הזמנה לפתיחה חגיגית של תערוכת הציורים
של נירית שרון:
"נִרְאֵית"
בגלריית ספריית בית אלון, ברח' אילת 8 גבעתיים
ביום א' 11 בספטמבר 2016 בשעה 19.00
בערב זה תקריא האמנית משיריה
יהלי שרון ינגן קטעי מוסיקה בסקסופון
תושק סדרת ספרי השירה של האמנית
אוצרת התערוכה: דבורה בוצ'מן
-
שם התערוכה "נִרְאֵית" המתכתב עם שם האמנית "נירית", מחלץ אך גם בוחן את "האומץ לומר שאני רוצה שיראו אותי, ואת המתנה הייחודית שאני מביאה לעולם - בעצם היותי כאן!"
ציוריה של נירית שרון בתערוכה זו למעט אחד, מבוצעים באקריליק על קנבס.
האמנית יוצרת ומציגה מזה חמש עשרה שנים, בהן גיבשה לשון אמנותית וחזותית בתצבורת של עבודות אמנות ואומנות. היצירות המוקדמות הצטיינו בתלת-ממדיות, שמשלבות אבן, זכוכית, ברזל. אל הציור הגיעה נירית לאחרונה, לאחר מות אמה. מדיום זה מאפשר לה להשתחרר ברובד נוסף, ונותן לה עוד כלי ביטוי, בנוסף לעבודות האבן.
השכלתה האמנותית בלתי פורמלית, למעט לימוד טכנאות נוף. נירית השתתפה בקורס נפחות אצל האמן והמורה רמי רודיך, ומפעם לפעם עובדת עמו על יצירותיה. בנוסף, השתתפה במספר קורסים בטכניקת הויטראז'.
מכלול יצירותיה הינן אינטואיטיביות ומפגישות פרקטיקות נרכשות וכן פן מיסטי-רוחני הנגזר מאישיותה ומעיסוקיה המגוונים. במשך השנים עסקה במזכירות, בתרגום מאנגלית, בעריכה לשונית, בהכנת כתוביות לסרטונים, בשיאצו, ובגינון - אשר סמן את קרבתה לקמאיות האדמה, לכוחה, לעצמתה, ליופייה, לשלוותה ולמהלכי הצמיחה והקמילה.
בשנת 2011 מצאה עצמה נסחפת אל המחאה החברתית. היא השקיעה זמנה ומרצה בהפגנות, ביוזמות ובפעילויות נוספות. התהליך בו התנסתה ממשיך להעסיקה. תובנותיה של נירית מתרחבות בעקבות לימוד דרכי פעולה לשינוי חברתי מעמיק בארץ ובעולם. בנוסף
לכך מתגברת ההבנה שהשינוי הוא אישי וחייב להתרחש בכל אחד מאתנו.
בימים אלה עוסקת נירית בהדרכת חוגים לציור אינטואיטיבי.
היא מגיעה למקום החי ומעוררת אותו, לעולם פנימי קיים ולאוצרות הטמונים בו. היא מערערת על מוסכמות ומעודדת הפחתת ביקורת עצמית וטיפוח האהבה העצמית.
ועוֹד הַיַּד נְטוּיָה!
מרבית מושאי ציוריה של נירית שרון הינם
דמויות נשיות וכן מופעים של צמיחה. שמות יצירותיה מהווים מעין כותרים השזורים גם
בשיריה והם תוחמים מעגל שלם של חיים: 'אימא ותינוק', 'אימא ובת', 'מישהי להישען
עליה', 'אישה', 'נישאת ברוח', 'מסתתרת', 'הולכת באור', 'שמחת הניצחון', 'העדינות',
'שלום', 'מרכבת האש', 'אני והמלאכים, 'זהב', 'החיים כטיפה', 'קסם הפיקוס',
'פּרִיחה', 'חלון', 'שערי גן עדן'.
בספרה: "קצה חוט" מילות השיר:
"בְּכָל דַּקָּה יֵֹש בִּי" (עמ' 47), שופכות אור ותובנות על התהוותה של
היצירה הפלסטית והמילולית אצל נירית שרון:
בְּכָל דַּקָּה יֵֹש בִּי
זֶרַע קָטָן שֶל צִיוּר,
שֶל שִיר
אוֹ יְצִירָה גְּדוֹלָה.
מִכָּל דַּקָּה יָכוֹל לִנְבּוֹט
נֶבֶט רַךְ שֶל יופִי,
לִגְדוֹל לְעֵץ שֶל תְּהִילָה.
וְכָךְ, שַֹקִים מְלֵאִים בִּזְרָעִים
נֶעֱרְמוּ אֶצְלִי בַּמַחְסַנים
נִֹשְכְּחוּ חֲבוּיִים בַּאֲפֵלָה.
מִדֵי פַּעַם מוֹשִיטָה יָד
אוֹסֶפֶת כְּכָל יְכֹלְתִי,
וּמוֹצִיאָה לָאוֹר
אֶת נִֹשְמָתִי.
האמנית נירית שרון נולדה בשנת 1954 במושב ניר בנים. כיום
היא נשואה + שלושה בנים ומתגוררת בגבעתיים בבית דו קומתי צמוד
קרקע. המקום משמש הן למגורים והן כמרחב יצירה וגלריה לבנה. בין הצמחים
האקזוטיים בגינתה פזורות יצירות אמנות מעשה ידיה. הן מוצבות גם בחלל הבית. יצירותיה קשורות ללא ספק
לאהבת האדמה והטבע שהוטמעו בה מילדותה. גושי אבן וסלעי כורכר ראשוניים ללא טיפול וללא
עיבוד, משולבים בזכוכית בצמחיה ובמתכת. הם יוצרים ממשות חדשה ומיתית
כפסלים, כגופי תאורה, כבתי מזוזה, ככלים לפרח, כקופסאות, כמפלי מים קטנים, ככלים לנרות
ועוד.
שתי יצירות תלת ממדיות משלובות באבן - מוצבות
בתערוכה. ביתר יצירות תלת-הממד ניתן לחזות במסגרת אירוח אמנותי הנערך מדי יום שישי
"בחצר של נירית" באירועי בית פתוח לציבור.
שלושת ספרי השירה שחיברה נירית שרון המושקים כסדרה
הינם: "אהבת הגנן", "פעמון השמחה" ו"רגע של נצח + קצה חוט". השירים נובעים ממקום של בהירות ועוסקים בחיפוש בעל צביון רוחני
אחר האהבה והאושר לאורכו התָּחוּם של קו החיים הנִפְתַל. השירים מצטיינים בקצביות
רווית מטפורות ומקורן בגילויים הרבים של האנושי והטבעי.
המסר של 'פרם ראוואט' המוכר גם
כמהרג'י מאוזכר ומצוטט בספרי השירה של נירית. בין פעילותיו הרבות נודעות
סדנאותיו: "לחיות בשלום עם עצמך" ומציאת האושר הפנימי. ברוח זו מוצאת
האמנית גם את נשיותה במעין נקודת מגוז המתכתבת עם הפרספקטיבה המצויה
ביצירותיה התלת מימדיות באבן.
