'אדם ונוף' תערוכת ציורי נחמיה ארז, אוצרת דבורה בוצ'מן

על האמן

עריכתה של התערוכה הראשונה של ציורי האמן נחמיה ארז, תושב גבעתיים, היוותה טריגר למפגש נוסף עם בני זוג יוצאי דופן, אשר חוט של אהבה שזור ביריעת חייהם. היא מקבלת נראות ביצירות אמנות, מטיוליהם בארץ ובעולם, אהבתם למוסיקה, לספרות, לאמנות ולצילום.

ילדה

נחמיה נולד בעיר בני-ברק לפני שמונים וחמש שנים. אביו עלה לארץ כחלוץ בשנת 1928 לקיבוץ גשר, ועבד בבניית תחנת הכוח בנהריים. בשנת 1933 עלה סבו וגר בבני ברק, ולשם עברה גם המשפחה. הסב עבד כעגלון והוביל ירקות ופירות מהשוק הסיטונאי בתל אביב לירקני בני ברק. הנכד התלווה אליו לפעמים, ונטען ברוח ההרפתקה בעת מסעותיהם בדרכים המשובשות של פעם.

הגר ונחמיה נפגשו בקורס מדריכים של הנוער העובד בתל אביב כשהיו בני 15. חזרות בנגינת חליליות, שירה במקהלה ונושאי ענין נוספים באמנות יצרו את הבסיס לקשר שלהם למרות המרחק והרקע השונה. נחמיה למד חרטות בבית הספר המקצועי שבח, והיה חניך תנועת הנוער העובד בבני ברק.

לאחר הגיוס לנח"ל עברה ההכשרה למעגן מיכאל ונחמיה נשלח להיות מדריך בנוער העובד בתל-אביב למשך שנתיים וחזר למעגן מיכאל.

נחמיה והגר נישאו כשהיו בני 20 וחזרו למעגן-מיכאל. הם עבדו בחקלאות, הוא בגידולי שדה והיא בגן הירק. לאחר שש שנים עזבו את הקיבוץ כשהם חסרי פרוטה עם ילדתם בת הארבע ובנם בן השש והתמקמו בשיכון מפוני מעברות בפרדס-כץ. ולאחר ארבע שנים עברה המשפחה לגבעתיים, אז עיר קטנה ושקטה. יש להם שלושה ילדים, שמונה נכדים ואחד עשרי נינים.
נחמיה החל לעבוד במשרד העבודה ונשאר לעבוד שם במשך ארבעים שנה.

במקביל למד לתאר הנדסאי מתכת ומכונות, השלים בגרויות וסיים כהנדסאי.

המשיך בלימודי ערב באוניברסיטת 'בר-אילן' וסיים תואר ראשון ושני –בחינוך, בהצטיינות.

הוא החל עבודתו כמפקח חניכות.
תפקידו השני היה הקמת מרכז להכשרה מקצועית למבוגרים שהפך למרכז ההכשרה הגדול והחדשני במדינה. במרכז למדו עולים חדשים ובוגרי צבא מקצועות טכניים ממוחשבים שאפשרו להם השתלבות בתעשייה.

התפקיד הבא היה מפקח על קורסים למתכת ושרטוט.
בתפקידו האחרון, בשנות התשעים, היה מנהל מחוז ת"א והמרכז בהכשרה מקצועית. זו הייתה תקופת העלייה הגדולה מברית המועצות והמדינה הייתה צריכה לשלב את העולים במשק, ולכך הוקצבו תקציבים רבים שאפשרו לקיים מאות רבות של קורסי הכשרה מקצועית לעולים.

על האמנות

חמש שנים לפני הפרישה לגמלאות פגש את זאב צ'רנוב - עמיתו מהמחלקה לאמצעי הוראה, פילוסוף ואדם כריזמטי, אשר עסק בהכנת עזרי לימוד. בעקבות שיחתם, התעוררו זיכרונות ילדות ואהבתו לפיסול ראשים מיניאטוריים מגירים בעת שהיה תלמיד בבית הספר.  

נחמיה נרשם ללימודי פיסול אצל צ'רנוב בבית שניידרמן בגבעתיים. יצר בחומר, באיטונג ובברזל במשך עשר שנים (1995-2005). למד תולדות האמנות באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטה הפתוחה. נחמיה הצטרף לאיגוד האמנים של גבעתיים ורמת-גן והיה הסגן של יעל נויבירט במשך שנתיים. יצירותיו הוצגו בגלריית המגדל, בבית-התנ"ך, בבית ראשונים ובבית אלון בגבעתיים. 

בגשם

אודות התערוכה

 

בשנת 2003 הצטרף לחוג ציור בבית המורים הגמלאים בגבעתיים.  

יצירותיו של נחמיה נוצרות במסגרת חוג הציור בו הוא משתתף. מנחה קבוצת האמנים הוא האמן צבי לנסברגר.

  
נחמיה משתמש בצבעי אקריליק ובמכחולים גדולים. הוא מתחיל את הציור בתנופות חזקות ומהירות. כך הוא מעצב את הצורות, בצבעוניות עזה בשטחים הגדולים לאחר מכן חוזר אל הפרטים הקטנים כך תיווצר האווירה שחשובה לו כאמן.

בציורי הנוף מתעניין נחמיה לצייר את הרוח, הגשם, הערפל ואת הסערה. בעזרת מריחות המכחול העזות והפראיות יתרחש תהליך שאינו קשור להוויה זו או אחרת אלא להבעת תחושותיו בהקשר לנופים, לעונות השנה ולשעות היום השונות. 

תערוכות

פיסול:

תערוכת יחיד:

1998בית ראשונים, גבעתיים.
2000 בשני קולות, בית התנ"ך, ת"א.
2005 אבן ברזל ברונזה המיגדל, ת"א.

תערוכות קבוצתיות:
17 תערוכות בין השנים 2007-1997   

ציור:

תערוכות קבוצתיות במסגרת איגוד הציירים ר"ג גבעתיים:

2011 אמנים במבט אישי.

2012 אמנים במבט אישי.

2013  אמנים במבט אישי

2010-2019  עשר תערוכות שנתיות של קבוצת הציור במועדון המורים הגמלאים גבעתיים