'גברת מגונדרת' - תערוכת רישומים - חיה רוזנטל

חיה רוזנטל נולדה בבואנוס איירס שבארגנטינה  ועלתה לישראל בשנת 1962. 

היא מציירת מאז ומתמיד.

רוזנטל למדה בסמינר למורים בארגנטינה כיוון שלא אפשרו לה ללמוד אמנות. בישראל המשיכה ללמודי אמנות באוניברסיטת תל-אביב, במכון אבני ובאוניברסיטה העממית. 

הצייר והמורה האמן יוסף גטניו השאיר רשמיו על האמנית  וכתמי הצבע המבנים את עבודותיו מהווים ציוני דרך וזרועים ברוך ביצירותיה הרבגוניות. 

רוזנטל הציגה מעבודותיה הפיוטיות החל משנת 1987 תערוכות משותפות ותערוכות יחיד ברחבי הארץ. 

בתערוכה הנוכחית לוקטו מבין הנושאים והעבודות הרבות, דמויות נשים מגונדרות הרשומות בשחור ובלבן.

הן מבוצעות על נייר קנסון עבה ברישום, באמצעות מכחולים ובספוג ימי המשמש לניגוב עודפי מים וצבע ולהולכתם על המרקע. 

העבודות הוצמדו לקירות האפרפרים בגלריה בהדבקה וללא מסגור. כל אחת מהיצירות מהווה מעין פתח של חלון לעבר נשים הניצפות בסיטואציות שונות.

חברה ב"איגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן"
23.06.2013 - 21.04.2013 

גלריית אשכול פיס עירוני א' תל-אביב 

אוצרת דבורה בוצ'מן

ציפורי שיר - תערוכת ציורי אקוורל - רבקה רוסינסקי

גלריה 5 - קניון עזריאלי גבעתיים

"האהבה לציור ובמיוחד לרישום החלה אצלי מגיל צעיר מאוד. אני זוכרת שבנערותי עמדתי בחלון ביתי ורשמתי את הבתים ואת הנוף מסביב." מספרת האמנית ילידת גבעתיים.

היא המשיכה לפתח פן אמנותי זה ולמדה בויצ"ו צרפת, המדרשה למורי ציור ואמנות, וכן בוהשתלמות אצל אמנים שונים. עיסוקה המקצועי אף הוא אמנותי: הוראת ציור וקרמיקה. 

סדרת העבודות המוצגות בתערוכה מבוצעות על נייר עבה מסוגים שונים באקוורלים וברישום עדין בציפורן. הן מצטיינות בצבעוניות אופטימית, חוש הומור ושמחת חיים. 

אפי עבודתה של רוסינסקי הינו אינטואיטיבי. כתמי צבע מותזים על הנייר מתפתחים לקומפוזיציות נרטיביות בהן משולבות דמויות בעלות אופי קסום. כלי נגינה, בעלי חיים, צמחים ונופים מן המציאות משתלבות בסיטואציות מדומיינות. האובייקטים הנוגעים זה בזה  בוראים עולם תוכן צעיר, רענן ומתרונן.

רבקה רוסינסקי - אקוורל 

האמנית מציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות ברחבי הארץ ובעולם. בין עבודותיה המגוונות: פסלי חומר, ציורים בצבעי שמן ובאקריליק. 


חברה בועדות הניהול באיגוד האמנים והפסלים גבעתיים רמת-גן.

נעילה 9.6.2013 

תודות לקניון עזריאלי בגבעתיים.
ביצוע: בן עמי עמיאל.   
אוצרת: דבורה בוצ'מן.

'מים חיים - תנועה וצבע' - תערוכת צילומים - אריאלה שמיר

גלריית ספריית בית אלון, אילת 8 גבעתיים, 2.6.13 - 12.7.13

פתיחה חגיגית ביום ד' 5 ביוני בשעה 19.30

בספרו 'מחשבות על הצילום' (1980) מגדיר הפילוסוף רונלד בארת את החוויה בהתבוננות שמעניק הצילום. הוא מתעד התרחשות חד-פעמית של חלקיק של שנייה הזוכה להנצחה.

עוצמת החוויה תלויה ב'סטודיום' שהינו הסקרנות ללמוד על ההתרחשות, וב'פונקטום' המשקף את פנימיות המצולם שמעבר לבבואה המשתקפת מהצילום. הוא דוקר את העין ונוגע ללב.

אריאלה שמיר חזרה לספסל הלימודים בטכניון, מקום בו למדה לתואר מוסמך לארכיטקטורה ולאחר עיסוק של חיים שלמים בתחום. עתה היא פרמה את סודות הצילום הדיגיטלי. עיסוק זה הפך למרכזי, מעמיק ומקצועי. תוצריו לוקטו לסדרות המספרות סיפור המוצגות בתערוכותיה. 
המים, מקור החיים, הינם מושא עבודת החקר בצילומי האמנית.

המבט על המים השקופים ותנועתם פותח דיאלוג בין מציאות ואשליה. האמנית מכוונת את מצלמתה אל המים ועבודותיה מתעתעות בצופה באפנים שונים.




