אופיר, גלעד קידר, גלעד רטמן, דבורה בוצ'מן, דבורית בן שאול, דגנית אסולין, דגנית ברסט, דוד וקשטיין, דוד עדיקא, דוד ריב, דודיק אופנהיים, דויד אמויאל, דויד טרטקובר, דורית גודארד, דורית ספיר, דינה הופמן, דינה לוי, דינה שנהב, דיקלה יובל, דן אורימיאן, דני בן שמחון, דני בק, דניאל באוור, דניאל ניברון, דפנה שלום, דרור אוסלנדר, הילה בן ארי, הילה לביב, הילה סלעי, הילי אילון , ורד נחמני, ורדי בוברוב, ורדית גולדנר, זויה צ'רקסקי, חאדר וישאח, חגי איזנברג, חוה פוליבודה, חיים לוסקי, חלי גולדנברג, חן וליאנו, טובה אלדד, טובית בסירטמן, טל מצליח, טלי נבון, טליה ימיני, טליה רז , טמיר ליכטנברג, יואב ויס, יואל גילינסקי, יובל יאירי, יוחאי מטוס, יוחנן הרסון, יוכבד וינפלד, יוליה ארונסון, יורם קופרמינץ, ינאי קלנר, יעל אורן, יעל פרבר, יעל רשף, יעקב גילדור, יפעת בצלאל, יפעת גת, יצחק לבנה, כוכי דוקטורי, כילי קורן‏, כרים אבו שקרה‏, כרמלה וייס, לארי אברמסון,ליאור שביל, ליאת אלבלינג, לילי פישר, לילך מדר, לילך שחר, לירון כהן, לירון לופו, לן בוכמן, לנה פישר, לריסה מילר, מאיה כהן לוי, מאיר גל, מורן קליגר, מוש קאשי, מידד אליהו, מיה גורביץ, מיכאל ורברגר, מיכה קירשנר, מיכל אריאלי, מיכל בלייר, מיכל בן זאב, מיכל בקי, מיכל גבע, מיכל הרדוף רז, מיכל נאמן, מיקי קרצמן, מירה צדר, מירי נשרי, מרב קמל, מרב רהט, מרב שין בן-אלון, מרגו גראן, מרי מיטרני, מרים כבסה, נאוה קריזה רון, נגה יודקוביק - עציוני, נועה רבינר, נועם הולדנגרבר, נטליה זורבוב, נטעלי שלוסר, ניהאד דביט, נינו הרמן, ניר אדוני, ניר הראל, נמרוד נשרי, נעה גינזבורג, נעם ונקרט, נעמה ברקוביץ, נעמי בריקמן, סוניה חיים, סיון כהן, סימה מאיר, עדו בראל, עדו ערן, עדי חסיד, עדי סנד, עודד אילן, עידית לבבי, עינת בסט, עלמה שניאור, עמית קבסה, ענבל מנדס-פלור, ענבר רוטשילד, ענר גלם, ענת אביב, ענת מעוז, ענת עופרי, ערן וולקובסקי, ערן שקין, עתר גבע, פהד חלבי, פיליפ רנצר, פנינה גרייצר, פריד אבו שקרה, צוקי סרפר, ציבי גבע, ציון אברהם חזן, ציפה קמפינסקי, קרן אביאלי, קרן שפילשר, ראניה עקל, רואן אבו אלהווא, רון עמיר, רונה שחר, רוני אלוני, רוני סומק, רונן רז, רות שלוס, רותי בן יעקב, רחל פרץ, רחל קיני, רמי שן, רן ברלב, רעות קרן, רענן חרל"פ, שחר סריג, שי הראל, שי יחזקאלי, שי עבאדי, שירה גלזרמן, שירי דורון, שמעון צבר, שרה בנינגה, שרה גליידן, שרון יערי, שרון ליאור, שרון פדידה, תומר אלוף, תמי ברקאי, תמי נוצני, תמי רכטר, תמר גטר, תמר שליט אבני, תמרין מקרוב, Klone , know hope TEBA78, ‏ Tine Fetz , tom Puiwa ‏

"העוצמה שביופי" תערוכה קבוצתית, מוזיאון לאמנות יהודית בבית יד לבנים - רמת גן

פתיחת התערוכה במעמד ראש העיר, מר יצחק זינגר.

מדברי אוצרת התערוכה בשמת ניראון: "התערוכה נועדת להוביל לדיון ציבורי באשר לאופן ולתפיסת היופי הנשי, תוך התייחסות למידתיות, לאסתטיקה, לקודים התרבותיים,  אשר הם מקפלים בתוכם. 

