התבוננות.דרך.מָא תערוכת ציורים והשקת הדיסק TIMELESS מאת מאור רוזנברג, אוצרת התערוכה: דבורה בוצ'מן

שם התערוכה של מאור רוזנברג מעוגן בשלושה צירים:

'התבוננות', 'דרך', ו'מָא'.

המונח 'התבוננות' מהדהד תחושות, ומחשבות, ומעצים את יכולות הקליטה של ההוויה כפי שהיא מתקיימת ברגע זה, בד בבד עם אינטרוספקציה המשקפת את האני של האמן.

רוזנברג נוהג לתרגל מדיטציה שההתבוננות היא מהותה.

על פי מורשת ה'זן', במסורת הקליגרפיה היפנית, האימון מבוצע מתוך ההתבוננות בקו הקליגרפי המשקף את מהות האני.

ניתן ליישם אלמנטים פלסטיים ותלת ממדיים באופן דו ממדי לאחר התנסות של מגע. פיתוח מיומנות זו מאפשרת לנסח מושאים מוחשיים מתוך הפנמה של אפשרויות טקסטואליות ותכנים נרטיביים המוטבעים בהם.

בתערוכה זו בוצעו הציורים מתוך התבוננות עמוקה, והם משקפים את הדרך שלארכה פסע האמן אל הפוזיציה שבה הוא מצוי עתה. בנוסף לכך משמשת לו האמנות כסוג של סימולציה וכחיבור לתחומים נוספים שבהם הוא עוסק בהווה.

ציר 'הדרך' מצביע על הפעילות בגינון הקהילתי של רוזנברג ושותפיו בעיר גבעתיים. ציר זה מתייחס למודל פילוסופי אקולוגי המכונה Permaculture, אשר אותחל על ידי האקולוגים האוסטרליים ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן.

בתכנון בר-קיימא זה נדרשים להתבוננות ארוכה בטבע ובמצב הקיים, כצעד ראשון לתכנון שטח.

מודל זה עושה שימוש בשיטות ותיקות ויעילות, במשאבים לוקאליים ובעקרונות פיזיקליים, ויוצר מכנה משותף אשר משמש לתכנון וליצירת מבנים אקולוגיים יציבים, יצרניים ויעילים - לשיפור מערכות החיים האנושיות.

כך באותה התבוננות עצמה שבה עוסק רוזנברג, מגולם ערך מוסף המאפשר חיבור אל העתיד, ולתובנות של מצב שטרם התקיים, בעזרת הפנמת הדרך שעבר.

מושג הדאו - 'הדרך' נלקח ממסורת הזן והקליגרפיה. כאן מושם הדגש על התהליך ולא על התוצאה. כלומר אמונה זו מבוססת על הדרך כמיקום עיקרי, וכבעלת חשיבות אבסולוטית. היעד הינו מסמן בלבד, ומשני לה בערכו.

בתערוכה נצפות יצירות מתקופות שונות של האמן, אשר בוצעו בהדרכת מוריו. האמנים: מתי להט, רועי שפירא, סימון אדז'יאשבילי, וקאזואו אישיאי. 

"הן משקפות את הדרך שעברתי."

הציור: 'סיפון ושני כדים', מבוצע באפן מדויק בצבעי שמן על קנבס בצבעוניות חמימה. עבודת טבע-דומם בנאלית זו, מתארת שלושה עצמים בקומפוזיציה ברורה, אשר המרחקים בין שלושת העצמים שבה זהים. הציור מייצר גם פרשנות נרטיבית של שילוש שאיננו קדוש. הסיפון הגבוה, הגבר, פונה אל כד שקוף, האישה הנמוכה, רווית הנוזלים, השקופה והבהירה. הם מייצגים מערכת יחסים שקופה. מערכת זו לא תוכל להסתיר זמן רב את הכלי הכהה המייצג את האישה האחרת שמסתתרת מעברו האחר של הסיפון, ואת הקרבה שביניהם. 

בנוסף למלודרמה המסתתרת בציור זה ובדומים לו בקומפוזיציות הישירות והפשוטות, נבחנות השתקפות כנגד אטימות, צבעוניות מינימליסטית, עדינות, מיעוט, ושקיפות של מי שנוכחותם כמעט בלתי מורגשת, אך אין ספק בקיומם. 