היא משתמשת במצרפי צילומים של מים ממקורות גיאוגרפיים רבים. מעמידה ברצף ובצמידות מראות מים שונים ופיסות נוף הנשקפות בהם, מאחידה אותם ובוראת מציאות מדומיינת בעלת משמעות חדשה.

טבע זה שנוצר, הינו מעשה ידי אדם ואולי משקף ביטוי לתהליך אבולוציוני גלובלי. הוא מאופשר בשל התפתחות טכנולוגיית הצילום, אך למרות היכולת לשכפל מראות אלה על הנייר או באופנים דיגיטליים, המראה שנוצר על ידי האמנית בלתי אפשרי לשחזור בשל היותו פקטור של הקפאת שבריר מתנועה בלתי פוסקת כזו המשוקעת במים. 

המצלמה לוכדת השתקפויות של צבעי עצמים בסמיכות למים אשר נוצרו באמצעות שבירת קרני האור במים והחזרתן לעינינו. עתה הקוגניציה מולכת שולל בשל היפוך מציאות הנשקפת מהמים אך נתפסת כמציאות. 
תהליך של שיבוט יתבצע בצילומים של עצמים המשוקעים במים. עדשת המצלמה יוצרת תאומות סיאמית בחברה דימויי והשתקפות של יצור אחד שאינו קיים אלא בתצלום. החלקים המצויים בתוך המים אינה נקלטים בסיטואציה זו. שקיפות המים מתבטלת, והם ומשנים כביכול את מצב צבירתם האמיתי - הנוזלית, ונתפסים כמוצק. 




תצלומי תקריב של ריצוד המים יעבירו לעין המתבונן אינפורמציה מהאור המוחזר של האובייקט המשוכפל בפיסות מקוטעות כמתוך חלקי מראה מרוסקת. חיבורן הנערך באפן קוגניטיבי ובהשוואה למודל האמיתי המזדקר מהמים ומהופך לכפיל המשתקף לא מתאפשר אך עתה תתגלינה לעין המתבונן קומפוזיציות המנסחות אסטטיקה של סגנונות ציור מופשטים, והם מהווים תמצית השתקפות השיח כפי שנתפס בעין הצלמת. 

דבורה בוצ'מן - אוצרת.

'הבז האדום' - תערוכת איורים -אדיר איציק (לספר 'עמית של הבזים האדומים')

ספריית בית אלון – גבעתיים 

12.04.2013- 2.06.2013

שיח גלריה חגיגי: 8.05.2013  בשעה: 19.00

הצייר איציק אדיר מפתיע בכל פעם את קהל המתבוננים. בציוריו בתערוכות  הרבות והמגוונות בהן משתתף בארץ ובעולם, ובד בבד תורם האמן לקהילה בשל זיקתו לנושאים בעלי משמעות וחשיבות.  

פלקו ושיבא הינם זוג בזים המנסחים את סיפורו זן עופות דורסים נדיר המצוי בסכנת הכחדה עולמית בספרהסופרת:  קטרין נקאש-קוזיאל:  'עמית של הבזים האדומים'.  

אדיר, אמן המשתמש בפיו לאחיזה במכחולים, יוצר סדרת איורים עדינים ואוהבים המנפישים את הסיפור הדידקטי. עבודתו מכילה  באפן מופלא את האופן בו מתקיימות הציפורים והוא הופך לסנגור ופה לניסוח בעייתם.  

ד'ר אדיב גל האקולוג והזואולוג  מסביר, שהבז האדום הינו הדורס קטן שמוצא  את קיניו בתוך ובסמוך למשכנות אדם בכוכי סלעים ובארגזי רוח ישנים העשויים עץ הנכחדים והולכים. לכך מצטרפים הרעלת חרקים המהווים את מזונו וטריפות שצמצמו את גודל אוכלוסייתו. 

איור: איציק אדיר

תושבי מועצה אזורית אלונה מזרחית לבנימינה ותלמידי בית ספר אלונה הצטרפו למבצע הצלת הבזים ומזה 13 שנה כוללת תכנית הלימודים לימוד הנושא הכולל רקע מדעי תיאורטי ופרויקטים שונים כגון בניית קינים עבור הבזים. פעילותם מתועדת ומצולמת באתר:

http://www.tene-eco.co.il/Default.asp?sType=0&PageId=10091

באפן זה הצדק נעשה ונראה. 

איציק אדיר 

חבר באיגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן


 אוצרת: דבורה בוצ'מן 

תודות ליהודית רייף וצוות הספרייה. 

'אקספרונט בצבע' - מרי טודר דאיו - תערוכת ציורים

בגלריית הספריה המרכזית ברמת-גן.   

מרי טודר דאיו, עלתה ארצה בשנת 1974 מוילנה. היא  בוגרת האקדמיה והמדרשה למוסיקה, וכן השתתפה בסדנאות בסטודיו של הציירת אירה רייכוונגר בשנות ה90. 