התערוכה מבקשת לעורר עניין עד כדי שינוי תפיסתי, על מודל היופי, הרדיפה אחריו, וההשפעות הפסיכולוגיות שביניהם.

ברטון מתייחס ליופי האישה "אין יופי בעולם אלא באמצעות האישה" ומוסיף..."היופי הפורצלני יהיה ארוטי, מצועף, נפיץ-קבוע, קסום-נסיבתי, או לא יהיה כלל [...] אך בכל זאת היופי הוא יותר מאשר יופי. [...] הוא האמת והנצח, המוחלטות". האישה היא חוה והבתולה הקדושה גם יחד..."  

    Dvora Bochman - Celestial Beauty 149X100  

אמניות מציגות: 

אהובה בבאי, אולגה ירושלמי, אורית קרת , אילנה טמאן, אילנה לניאדו, אנג'ל כליף, אריאלה לייזר, בשמת ניראון, גילה מיירס, גילי צידון, גילת גור אריה גרינברג, גליה שטכר, דבורה בוצ'מן, דורית קרסו,
דינה זילברברג, דינה פליישר, דנה סטרלינג, חנה אילן יונס, טליה תמיר, יהודית ויינסברג,
יונה בן אהרון, יעל מרגולין, יעל רביב, לאה בשן, לאורה ורבן, אנה לזובסקי, לביאה מנוס, לי ג'ורג'י,
מיכל ויטלס, מיכל פורר, מירי גור, מרגלית מולנר, נאוה לי טל, נטאלי גרוסמן, נילי קשאני, נירית קרת,
נירית שרון, נעמי ליסי, פרציקוביץ, סוזן שוסטרמן – רודמן, סוניה כהן, עדן מילר, עדנה זמיר,
עליזה גוטמן, עפרה איינמר, ציפורה קופרברג , ציפי לוסטיג, קסניה נזרוב, קסניה רוזין , רונית פלד,
רונית שלם, רחל לונדון כץ, שוש בטלהיים, שירז וולמן. 

התערוכה תיפתח לציבור  בבית יד לבנים, רח' מעלה הבנים 24 רמת-גן


 2015 14/10-30/10.

'בדרך לז'יקלה' - תערוכת ציורים של האמנית 'אלדמע עופר'

בגלריית ספרית בית-אלון, רח' אילת 8 גבעתיים.
פתיחה חגיגית ביום ג' 27 באוקטובר 2015 בשעה 19:00
משך התערוכה: 17.10.2015 - 27.11.2015 
אוצרת דבורה בוצ'מן 

בשנת 1991 טבע ג'ק דוגאן (Jack Duganne) את המונח : ג'יקלה (Giclée). כך הגדיר את תהליך הדפסי האמנות הדיגיטליים שנעשו באמצעות מדפסות להזרקת דיו, בטכניקה המלווה בהתזה ובריסוס. 

ההדפסה ברזולוציה גבוהה ובפורמט גדול בדפוס התעשייתי הומצאה בשנות ה 80, וכיום התפתחה להדפסה תלת ממדית.

בעבר עשה עולם האמנות שימוש בטכניקת הג'יקלה המדמה את יצירת המקור בצבעוניות, באיכות ובתחושת החומריות והטקסטורה - ליצירה, ולהפצת שפע רפרודוקציות להרכשה.

סתו - אלדמע עופר 

אולם הציירת אלדמע עופר פסעה צעד  נוסף קדימה. היא משתמשת ביכולת המחשוב על מנת להמשיך ולפתח את עבודותיה המקוריות. לראשונה הן בוצעו על קנבס בטכנולוגיות מעורבות. בשלב הבא עובדו, טופלו, והפכו ליצירות אמנות דיגיטלית. ועתה בהדפסתן קבלו שוב ביטוי פיזי מחוץ למסך המחשב. בדרך זו מאפשרת האמנית סיטואציות ואוטנטיות מתחדשת שנובעת מיצירותיה החד פעמיות ובשליטה על תהליך הייצור וההדפסה. 

אלדמע עופר (.M.A חינוך מיוחד), נולדה בקורדובה (ארגנטינה) ועלתה לישראל בשנת 1962. המשפחה התגוררה בירושלים. מקום בו רכשה ידע והכשרה בציור עם האמנית רוסה פומרנץ ז"ל,  ובפוטושופ  עם מרים פלטונוב. 