האמן לוכד בציוריו חפצים שיצאו מכלל שימוש כגון: סיפון, כדים וכלי אוכל ישנים. הם מציפים את משמעותו של קו הזמן. 

סיטואציות אלה הבוחנות אובייקטים מחיי היום יום של פעם, מהדהדות ניחוחות של טכנולוגיות ומוצרים ישנים שפג תוקפם, אך הם שמורים בתודעה כפריטי אספנות המנכיחים את מה שהיה טוב ונכון.  

הביצוע הנזירי של האובייקטים בציורים מצטיין בניתוקם מסביבה מובחנת. באופן זה הם מייצרים חלקים ממיתוסים של העבר הקולקטיבי ומספרים את סיפוריו באמצעות פריטים כגון: פרוטומה לבנה של ונוס וכד יווני או מאוורר ישן.

מושאיהם של מרבית הציורים נדלה מתחום הבית והביתי: פירות, ירקות וכלים המשמשים להכנת המזון, או לאכילתו, כגון קרש חיתוך לחם או מצקת וכולי'. רישומים, אקוורלים, קולאז'ים ואוריגמי על נייר, מתכתבים עם ציורים המבוצעים על קנבס.

הציר השלישי בתערוכה מקורו ביפן ובמוקד עניין נוסף של רוזנברג, בקליגרפיה. ה'מא' מושג שפירושו: חלל, מרחב, רווח. מילה המוטבעת בתרבותה של יפן ובאמנותה.

המושג 'מא' מתקשר לחלל הריק שהינו בעל חשיבות זהה למקומות בהם נגע המכחול בקומפוזיציות היפניות.

כפי שקרה לרוזנברג במאה ה21, גם אמני המערב החל מהמאה ה19 התאהבו באמנות היפנית. אנרי טולוז לוטרק, אדגר דגה, ז'אן אווריל, פול גוגן, פר טאנגי, ואן גוך, אנרי מאטיס ואמנים אחרים הושפעו מהדפסים יפניים. הם הטמיעו בציוריהם קומפוזיציות, סגנונות וצבעוניות שנלמדו מאמני יפן.

בכתיבת קליגרפיה מייצר הכותב אתנחתא בין הכוונה לביצוע לפני הנחת המכחול. מרווח של שקט זה לקראת יצירת הקו הראשון הינו מעין חלל מדומיין המייצר את עצמו, ומאפשר מיקוד והתכווננות, ומעניק עוצמה רבה.

כמי שעוסק בלימוד קליגרפיה של הכתיבה היפנית, מציג האמן כתיבה זו שיש לה משמעות הן ככתם והן כצורה המונחת על דף ייעודי, שעליו מבצעים אמני הקליגרפיה יצירות מבוססות כתב.

רישומים של ענפים עדינים או חוט הכרוך סביב עצמו הינם תצורות  ממשיכות ותולדה ישירה של העיסוק בקליגרפיה ובמקצבי השקט שהיא מייצרת.

 "גם בציורים "המערביים" בתערוכה, אני מרגיש שה-מא בא לידי ביטוי - בשקט שברקע, בחללים הריקים, ובתחושת רוגע"

מאור רוזנברג,

בעל תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב,

בעל תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

מלחין ונגן קונטרבס.

מטפל במתמטיקה בילדים.

מתמטיקאי בחברת היי-טק

רכז גינה קהילתית בגבעתיים.

2007 - 2010 לימודים קבוצתיים עם הצייר והפסל מתי להט, לימודים קבוצתיים ופרטיים עם הצייר רועי שפירא.

2010 - 2013 לימוד פרטי עם הצייר סימון אדז'יאשבילי.

2011 - 2016 לימוד קליגרפיה יפנית עם אומן הקליגרפיה קאזואו אישיאי.

פתיחה חגיגית ביום א' 20.03.2016 בשעה 19.00

בגלריית ספריית בית אלון, ברח' אילת 8 גבעתיים
התערוכה תתקיים בין התאריכים: 6.5.16 - 18.3.16

לינק לאלבום ציורים - https://goo.gl/photos/zsJMdBsVRXvi5eoq8