שם תערוכתה הרביעית של האמנית: 'אקספרונט בצבע',  מעיד על אופייה. הוא נובע מהקטע האלתורי בעולם המוסיקה.  התצורות המבוצעות בעבודותיה אכן חוזרות על עצמן במבנה המזכיר קוד מוסיקאלי שבאמצעותו מופעלים ניסיונות ואלתורים. באפן זה מקביל ל'קדנצה' בסוף האריה האופראית במאה ה18. שם  אלתר האמן והשמיע את יכולתו הוירטואוזית. כך גם נהוג בג'אז ובמוזיקה עכשוית. 

האבסטרקט המובנה בעבודותיה בתחום הפלסטי הינו ביטוי קומפוזיציוני של אובייקטים של צורה המחפשים את דרכם אל המימד הקולי בו היא מתמצאת ואליו היא משתוקקת. 

יכולותיה להבעה רבגונית בצבע ובחומר משולבות בהרמוניות אקספרונטלית. זרימה צבעונית זו המבוצעת בפלטה מינימליסטית בצבעוניות מהודקת המבוצעת בעת האזנה למלודיות מוסיקליות קצביות.

עבודות האמנות של דאין טודר המנגנת בצורות ובצבע נבחנו מול וולפגנג אמדאוס מוצרט שחיפש את התווים האוהבים זה את זה.

היא פורטת ומכה בקלידי הצבע ויוצרת שכבות מרננות של עוצמה צבעונית רגשית. כך מסדירה את אין סוף היש, בתצורות מאורגנות המצטיינות בניקיון מסוג זה שמכיר את התוהו ומתעלה אל מעבר הדתי אל הטרנסנדנטלי קבליסטי והמטפיזי המצוי בדממה המוחלטת השרויה ברעשי אין הקץ. 
  
האמנית חברה באיגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת גן.

דאיו טודר מרי 

אוצרת : דבורה בוצ'מן 

נעילה  30/5/2013  

'תקומה' - תערוכת ציורים - אסתר גולדפרב

גלריית תפוח פיס יפו - אפריל 2013 

עבודותיה של גולדפרב נבחרו לייצג בדרך משל ובאלגוריה את שברו ותקומתו של העם היהודי. האמנית נולדה בשנת 1942, עת השלטון הבריטי בארץ ישראל. באותה שנה: הוטבעה אוניית המעפילים סטרומה שנשאה 760 פליטים יהודים אשר ניסו להימלט מזוועות מלחמת העולם השנייה. הוקמה הבריגאדה היהודית לתפקידי שמירה במצרים ובצפון אפריקה. ראשי ההסתדרות הציונית בניו-יורק החליטו לדרוש ריבונות יהודית בארץ ישראל. אברהם שטרן (יאיר), מנהיג ארגון המחתרת הציוני הלח"י, נרצח על ידי שוטרים בריטים, ועוד.

סגנון עבודותיה האקספרסיבי מבטא התפרצות רגשות שנתפסת בתודעת האמנים.

הסגנון האקספרסיוניסטי באמנות התפתח  בין השנים 1905-1925, תקופת מפנה המאה העשרים. בעיקר בתרבויות דוברות גרמנית (גרמניה, אוסטריה, שווייץ, וחלק מצ'כיה). עת של חולשה כלכלית ומדינית שהובילה להתעצמות משטרים טוטליטריים. אנטישמיות התפרצה. הספר הגזעני "מיין קאמפף" התפרסם. הללו היו בין ציוני הדרך שדרדרו כדור שלג מתעצם של שנאה וטירוף בעולם ולאכזריות, שמד, ושואה.  

הציורים כוללים דמויות, פורטרטים גדולי מידות וקטעי נוף, מצטיינים במשיכות מכחול קצובות. הנגדה בין משטחי צבע עזים או העכורים. קווי המתאר גסים, דרמאטיים, זועקים ואלימים. הם משקפים תחושות ככאב, ייאוש  וחרדה. הללו טבועים בפניהם ואף בחיוכיהם העגומים והמעוקלים של הדמויות השונות. יש עריצים, אחרים, מושפלים ומנודים, נשמות מסוגננות ומעוותות צורה - שארית פליטה עקורה.

המתבונן חש בניכור, בקיטוע, בדידות ובחסר יציבות ובאי שייכות בין האובייקטים המצוירים לסביבתם. הבתים נטושים ומעוקמים. הנופים עגומים ושבורים. אולם פרורים וחלקיקים שנותרו, מועמסים על עגלות, יתחברו וירכיבו את סביבת התקומה. 

  אסתר גולדפרב  צילום: דבורה בוצ'מן

גולדפרב השתלמה ולמדה אמנות אצל הציירים: שמעון אבני והלני שמאי, הפסלים: טבת, אהרון (ארהל'ה) מרום ז"ל, וגדעון קריא. היא הציגה תערוכות יחיד בתיאטרון ירושלים,  בתיאטרון היהלום, בגלריה במעגן מיכאל, ובמגדל חב' המחשבים וורניקס.

חברה באיגוד הציירים והפסלים גבעתיים רמת-גן.

      
אוצרת: דבורה בוצ'מן.  
נעילה: 7.5.2013