האמנית החלה את דרכה באמנות בסטודיו בצור הדסה בנחשול של יצירתיות מתפרצת ומקבלת השראה מחייה בדרום אמריקה. אמירתה האקספרסיבית באה לידי ביטוי במוטיבים רבגוניים ובפנטזיות גדושות מבע, תנועה וחום. 

בתהליך העבודה היא מתמודדת מתלבטת ומחפשת באמצעות צבע וצורה על בדי קנבס. היא משתמשת בחומרים שונים כגבס, צבעי שמן ואקריליק, פחם וטוש, ובהצמדת אלמנטים נוספים המייצרים מקשה קוהרנטית. 

הציור 'תהלוכה' מוצג בתערוכה הן במהדורת המקור והן בביצוע דיגיטלי, וכך גם ציור 'הרקדן'. הם בוחנים את הטכניקה ואת המעבר ממדיית הציור למדיה מודפסת ומשמעותו. 

תחום הריקוד אליו פנתה האמנית כדרך נוספת  של ביטויי, מוצא דרכו אל הקנבס בדמות 'הרקדן' הנשען על ידיו בתנוחה של מי שמודע לגופו גם בעת המנוחה. 

'התהלוכה' מסמנת חוגגים ושמחתם במקום שאינו מובחן ולכן תואם אין סוף תרחישים. המסומנים הינם קבוצה אנושית הצועדת ביחד ובביטחון ונושאת דגלים בידיה. 


יצירות אלה מאפשרות שימוש בטכנולוגיית השעתוק להרחבת ההתייחסות לבעיות הפרט והחברה, היחיד והציבורי וליחסים שביניהם באופנים שונים המרחיבים את נקודות המבט המתהוות והמשתנות. 

בציורים כגון 'אינטימיות', 'משפחה' ו'אימהות' מתגלות סיטואציות הנושקות לאפיזודות מתוך עולמה הפרטי של האמנית אך גם מצויות ביצירות ספרות המתייחסות בדרך של אלגוריה או אגדה בקיום ובנתיביו. 

סיטואציה של זוג המצוי בעולם שהכניסה אליו אפשרית רק לאוהבים באמת מגדירה את ה'אינטימיות'. עדשים הפזורות על הקנבס נמשלות לתהליך הטבעי של זריעה ונביטת המשפחה. נוכחות הקומפוננטים הזעירים המודבקים ומוטמעים ביצירה מנסחים את התמימות באגדות הילדים כגון: 'הנסיכה והעדשה'. העדשים תופענה גם בעבודות נוספות. הן תדמינה את פירות 'היער' הנתפס במכחוליה של אלדמע עופר בשעת בין ערביים. אור וורוד, אופטימי ומתעתע חודר את צמרות העצים. 

דמותה של אישה בהריון, היושבת בשלוה על הקרקע כאימא אדמה, ומבטה פונה לעבר העתיד - עוסקת בתיאורו של התא המשפחתי הנוצר והמתרחב. השימוש בפלטת צבעים מצומצמת ובטכניקה רישומית מעצימה את הפשטות הרגעית באפיזודה שנתפסה ביצירה והונצחה לתמיד. 

'המשפחה' מיוצגת בשלוש דמויות על קו הזמן: אם אב ובת אשר שינו את מקומם בקומפוזיציה במשך השנים. בתחילה ניצבה הבת במרכז וההורים עסקו בגידולה. עתה, לאחר היפרדותה מבני המשפחה האהובים ניצבת האם במרכז. אך חוויות האימהות נותרת לעד.

'חלון' הנפש שהיה סגור נפתח  בדמות אישה הניצבת בחלון. היא מביטה אל רחוב שטוף אור ומציפה רגשות עזים בצבעוניות עזה ומסנוורת שאינה מבחינה בפרטים הקטנים. 

היצירה 'כעס' מוצאת דרכה אל הבד מתוך דחף ספונטני וישיר הפוגש את המופשט בדרך ביצועו. ה'סערה' אף היא מדגימה ומשקפת קוטביות רגשית שאת גילוייה ניתן להשליך על תופעות טבע. בדרך דומה מייצג ה'סתיו' את הרגש המלנכולי והבלתי יציב מתוך ארבעת עונות השנה. 

עץ גן העדן - אלדמע עופר 

בציורים המתארים טבע וטבעי מצויים: 'יער', 'עץ גן עדן', ו'ציפורים' מקבלת המציאות והקונקרטיות נגיעה של אקספרסיביות, מסתורין, סימבוליזם, ומעין המשך של הרוח הפוביסטית המושפעת מאמנויות של תרבויות מרוחקות. הסוגה מתאפיינת בהבעה אישית וסובייקטיבית של המציאות הפנימית של האמן באמצעות הצבע, בפשטות הצורות והנופים, בשימוש רב בתיאור האור, בשימוש בצבעים עזים ולעתים בצבעים טהורים  ובמשיחות מכחול נמרצות.

'סוף והתחלה' הינה יצירה שיש בה יסוד אונומטופאי המאתחל את עצמו במעין תנועה סיבובית נפשית ואולי מגדירה באופן זה את רוח היצירה. זו נחתמת בעת סיומה של עבודת האמנות. אך שוב נולדת וממציאה את עצמה שוב ושוב.  

הוורסטיליות המובעת במכלול היצירות מאופשרת לביצוע באמצעות המדיה הדיגיטלית. נושא הנבחר לפיתוח ולהמשך ממוחשב מקבל פרשנות צבעונית חדשה שוב ושוב. בדרך זו מייצג השלם את חלקיו, אך גם החלקים הינם בלתי תלויים. והם קיימים ועומדים בפני עצמם. 

עבודותיה של אלדמע עופר הוצגו בקביעות בין השנים 2008 - 2010 בגלריה צור הדסה.

אלדמע ארגנה תחרות ארצית של ארגון ה"ליונס".

באלבום עבודותיה דיגיטליות הססגוניות ניתן  לדפדף באתר:
 http://www.picabook.co.il/ShowGalleryItem.asp?itemid=102&search=&Gstart=1216
-
סרט מפתיחת התערוכה באדיבות יואל גל-ים:
    

OpenYoel Gal-Yam has shared the following video  

para aldema.movie.mpg

"נשים יוצרות מציאות" - תערוכה קבוצתית - תאטרון יהלום רמת גן

פתיחת התערוכה ביום ג' ה-13/10 בשעה 16:3, בתאטרון יהלום ברמת-גן במסגרת: פתיחת שנת הפעילות לקידום מעמד האישה ברמת-גן,  והכנס השנתי: "נשים .יוצרות. מציאות".  אוצרת התערוכה בשמת ניראון  במעמד ראש העיר, מר יצחק זינגר:     Dvora Bochman - untitled  26X26 התערוכה תיפתח לציבור  בתאטרון יהלום, היצירה 3 (בית ש.א.פ) רמת-גן:  6/10/2015 -/2015 14/10 בתכנית הכנס:  פאנל נשים מובילות דעה בהנחיית ענת גורן ובהשתתפות: פרופ' מרים פאוסט - רקטור אונ' בר אילןף פרופ' רחל אליאור - ראש החוג למחשבת ישראל באונ' העברית. השחקנית והזמרת דאנה איבגי. ד"ר רחאב עבד אל חלים - מרצה במכללת אורנים ומנכ"ל מכון היהלום לקבלת החריג. גב' חנה צור - מנצחת המקהלה הקאמרית רמת גן. מופע אמנותי: 'עקיצה טבעית' של אנסמבל 'ציפורלה'.

INTERNATIONAL MAIL ART, EGYPT 15th October 2015

אמנות דואר (mail art) היא אמנות הנשלחת בדואר ומצטיינת בעבודות בקנה מידה קטן. היא כוללת כל דבר שניתן לשים במעטפה, ועושה שימוש להפצתן על ידי שירות הדואר. תמציתה של אמנות דואר הנה בהחלפה וביצירת רשת וקשר ללא גבולות בין האמנים.

האמן האמריקאי ריי ג'ונסון שלח מעטפות מצוירות לחבריו בשנים 1946-48, והיה הראשון שהשתמש בדואר ליצירתו האמנותית, כיוון שהתנגד לתליית עבודותיו במוזיאונים.
בשל הרצון לתקשר, התפתחה אמנות הדואר בקבוצת הפלוקסוס אשר דגלה בהתנסות אמנותית ובאקטיביזם פוליטי.כך  יצרו ג'ורג' מקיונאס ורוברט וואטס מכונות ביול וגיליונות בולים והפיצו אותם ביפן, בגרמניה ובמזרח אירופה.

ב1985 נוסד את הפרויקט "תא מוח", בו אמנים מכל העולם שלחו לריוסוקֶה כהן יצירות בדואר. כל 10 ימים הוא יצר קולאז' מהעבודות שהצטברו אצלו, ושלח העתק לאמנים שהשתתפו.

כהן טבע את המונח "no-ism", המבהיר שבאמנות דואר כל סגנון עבודה אפשרי.

אנה בננה הוציאה לאור עלון בשם "vile". לדעתה תהליך התקשורת וההחלפה הוא חשוב, ללא קשר לאסתטיקה ולמיומנויות האמנותיות של השולח.

הונוריה קבעה שהאינטרנט הפך את יצירת רשתות הקשר בין האמנים והיוצרים לקלה, ואפשרה תפוצה גדולה, אך מעתה רעיון ה"רשת", בה כל האמנים היו שווים השתנה בגלל אמנים שהתפרסמו ויצירותיהם נסחרות היטב.

2015  Dvora Bochman - INTERNATIONAL MAIL ART, EGYPT 

בבסיסה של הפעילות בתערוכת אמנות הדואר הבינלאומית "INTERNATIONAL MAIL ART – EGYPT",  הנערכת באלכסנדריה, מצרים ב15 אוקטובר 2015, לקבוצת EAN בשיתוף  קבוצת האמנים והסופרים "Atelier of Alexandria" ניתן חופש מלא לכל האמנים להגיש עבודות ללא כותרים.

בדרך זו מיוצגים בתערוכה חילופי רעיונות, ותחושת השתייכות לקהילה גלובלית המסוגלת לשמור על שיתוף פעולה בדרכי שלום ללא להבדלי שפה, דת ואידאולוגיה.

אנשי הקשר : 

Artist : Reem Hassan: hassan.reem@gmail.com
Artist: Moataz El Safty: mmmoataz@hotmail.com

"מטקות הכי ישראלי בירושלים" 2015 - תערוכה משותפת

משחק במטקות הנו פופולרי על שפת הים, ומיועד לשני משתתפים וליותר. משחקים בו באמצעות מחבטים וכדור. המשתתפים חובטים בכדור בזריזות ובמיומנות עד צניחתו על הקרקע.

התערוכות "מטקות - הכי ישראלי" נערכו בברלין, בתל אביב (גלריה גרשטיין), (מלון קראון פלאזה) באילת, בגלריה העירונית בנהריה, במדריד ובאוביידו שבצפון ספרד. קבוצה מכובדת של אמנים השתתפה בהן.

אירוע הפתיחה של התערוכה "מטקות ירושלים" יתקיים ב- 5.7.15 בשעה 18.00 באוניברסיטה המורמונית

'The Jerusalem Center for Near Eastern Studies, the Mormon University'
ברח' הדסה למפל מס' 1, הר הצופים, מתחת לאוניברסיטה העברית.

האירוע ישולב בקונצרט יצירות של מלחינים קלסיים בביצוע מקהלת "שחר" בשעה 20:00

התערוכה תוצג החל מחודש יולי 2015 עד דצמבר 2015.

אוצרות התערוכה: נעמי ויינשטיין ויפה מאיר.

                                                                 

    

Invitation

 Matkot - Dvora Bochman

שם האמן : Dvora Bochman

שם העבודה:  TEN

טכניקה: Mixed media - Papier-mâché, Bearings, sand, Cement

תיאור היצירה:

עשר מטקות מעיסת נייר מונחות זו על גבי זו. הן מדמות את שתי כפות ידי המשתתפים במשחק.

ארבע גלגליות מותקנות בתחתית הפסלון. הן מאפשרות תנועה ומאזכרות את תזזיות המשחק.

שורה משובללת של עשרים כדורי פינג פונג  מונחת ממרכז המטקה העליונה במסלול המסתיים על הקרקע. הכדורים מעוצבים מעיסת נייר ועטופים בשכבה דקה של חול ומלט.

פרשנות קצרה:

יצירה זו הנה פסלון מצרפי ועוסקת בפרט ובחברה.

היא מתארת את ההתרחשות בעת משחק המטקות  בחשיבה ש"מחוץ לקופסה".

באופן זה היא  מאתגרת את המשחק,  את תנועות המשתתפים  ואת הכדור עובר מיד ליד. 

נושא הקיימות  מוצא ביטוי במיחזור ובערבוב חול ומלט ומריחתם על כדורי הפינג -פונג.  ניתן גם ביטויי לחסימת חוף הים, הטבע והטבעי הזמניים והמתכלים במבני בטון גבוהים.

כך גם מצטטת שורת הכדורים את תנועת האבטיחים בים המלח ביצירתה של האמנית הישראלית סיגלית כהן.

מאמרים נוספים: times of israel
http://www.timesofisrael.com/at-brigham-young-center-free-concerts-and-remarkable-views-of-jerusalem/